לאחר שוך השריפות: מספר רבני ערים נשאלו על ידי תושבים רבים שביתם נשרף, איך עליהם לנהוג לאחר שהשריפה כילתה גם בין את השאר גם את הכתובה שהייתה בביתם: האם עליהם לנהוג כפי ההלכה הידועה ש"אסור לאדם לגור עם אשתו בלא כתובה אפילו שעה אחת", או שמא ישנם צדדי קולא לדחות את כתיבת הכתובה למועד אחר. השאלה התגוללה בין רבני ערים ועוררה הדים נרחבים ופולמוס הלכתי מרתק.
מספר רבנים הפנו את שאלותיהם למרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, אשר השיב להלכה ולמעשה, כי מי שכתובתו נשרפה צריך לעשות לאלתר לכל הפחות מעשה קנין חדש בפני שני עדים על מה שהתחייב בכתובה, ולא מועיל העתק ברבנות, וכי כל זמן שלא חודש מעשה הקניין, אין לו היתר הלכתי לגור עם אשתו בבית.
ראב"ד העדה החרדית הוסיף וסיפר, כי מקובל בידיו שהגאון הצדיק רבי זאב מינצברג זצ"ל הזהיר על כך בתקופה בה שלטו הירדנים בירושלים, והיו אז בירושלים פליטים רבים שהגיעו עם משפחותיהם לשכונת קטמון שבורים ורצוצים באבדן כל רכושם, ולפני כניסת שבת שלח רבי זאב זצ"ל מבית לבית אזהרה לפליטים שאסורים בנשותיהן עד שיסדרו את הכתובה, שכן אסור לשהות עם אשתו שעה אחת בלי כתובה.
"זהו מוסר השכל, הוסיף מרן הגר"מ שטרנבוך ואמר, "כי גם בשעה קשה כזאת שעת צרה היא ליעקב, אין לשכוח שהכתובה תהא מוכנה בכל עת, כדי שלא יעברו על האיסור לשהות עם אשתו בלי כתובה, ובפרט שלפעמים זהו הגורם למניעת שלום בית ביניהם, ועל ידי כתיבת הכתובה יתוקן שלום בית כידוע.
הגר"מ שטרנבוך שליט"א הוסיף בתשובתו לרבנים, כי אין לסמוך על העתק הכתובה המופיע ברבנות, כיון שלמעשה אין כאן כתובה מוכנה אלא יצטרכו דרישה וחקירה בבית דין, ואולי לא סמכה דעתה על כך".
