הוועדה המשותפת לוועדות החוקה חוק ומשפט, הפנים והגנת הסביבה והמדע והטכנולוגיה, החלה לדון בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, לקראת הכנתה לקריאות שנייה ושלישית.
הצעת חוק נועדה לתקן את ההסדרים שנקבעו בחוק המאגר הביומטרי לקראת החלתו על כלל תושבי המדינה. התיקונים מוצעים לאור הפיילוט שנקבע בחוק והמסקנות שעלו בעקבותיו, בין השאר מדיווחי הרשויות השונות, וכן לאור המלצת הוועדה המייעצת שמונתה למשך תקופת המבחן.
ממלא מקום יו"ר הוועדה ח"כ אורי מקלב אשר ניהל את הדיון פתח ואמר כי המאגר הביומטרי במתווה החדש אמור להיות מצומצם יותר, "עדיין מדובר על זיהוי ביומטרי ועל מאגרים. בחוק הזה התמיכה אינה קשורה לימין או שמאל קואליציה או אופוזיציה. הנתונים שייאספו על אזרחים מדאיגים את כולם החשש עובר בין כל הח"כים וזה הופך את הדיונים למקצועיים מאוד".
עו"ד מרגלית לוי ממשרד הפנים הבהירה כי נטילת טביעות האצבע עצמה חלה כחובה על כלל התושבים אך ברגע שאין הסכמה הטביעות יועברו רק לביצוע השוואה למול טביעות אצבע הקיימות כיום במאגר ויימחקו מיד. "ההסכמה לטביעות אצבע תהיה פוזיטיבית- התושב צריך לחתום ולהרכיש את הטביעות. הוא יוכל להתחרט על טביעות האצבע מרגע כניסת החוק לתוקף, בנקודות יציאה שונות. בנוסף, כמיליון התושבים שהכלילו טביעות אצבע יכולים להתחרט בכל נקודה ללא נקודת יציאה ולבוא לעשות מסמך זיהוי חדש".
בדיון נחשף עוד כי כבר כיום המדינה מחזיקה במאגרי מידע ביומטריים עצומים, כך לדוגמא כל אזרח אשר חתם בלשכת האבטלה, טביעת האצבע שלו נמצאת במאגר, כך גם משטרת ישראל מחזיקה אוסף עצום של טביעות אצבע וצילומי פנים ממאות אלפי זירות האירועים אשר תחת אחריותם.
ח"כ מקלב ביקש בדיון לקבל הסבר ברור כיצד נוהגים מול מאגרים אלו. הצעת החוק בנויה מהוראת קבע לפיה יהיה מאגר ביומטרי של תמונות פנים בלבד ותוקף תעודות הזיהוי והדרכונים של כל האזרחים יהיה לחמש שנים, אלא אם כן קבע השר בצו תקופה ארוכה יותר. בנוסף, תיקבע הוראת שעה של חמש שנים מכניסת החוק לתוקף, אותה ניתן יהיה להאריך ללא הגבלה בתקופות נוספות של חמש שנים.