מתאמרא בשם הרה"ק מהר"ם מלעכוויטש זי"ע שאמר על הצדיקים המפורסמים שבדור שגם הם נחשבים במעלת צדיקים נסתרים, והפטיר, אוי ואבוי היה לנו אלמלי היינו באמת רק כפי שאחרים רואים אותנו.
מעין דמעין של דברים אלו, חש כל הלומד ומעיין בין בתרי הספר המופלא "שבט הלוי – פורים", אוצר דרושיו הנעלים של רבן של ישראל מרן בעל שבט הלוי זצללה"ה שנאמרו בימי הפורים לפני תלמידים מקשיבים במשך יותר מיובל שנים, קול א' חיים אשר דיבר מתוך האש בשעה גדולה ונשגבה זו עת משתה היין, בה גליא לדרעיה ונפל נהורא, ונתגלה לעין כל רוממות מדרגותיו וצמאון נפשו לק-ל חי, בבחינת מה שאמרו במדרש "צדיקים יש להם תאווה, ומה תאוותם? – הקב"ה".
רבינו מביא (בדרוש שנת תשי"ז) על מאמר חז"ל משנכנס יין יצא סוד, כי מן הראוי היה שיציאת הסוד בפורים תבוא לידי ביטוי בהתגלות סודות התורה, אולם מכיון שעשיקי אנן ובחשוכא שרינן על כן אין אנו ראויים להשיג את עומק סודות התורה, ומשום כך יתפרש 'יצא סוד' על סוד נשמות ישראל והנקודה הפנימית הגנוזה בכל יהודי, שביום הפורים מתגלה לעין כל געגועי בני ישראל והשתוקקותם לבוראם. והדברים הולמים את מרן זי"ע עצמו, אשר על אף שבין שיטי דבריו בימי הפורים ניכרים גם ידיעותיו ברזי התורה, אולם עיקר החידוש שבשיחות קדשו אלו המה פנימיות נפשו הרוממה הצמאה ותאבה ליוצרה ית"ש.
תלמידיו אשר זכו לחסות בצילו, יעידון יגידון כי מן הרגעים הגבוהים ביותר בשנה במחיצת מרן זי"ע היתה שעה זו של משתה היין בערוב יום הפורים, כשרבינו ז"ל היה נראה כמלאך א' צבא-ות, ובעת שיחת קדשו במשך שעה ארוכה הפליא לדרוש מענינא דיומא: חטאם של ישראל באותו הדור שנתערבו בגויים וילמדו ממעשיהם ואיבדו בכך את מעלת ישראל וקדושתם, גודל ההסתר הנורא והמחיצה שנתהוותה בין ישראל לאביהם שבשמים, כח מסירות נפשם של רועי ישראל מרדכי ואסתר אשר הערו נפשם למות להצלת ישראל, וגילוי נס פורים כי לא יטוש ה' את עמו גם כאשר אינם ראויים לנס, כי ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא בעצם פנימיות נפשו. ובתוך הדברים היה זועק ככרוכיא על ההסתר פנים הנורא בזמננו, ומתחנן בבכיות נוראות לפני אדון כל שיחוס על צער שכינתו המתגוללת לעפר, כי איככה נוכל ונראה את צער השכינה הנורא.
בין הדברים, היה רבינו זצ"ל מתחטא לפני אביו שבשמים, ק-לי ק-לי למה עזבתני, הלא כבר אנו עומדים לפני סיום האלף השישי ועדיין משיח לא בא, ישראל עמך נתונים בעלטה ואינם זוכים למעט גילוי אלוקות, ואף מה שזכו עד לא מכבר לראות צדיקים קדמונים בעלי רוה"ק שהאירו לכל העולם מאורם – גם זאת איבדנו בעווננו, עד מתי לא תרחם על ירושלים להופיע עליה ולהזריחה מאורך. רבש"ע מבטיחים אנו לך 'ושם נעבדך ביראה' האר לנו את חשכתנו, כל שאיפתנו לגאולה השלמה היא רק בשביל שיתקיים היעוד של ומלאה הארץ דעה את ה', ואין לנו כל צורך בגאולה אם לא תהיה באופן זה.
ע"ד דוגמא – הלא כה הם דברי רבינו כאש בשנת תשמ"ט: "א-לי א-לי למה עזבתני – למה עזבת את בניך אהוביך עד שירדו לתחתית השפלות, מדוע נסתם מהם כל אור אלקי, והלוא אילו היו רואים ישראל איזה התגלות מן השמים בודאי היו מעוררים את לבם לתשובה ולתיקון המעשים. כי הלוא כל סיבת ירידתם ושפלותם הוא רק מפני שהתקיים בהם 'ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא', למה לא תגלה זרוע עוזך להראותם גודל כוחך ועוצם יכולתך, מדוע לא תאיר ניצוץ מאורך להאיר לבניך אהוביך".
כזאת וכעין זאת היו דיבורי קדשו של רבינו במעמד נשגב זה. ואלו שזכו להשתתף בו לשמו ולזכרו תתאווה נפשם, כי הרגישו בו בפועל את דברי רבינו (בשנת תשל"ב) כי "גם בדורנו השאיר לנו הקב"ה מתי מעט של יהודים יראים ושלמים, אשר במסתרים תבכה נפשם על גלות השכינה ולבם כמים נשפך על חטאותיהם, והם וחכמי דור האחרון נכללים בבחי' שהעמדתי להם בית רבי וחכמי דורות". והתקיים בהם כדברי רבינו עוד בענין 'נכנס יין יצא סוד' (תשי"ז) שיום הפורים מסוגל שדיבורי הקודש יצאו מן הלב ויכנסו אל לבבות השומעים.
ואכן לא קלה היתה עריכת הספר, לערוך המאמרים באופן של דבר דבור על אופניו, שווה לכל נפש ומסודר כשולחן הערוך, ויחד עם זאת להשאירו בסגנון הקרוב לדיבור מרן, שתהיה ההרגשה כאילו בעל השמועה עומד כנגדנו ולהטעים מה מן המראה הגדול לאלו שלא זכו לו. וב"ה עלתה המלאכה ביד עוסקיה, ובמידת מה זעקתו של מרן זי"ע ודמעותיו הק' חקוקים בין גווילי הספר. וכל המעיין בספר משתומם מן ההבטה בין החרכים וההשקפה לכבודה פנימה לעוצם גדולת נפש מרן זי"ע, אשר כל דרוש מחמישים ושש הדרושים שבספר [החל מימי עלומיו של רבינו בשנת תרצ"ה ועד להיותו בן למעלה ממאה שנים בשנת תשע"ד!] הריהו צוהר לעולם גבוה ומרומם, עולם של דבקות בה' וקדושה עילאית, עולמו של מרן זצוק"ל זכותו יגן עלינו.
עיקרו של הספר הינו דרושים נפלאים על סדר המגילה וביאורי אגדות חז"ל בעניני פורים, בהם הראה רבינו כוחו ורוב חילו בכל חלקי התורה, ראשונים ואחרונים, ספרי חסידות, ותורת הנסתר. בדרושים אלו מתבארת דרכו של רבינו בביאור עניני יום הפורים, מלכות שאול ומלכות דוד, מלחמת עמלק, טבע ונס בהנהגת הבריאה, מהותה של הנהגת הסתר פנים, קבלת התורה ברצון והתעלותם הרוחנית של ישראל בשעת הנס, בנין בהמ"ק השני כתוצאה מנס פורים, תחילת ימי בית המקדש השני – סילוק הנבואה מישראל והתפשטות התורה שבע"פ תחתיה, נצחיות נס פורים והוראתו עד סוף כל הדורות. ועוד רבות כהנה בעניני היום.
יחד עם זה הספר הינו 'ספר מלחמות ה' ', דברי התעוררות ומערכות בעניני עבודת ה'. הן בעניני לימוד התורה בעיון מתוך עמל ויגיעה, ושיהיה הלימוד מתוך שמירה על מידת הקדושה, תורה לשמה בכוונה שתתעצם נפשנו בקדושת התורה להידבק על ידה בק-ל חי. הן בעניני עבודת התפילה שלשיטת רבינו אין ענינה כלל בקשת צרכים בעלמא, אלא היא שעה של קורת רוח בה עומד האדם בדבקות ובהכנעה לפני קונו. הן בעניני בין אדם לחברו שעיקר רצון השי"ת הוא במצוות אלו יותר מן המצוות שבין אדם למקום. הן בעניני קדושת הדיבור ובעניני מידת ההכנעה. והן בשאר עניני עבודת ה'.
הספר הינו פרדס גדוש ומלא מזן על זן בכל מיני עצי פרי מתוקים לעין ונחמדים למראה. מערכות בעניני עבודת ה', עובדות נפלאות מצדיקים ומגדולי הדורות כפי שקיבלם מרבותיו, ידיעות מופלגות בדברי ימי כלל ישראל, דברי השקפה בעניני השעה, ועוד. כמו כן, בשנים קדומות עיטר רבינו זי"ע את שולחן פורים בציצים ופרחים, בשנת תשי"ז נשא מדברותיו על כל מצוה ומצוה לפי סדר מצוות ראשונות של תורה, בשנת תש"כ אמרות טהורות ע"ס כל מסכתות הש"ס, בשנת תשכ"ה אמרים ע"ס כל ברכות שמונה-עשרה לבאר שכל הברכות מכוונים לענינים רוחניים ולא לענינים גשמיים, וכיוצא בהנה.
בספר ניכרים מאורעות שעמדו על סדר יומו של כלל ישראל במשך השנים. שעות צרה וצוקה לישראל בימי הפיגועים הקשים ובעת מלחמות עם צוררי ישראל הקמים עליהם, ומאידך ניסי ה' במלחמת סיני שנת תשי"ז ובמלחמת עירא"ק שנת תנש"א. וכן מלחמות הדת בארה"ק, נגע ההשקפות הציוניות שחלחלו אצל כשרי ישראל בימים ההם, מלחמות השבת והחינוך הטהור. וכן בזמנים של מחלוקת בקהל יראי ה' ובשעות משבר כלכלי – בכל שנה ושנה לימד דעת את העם וחיזקם באמונה ובטחון ובהליכה בדרך ה' בסערות התקופה.
בראש הספר נקבע חיבור גדול הקובע ברכה לכשעצמו 'פסקי הלכה שבט הלוי – פורים', י"ג פרקים בעניני ד' פרשיות ודיני חודש אדר ושנה מעוברת, תענית אסתר, ד' מצוות היום, בן כרך ובן עיר, ודיני פורים המשולש, מתוך שו"ת שבט הלוי וכתבי תלמידים. כמו כן בראש הספר קונטרס 'מצוות היום' כללות עניני מצוות קריאת המגילה – מתנות לאביונים – משלוח מנות – משתה ושמחה – מתוך דרושי מרן זי"ע, ובסוף הספר מפתח ענינים מקיף.
ולהם נאה לשבח: תיתי להו לראשי מכון מעינות הלוי על רוב עמלם ודמים תרתי משמע אשר השקיעו בעריכת הספר ובהוצאתו לאור עולם באופן מהודר ומושלם כל-כך. זכות מרן זי"ע – שכידוע הוקירם והעריכם עד למאוד והחזיק להם טובה מרובה – תעמוד להם להצליח בכל עניניהם, ולהמשיך בהוצאת כל ספרי מרן זי"ע המאירים את העינים, עדי נזכה לחזות בעינינו בשוב ה' שבות עמו ועלו לציון מושיעים.
את הספר ניתן להשיג בחנויות הספרים המובחרות.
