מקרבנותיה הראשונים של מגפת הקורונה היה האדמו"ר זצ"ל, אשר בשנותיו האחרונות היה ידוע חולי ומכאוב, את חוליינו נשא ובעוונותינו סבל, ובהגיע צרה זו האחרונה הכריעה את גופו הטהור והמזוכך.
ביום כ"ח לחודש סיון שנת תשט"ז זרח אורו בבית אביו, אשר קראו בשם אביו אדמו"ר הרה"ק רבי יוסף זצוק"ל זי"ע, אשר האיר את שמי פולין במשך ח"י שנות הנהגתו ברמה את חצר הקודש באמשינאוו. בוצין מקטפיה ידיע, כבר בילדותו ניכרו כשרונותיו הברוכים ועמקות שכלו, אשר השתלבו כל ימיו בד בבד עם עומק עיונו ורוב שקידותו. בהיותו כבן י"ד נכנס ללמוד כתלמיד מן המנין אצל הגאון רבי יוסף רוזנבלום זצ"ל ראש ישיבת "שערי יושר" המפורסמת, שם ישב לצד תלמידים הגדולים ממנו בכמה שנים ומהר מאד התעלה עליהם ברוב תורתו וחכמתו, עד שבאו הם אצלו לפשט להם כל חמירא.
תלמידי חכמים מופלגים אשר למדו עמו בישיבה באותם הימים, מספרים על האי כלי מפואר מלא מדע וחכמה אשר היה להם כסמל ודוגמה. כמו גם על עבודת התפלה בה השקיע כוחות עצומים, ברגש רב ובריכוז עצום עד שלא היה מבחין בשום דבר באמצע עבודתו את קונו. די היה בקריאת שמע לבדה, אחריה היה עליו להחליף את כותנתו אשר רטובה היתה מדמעות ומיגיעה עצומה. כמונה מעות היתה נשמעת כל תיבה מהתפלה, ברכת אשר יצר נדמית היתה להם יותר כברכת לשמוע קול שופר. פעמים רבות היה נראה האב הגדול עוקב אחר בנו בעבודת קדשו, ומתמלא שמחה עד כדי דמעות אחר כל הני הרפתקי דעדו עליה בשנות ראינו רעה.
באדמתה החומרית של אמריקה לא היה זה חזיון נפרץ לראות אברך הנוהג בכאלו גינוני קדושה וטהרה כרבינו, שמירת עיניו היתה מן המפורסמות והליכותיו המקרינות יראת שמים עצומה לא היה שייך שלא להבחין בהם.
נערץ בפי קדושים היה רבינו. בשמחת נישואי אחותו תבלחט"א עם חדב"ן הגה"צ מוהר"ר ישראל ארנסטר שליט"א, לא הסיר הרה"ק בעל אמרי חיים מויזניץ זי"ע את עיניו מהאי פאר מקדושים, כשהוא מפטיר אחריו בשבתו לצד אביו הגדול: רואה אני כאן מלאך גדול ומלאך קטן. גם הרה"ק הבית ישראל מגור זי"ע הפליג בשבחו, ובפנותו אליו קראו "הבן יקיר לי". בתקופת מגוריו באנטווערפן היה הרה"ק מפשעווארסק זי"ע מראה לו אותות חיבה רבים ומקרבו למאד, תוך כדי שהוא מפטיר אחריו מקודש מקודש. שם גם התיידד במיוחד עם הגאון רבי חיים קרייזווירט זצ"ל, אשר בילה עם רבינו שעות ארוכות של טיול בכל מרחבי התורה, כשהוא מפליג בשבח עומק עיונו ורוב חכמתו של רבינו, אותו ואת תורתו חיבב והעריץ.
גם על עמוד העולם השלישי לא פסח רבינו כל ימיו, אשר היו חטיבה אחת של מסירות לזולת עד לקצה אחרון. משפחות שלמות חבים לו את חייהם בהמציאו בעבורם משך שנים רבות "משכורת" חודשית מכובדת ביותר. רבים מהם כלל לא ידעו ועדיין אינם יודעים מי הוא שעמד מאחורי נתינות הגונות אלו. כדרך אבותיו הק' לבית ווארקא-אמשינאוו היתה מידת אהבת ישראל טבועה בו, כאשר בעבור הזולת מאום לא עצר בעדו.
בהלוויתו אשר התקיימה בתחילת פרוץ המגפה השתתפו קהל רב סמוך לבית מדרשו בבארא-פארק, כמו גם בארה"ק כאן חלקו לו את כבודו האחרון כמה עשרות משתתפים אשר התאמצו ובאו בעיצומם של ימי הסגר של ערב יו"ט פסח, ובראשם ש"ב כ"ק מרן אדמו"ר מאמשינוב שליט"א מירושלים אשר קיבל את הארון בבית הנתיבות ומשם המשיך עד תום מסע הלוויה וסתימת הגולל בעיה"ק טבריה. ליד הקבר הטרי הוכתרו שני בניו כ"ק מרנן האדמו"רים שליט"א למלאות את מקומו בהמשך הנהגת העדה הקדושה.
לקראת סיום שנת האבל, ביום חמישי ער"ח ניסן מוקדם, התקיים מעמד הקמת מצבה, בראשות בניו כ"ק מרנן האדמו"רים שליט"א ובהשתתפות חתניו הרבנים הגאוה"צ שליט"א, הרב אברהם שמעון מארילוס ראש כולל "תורת שמעון" הנודע לשם ולתהלה בב"ב והרב ישראל משה האפשטיין מראשי ישיבת אמשינוב בביתר-עילית.
קהל רב של חסידים ואנשי מעשה, תלמידים ומקורבים, ידידי ואוהדי הבית הגדול והקדוש הזה, השתתפו במעמד הקמת מצבה. ביניהם רבים אשר בצוק העתים נמנע מהם להשתתף במסע ההלוויה ובימי האבל הקצרים אשר נקטעו לאחר כיממה בערב יו"ט פסח העעל"ט. בין המשתתפים נראה גם כ"ק האדמו"ר משאץ ויז'ניץ שליט"א, ידיד האדמו"ר זצוק"ל.
הקהל הקדוש העתיר בתחינה לפני א'ל מלא רחמים אשר בזכות אותו צדיק ממקומו יפנה ברחמיו לרחם עמו ויסיר מעליהם כל מחלה וכל נגע ופגע ומעתה ישמע בקהל עדתינו אך טוב וחסד, ישועות ורחמים עלינו ועל כל ישראל.
לאחמ"כ התקיים לחיים טיש בביהמ"ד "קהל חסידים" בעיה"ק טבריא, שם נשאו כ"ק מרנן האדמו"רים שליט"א מדברות קדשם, ובסוד שיח חסידים העלו את זכרו של כ"ק מרן אדמו"ר זצוק"ל זיע"א. כן השתתף ונשא דברים רבי יוסף קדיש ברנדסדורפר, רב קהל חסידים טבריה.
משם פנו לאתרא קדישא מירון לרגל ערב ראש חודש להעתיר בתפלה בהיכלא דרשב"י, לחוג את חג המצות בדיצות וקול רינה והמון חוגג בבית הבחירה, שם נאכל עוד השתא מן הפסחים ומן הזבחים.
