צילום: יוסי רוזנבוים

אַדִּיר בִּמְלוּכָה: האדמו"ר הצעיר שמחולל ישועות וסוחף המונים • פרופיל מרתק

הוא רק בתחילת שנות השלושים לחייו אבל כבר הוא מנהל מעצמה של ממש, אלפי חסידים, מאות שיעורי תורה, ורבבות שעות של קבלת קהל. לאחר שנים של הנהגה נכנס יעקב מלמד לחצר החסידית השקטה ומסיר את הלוט מעל דמותו הטמירה של האדמו''ר

כתבות נוספות בנושא:

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
קמו משבעה: משפחת שור מתארחת אצל קרובי משפחה

הגשם ניתח בעוז ארצה, אנשים ספונים היטב בבתיהם המחוממים למדי, אין נפש חיה ברחוב, השעה קצת אחרי חצות לילה. רחוב רמח"ל 3 פתח תקווה, כתובת שאולי לא אומרת הרבה, אבל בעתיד הלא רחוק היא בוודאי תהיה אחת מהכתובות המפורסמות ביותר בעולם החסידות. יותר נכון, כבר עתה היא כתובת שנאמרת בהתרגשות משהו בקרב המוני מבקשי הישועה – מבקשי האמונה.

כאן, בבניין עם המראה השגרתי, בקומה הרביעית – הוא מתגורר, אדם בתחילת שנות השלושים לחייו, צעיר לימים אך הספיק כבר הרבה, יש אומרים הרבה מידי. על דלת הבית הפשוט רשום שם המשפחה, "משפחת רוזנבוים". שמו של בעל הבית נישא בהערצה בפפיות אלפי בני אדם – האדמו"ר ממעזיבוז'.

כאן בבית הצר, יעברו מידי שבוע מאות אם לא אלפי אנשים, נשים וטף, כל הצרות נערמות על שולחנו הצר, והוא בליבו הרחום והכביר ממציא מזור למבקשי הישועה, לדורשי העצה, לזקוקי האהבה. הוא בדמותו הצנומה מהווה כעמוד האש בפני אלפי אנשים שלא עושים צעד, קטן כגדול בחייהם, לא לפני שהם מתייעצים ומתברכים מהאדמ"ר הצעיר ששמו הולך לפניו באופן מעורר השראה.

אולי זה נשמע מוזר, אבל יש לו לאדמו"ר ממעזיבוז' שלל גוונים של חסידים, יש את האלו שבאים ממשפחות חסידיות שורשיות, כאלו שמנוענעים בדביקות ב'טיש', לובשים את כל הלבוש מהשטריימל ועד ה'וויסע זאקען'. אבל יש גם כאלו שנדמה כאילו נשלפו לכאן מעולם אחר, כזה הרחוק ת"ק פרסה מעולם של חסידות, על ראשם מונחת כיפה קטנה, סימני הקיפול ניכרים בה היטב, הם לבושים בחולצת טריקו ומכנסי ג'ינס, אבל כן, הם חסידים של "הרבי ממעזבוז", לא זזים בלעדיו.

במסגרת הכנת הכתבה, זכיתי אנוכי כותב השורות הקטן להיכנס למעונו של האדמו"ר, ואחת מהשאלות ששאלתי אותו הייתה על התופעה המוזרה הזאת, על שלל הגוונים של החסידים שלו, והוא בחיוך שמאיר את פניו, חיוך שיתברר לי מאוחר יותר כסימן ההיכר שלו, הסביר לי בטוב טעם, "אצלי אין קוד לבוש, קוד לבוש גורם לאחרים להרגיש מוזרים, להרגיש חריגים, כאן, שאין קוד לבוש, כל אחד שמגיע מרגיש בבית. חילוני, מזרוחני'ק, חרדי ליטאי, חסידי או ספרדי ותימני", כך האדמו"ר, "אני באמת אוהב את כולם", הוא מוסיף, "אינני חושב שחסידות מתבטאת בלבוש, בוודאי שיש חשיבות וקדושה גדולה ללבוש אבל זה אינו הגדרת החסידות, ויש חסידים שלובשים את הלבוש ורחוקים מלהיות חסיד כרחוק מזרח ממערב, ויכול להיות אדם שמגיע בכלל מעדות המזרח ועובד כל היום לפרנסתו לבוש בגדים של עובד והוא חסיד אמיתי בלב ונפש".

מתברר כי הצעד הזה, הוא תקדים של ממש בעולם החסידות כולו, כנסו רגע לעולם הענק הזה, בכל חסידות יש קוד לבוש משלה, אם זה הסרט שמונח בצד ימין של הכובע בחסידות ויז'ניץ, אם זה הגרביים השחורות בבעלזא, הכיפה הגבוהה בגור וכן על זה הדרך, זוהי החסידות, אבל, עד שבא האדמו"ר ממעזיבוז', בליבו הרחום הוא החליט לעשות סוף לסטיגמה הזו, אצלו כל אחד מתקבל בברכה, גם כאלו שרחוקים מחיי תורה ומצוות, ובשביל שכל אחד ירגיש בבית אין קוד לבוש, נפלא.

עד כדי כך שהציעו לאדמו"ר לעבור לפתוח את קהילתו בעיר אלעד שם יוכלו יותר אברכים חסדים ליהנות מאורו הגדול, סירב הרבי בתוקף להצעה הנכבדה בטענה שיש לאברכים החסידים במקום להיכן ללכת אבל הוא בא לעולם בשביל אלו שאין להם להיכן ללכת, ובכלל זה גם חסידים שמכל מיני סיבות לא מוצאים את מקומם בחסידות אליה הם משתייכים.

אבל ככל שאני מעמיק יותר, נכנס לעובי הקורה, מנסה לעמוד על טיבה של החסידות החדשה יחסית ועל טיבו של האדמו"ר הצעיר אני עומד נפעם, כבר בגיל שלו, הוא מילא את כרסו בש"ס ובפוסקים, קבלה ואגדה, דרוש ועיון, פלא מהלך. אבל נדמה, כי עניין הקבלה תפס אצלו מקום של כבוד, תפילותיו המיוחדות הנאמרות בקול רעש גדול לקוחות כמו מעולם האצילות, מוחו הקמוט, עיניו שמשוטטות למעלה למעלה בשעת קריאת ה'קוויטלע'ך' כמו לקוחות מעולם אחר, עולם שרגל אדם מן השורה אינו מורשה לדרוך שם.

את יומו העמוס הוא יחלק בין לימוד לבין קבלת קהל ועזרה לאחרים, את הבוקר הוא יפתח באשמורת הבוקר כהרגלו עוד מנערותו בישיבת בעלזא, (במאמר המוסגר מקורביו מספרים כי האדמו"ר היה אומר שיעור בספר ה'תניא' בישיבת בעלזא בשעה 5:30 בכל בוקר), בשלוש שעות לימוד קודש להשם, את הסדר הזה איש מחסידיו לא יכול להפריע, רק במקרה של פיקוח נפש, אבל אני, אני זכיתי לשמוע הסבר עמוק על כך מהאדמו"ר עצמו, "במשך כל היום, אנשים מגיעים, מבקשים עצות, מבקשים ברכות, כמעט ואין לי מנוחת הנפש, אז כל בוקר אני קם בשעות של לפנות הבוקר, עולה לחדרי, ומסתגר שם, שוקע באוהלה של תורה". בלתי להשם לבדו.

לאחר שעות הלימוד הללו, שמגיעות כמובן לאחר טבילה במקווה הטהרה, מתכונן האדמו"ר בסילודין לקראת תפילת השחרית, הרבי יחגור את האבנט העבה, יתעטף בטלית עם עטרה כסופה, יניח את תפיליו ויפנה לפינת בית המדרש שלו, שם הוא יתנועע שעה ארוכה כבן המתחטא לפני אביו, מפעם לפעם ישמיע הרבי אנחה או יבבה חרישית, כזו שמשברת ליבו של אדם, ומיד לאחר מכן ימשיך בתפילתו.

גופו רוטט, עיניו עצומות, פניו פני להבה, והוא כמו שקוע בתפילתו לא שם כלל למתרחש, בשיחה שערכתי עם אחד החסידים אני מנסה להבין עד כמה התפילה תופסת מקום אצל האדמו"ר, "תראה, אני שואל, אדמורי"ם רבים דווקא ממהרים בתפילתם, סדר יומם עמוס ואין להם פנאי להאריך, איך התפילה נראית אצל הרבי?", איש שיחי, חסיד בשנות העשרים לחייו, מביט לעברי ואומר, "התפילה, התפילה אצל הרבי היא במקום הראשון, רק לראות איך האדמו"ר מתכונן לתפילה זה כבר מכניס יראת שמים".

אחד ממקורביו אף מתאר באוזני את המשך סדר יומו של הרבי לאחר התפילה, "לאחר התפילה מכניסים לאדמו"ר כוס תה עם דבש שזה נותן לו כוח עד סוף היום, ורק לאחר קבלת קהל יאכל הרבי קצת מרק וירקות, ורק שמרגיש חולשה ממש באמצע קבלת קהל יכניסו לפניו תפוח וכדומה".

סדר יומו יתחלק בין לימוד לבין שיעורי תורה וקבלת קהל, להיכנס אל האדמו"ר היא איננה מלאכה קלה כלל וכלל, בשביל לקבוע תור צריך להזמין מראש, כמה ימים מראש, ופעמים שאף שבוע או שבועיים מראש, העומס שיש שם, לא נמצא גם בחסידויות גדולות בהרבה מזו של מעזיבוז'. והרבי הצעיר, יושב ספון בחדרו הצר, מקבל את הבאים, מעריף עליהם טללי תחייה, מאיר להם פנים, פותר את בעיותיהם, ומחיש להם ישועה, אל חדרו הצר נכנסים אנשים בפנים נפולות וכבויות, דקות לאחר מכן הם יצאו כשחיוך נסוך על פניהם, אבן נגולה מעל ליבם.

עצרתי את אחד מאלפי האנשים שנכנסו אז אל הרבי, היה זה בערבו של יום שני סתמי, מבואות הבית היו עמוסות באנשים ונשים, ממתינים להיכנס אל הקודש פנימה, ואז ראיתי אותו, אברך ליטאי, באמצע שנות הארבעים לחייו, ניגשתי אליו ושאלתי אותו, כיצד הוא מסכם את הפגישה עם הרבי, הוא הסתכל עלי כאילו נפלתי מעולם אחר, "כבר שנים שאני מגיע לכאן, הרבה לפני שהרבי התפרסם, הוא איש חכם וצדיק באופן נדיר, ראיתי אצלו ישועות מעל לדרך הטבע, ישועות שלא ראיתי באף מקום אחר", כך בן שיחי.

המילים "ראיתי אצלו ישועות שלא ראיתי באף מקום אחר" גרמו לי, כעיתונאי, לעקוב מקרוב ולגלות האם באמת המופתים מתגלגלים כאן, נוסח מעזיבוז' או שזה רק פרי דמיונו של בן שיחי, "בסופו של יום", הרהרתי לעצמי בראייה ליטאית, "האדמו"ר בכל זאת צעיר, נשמע לי מוזר שהוא מחולל מופתים, אולי הוא חכם וצדיק, אבל מכאן ועד לחולל מופתים וישועות הדרך ארוכה". ממחשבה למעשה.

יצאתי לדרך ארוכה, לעקוב מקרוב אחר הלך רוחו של הרבי הצעיר, לעקוב ולגלות, האם השם "מעזיבוז" הוא מעבר לשם בעלמא. שוחחתי עם אנשים רבים, מקורבים יותר ומקורבים פחות, ואת מה ששמעתי, גם אני, ליטאי קר, גרם לי להתרגשות, ואולי אף לסוג של צמרמורת.

וכך מספר לי אחד מחסידיו, "לא מזמן הרבי הגיע לשמש כסנדק בברית, כלפי חוץ היה נראה זה כעוד ברית שגרתית, אך הסיפור שעומד מאחורי השמחה, הוא סיפור ישועה ומופת לכל דבר ועניין".

הם היו זוג שבמשך שבע שנים המתין לילדים, שבע שנות רעב, שבע שנים של צפייה, שבע שנים של תפילה, של כאב, של דכאון וייאוש. לפני קצת יותר משנה, הם התוועדו לשמו של הרבי ממעזיבוז', הם שמעו דברים כבירים על אותו צדיק צעיר, וכך, בלב כבד הם נכנסו לחדרו של האדמו"ר, בקול בוכים הם סיפרו לרבי את תלאות חייהם, והוא, בעיניים טובות הביט לעברם וביקש מהם לקבל על עצמם התחזקות בעבודת השם, ואז הפטיר כלאחר יד, "תוך שלושה חודשים תוושעו".

הסיפור נראה כמעשייה התלושה מעולם אחר, אבל לאחר אחד עשר חודש מיום הברכה הם זכו ללדת את בנם הבכור, לשמחתם של ההורים לא היה גבול והם מיהרו להזמין את האדמו"ר שישמש כסנדק בברית לרך הנימול. ככה שאני חוקר יותר אחרי סיפורי מופת אני מבין שהמופתים כאן בחצרו של הרבי ממעזיבוז' הם דברים שקורים כל יום, "הרבי יכול לשבת סנדק פעמיים בשבוע לבנים שנולדו בברכתו וגם כאלו שהיה נצרך ברכה מעל הטבע", מספרים לי כאן. נראה אולי שהשם מעזיבוז' הוא יותר מרק שם פה בחצר החסידית.

גם בענייני זיווגים כוחו של הרבי גדול מאוד, בחורים רבים שנתקשו למצוא את זיווגם נכנסו אל הקודש פנימה ובקשו ברכה, לרבים אומר הרבי כי אם הם ילמדו את מסכת קידושין הם יזכו למצוא את זיווגם בשעה טובה ומוצלחת. צדיק גוזר והקבה מקיים, מיד כשמסיימים הבחורים ללמוד את משניות מסכת קידושין הם באו בקשרי השידוכין.

הסיפורים אודות ישועות כבירות מתגלגלות סביבי שאני שאני יושב ומנסה לעשות סדר בכתבת החג הזו, אבל סיפור נוסף צד את עיני, היה זה לפני מספר שנים האדמו"ר ממעזיבוז' הגיע לעיר צפת, בדיוק כשהגיע נגשו אליו זוג שביכו בפניו את מר גורלם, "במשך שלש עשרה שנה אנחנו נשואים, הרופאים לא נותנים לנו תקווה, הם אומרים שאין לנו סיכוי להביא ילדים לעולם", הרבי שהיה שרוי באורו של חג שמחת תורה אמר לזוג הבוכה, "תחזרו לביתכם ותקנו עגלה", הזוג שלא הכיר מספיק את הרבי חזרו לארצות הברית וסיפרו לחברים שלהם על מה שהרבי אמר, מיד נענה אחד מהחברים ואמר, "אתה חייב לשמוע בקול הרבי הזה, אחי שגר בארץ ישראל חסיד שלו וסיפר לי שברכותיו מתקיימים", ואכן באמונת חכמים פשוטה הגיעו הזוג הביתה וקנו עגלה, במלאת השנה העגלה כבר אכלסה בתוכה תינוקת קטנה שנולדה כנגד כל הסיכויים.

סיפורי הישועות ממשיכות לזרום כנהר העולה על גדותיו, אבל בשיחה שערכתי עם האדמו"ר נדמה כי דבר זה כלל לא מעניין אותו, "הישועות", הוא אומר לי, "זה סיעתא דשמיא כפשוטו, אני לא עושה כלום, לא עושה ולא חושב שעושה, הקדוש ברוך הוא עוזר לי לעזור לעם ישראל, זה הכל". גם חסידיו מספרים לי כי האדמו"ר לא מייחס חשיבות לברכות שלו, כבר לפני שנים רבות, כשהרבי היה בחור צעיר גם אז הוא בירך, בירך חברים בישיבה, בירך נערים שמצאו אצלו אוזן קשבת, ותמיד ברכותיו התקיימו, כשבאו לספר על כך לאדמו"ר הגיב הרבי בתנועת ביטול ואמר כי הכל זה סיעתא דשמיא, ובזכות אמונת חכמים של הציבור.

הוא יכול לשבת שעות רבות בחדרו הצר, ולפעמים שתים עשרה שעות ברציפות, מבקש ברכה, דורש ישועה שיכנס לחדרו, יגיש לו את ה'פתקא' יצא המום לחלוטין. האדמו"ר נוטל את הפתקא – "הקוויטעל", אוחזו ברטט של קדושה, מעיין בשמות מבקש הברכה, מרים את עיניו אל על, שפתיו ממלמלות ללא הרף, לאחר מספר שניות שנדמות כנצח, הרבי מביט ביושב למולו ואומר לו את כל אשר חפץ הוא לשמוע, הרבי בקריאה של קוויטעל יודע בדיוק מה האדם צריך, יודע בדיוק ממה האדם סובל, במה האדם שיושב מולו מתקשה. זה נשמע אולי קצת תלוש, אבל בדקו זאת, גשו נא לרחוב רמח"ל 3 בפתח תקווה ונסו זאת בעצמכם, גם אתם תצאו מופתעים.

כשאנוכי הקטן יושב למולו של הרבי אני מרהיב עוז ושואל, אומרים שיש לרבי רוח הקודש כשהוא קורא 'קוויטלע'ך', אפשר לדעת מה הסוד?, הרבי זע על מקומו באי נוחות, מסמן לי בידו להמשיך לשאלה הבאה, אך אני כעקשן לא מרפה, הרבי לבסוף שותק שתיקה ארוכה ואחר כך אומר, "תראה, אני לא עושה כלום, אנשים באים אלי ואני מתפלל לקדוש ברוך הוא שיעזור לי לעזור להם, זה הכל, שוב פעם, הכל זה סיעתא דשמיא וזכות אבות, אני עושה מה שאבותי עשו כל הדורות ובוודאי שזכותם עומד לי, אני לכשעצמי אין לי מאומה, אני לא שווה כלום", אני רק מבקש מהבורא שהכח הגדול שהיה אצל אבותי הקדושים לא יפסק אצלי חלילה.

בשיחה עמדי מדגיש הרבי שוב ושוב, "אין לי עניין בפרסום, אני שונא את זה, יש לי רק עניין אחד, שעוד ועוד יהודים יתקרבו לאביהם שבשמים, שעוד ועוד יהודים ימצאו את הדרך הנכונה לגשת לקב"ה, תראה כמה אנשים סובלים, לא יודעים למי לפנות, אנשים שיצאו לעבוד לדוגמא, באותו רגע הם נפלטו מהמסגרת שלהם, אצלנו אנחנו מקבלים את כולם, מרוממים את כולם, כל אחד מוצא כאן פינה חמה, זה השאיפה שלי עלי אדמות שעוד ועוד אנשים יגלו את האור, יגלו עד כמה הם טובים, ויסתובבו עם תחושת סיפוק ושמחה".

מספר פעמים בשנה יעזוב הרבי את עיר מגוריו פתח תקווה, יטול את מקלו הכסוף וינדוד הרחק אל עבר הים, לארצות הברית הרחוקה בכדי לחזק את קהל אוהדיו במקום, להבין את סדר יומו העמוס של הרבי בארצות הברית הוא משהו שקשה לבן אדם להבין, לצורך כך אני פונה לנאמנו ומשמשו בקודש, הר"ר יעקב זינגר שליט"א אשר ידו לא משה מידי הרבי זה שנים מספר.

"במהלך ימות השנה אני נמצא במשך היום עם הרבי, אך לא תמיד אני רואה אותו במשך כל שעות היממה, אך בארצות הברית זו הזדמנות שבה אני צמוד לרבי מסביב לשעון", המשמש בקודש הרב זינגר מוסיף ואומר לי, "הרבי כמעט לא ישן ואוכל כשנמצא בארה"ב, משעות הצהריים המוקדמות ועד השעות הקטנות של הלילה הוא מקבל קהל. לאחר שעות ארוכות מאוד כשחוזרים לאכסניא, אני מותש ממש ודואג לבריאותו של הרבי ולמשהו חם לאכול ומבקש שילך קצת לנוח, הרבי בפשטות אומר שנראה לו שיחכה כבר לנץ כי לא הספיק להשלים את סדרי הלימוד שלו, ובבוקר כשאני קם אני שומע מהרבי שלא ישן בכלל".

הרבי בשדה התעופה בארה"ב. לצידו נאמנו ומשמשו בקודש הר"ר יעקב זינגר

הרה"צ רבי דוד צבי רוזנבוים – כ"ק האדמו"ר ממעזיבוז' שליט"א הוא בנו השני של כ"ק האדמו"ר מראחוב שליט"א, בן אחר בן לצדיק יסוד עולם הרבי ר מארדכלע מנדבורנה, ועד לרבי מאיר הגדול מפרימשלאן, ומעלה בקודש עד אור שבעת הימים הבעש"ט. בצעירותו למד וקנה חוכמה במוסדות בעלזא, ולאחר נשואיו נכנס ללמוד הוראה אצל זקנו מצד רעייתו האדמו"ר מקאמרנא שליט"א וקיבל סמיכה של "יורה יורה – ידין ידין" מרבני העדה החרדית בירושלים, בשנות העשרים המוקדמות כבר למד קבלה בישיבת "שער השמים" בירושלים.

מכריו מאותם הימים מספרים כי כבר אז הוא אף זכה להערצה גדולה מאוד מפי גדולי המקובלים בישיבה, עד שראש הישיבה הגה"צ המקובל רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א סמך ידו עליו ונתן לו להוציא את ספריו בקבלה על ספר שער הכוונות.

בעולם החסידות כולו לא נהוג שבן מתמנה להיות אדמו"ר בחיי אביו, כיצד הרבי נהיה אדמו"ר עוד בחיי חיותו לאורך ימים טובים של האבא, אני שואל. "תראה", אומר לי הרבי, "אני לא תכננתי להיות רבי אולי בכלל, ובוודאי שלא בגיל כה צעיר, אך מהשם יצא הדבר שכלל ישראל התחיל לשחר לפתחי, בברכתו ובעידודו של אבי שליט"א ובהתיעצות עם הרבי מבעלזא שליט"א ובסמיכת רבי הרה"ק מלעלוב שליט"א נאלצתי לקבל עלי את האחריות וההנהגה, ואבי מורי, לא רק שזה לא מפריע לו, אלא שהוא דחף אותי והסמיך אותי לזה, הוא ראה שאנשים מתאספים סביבי ורצה שזה יהיה באופן מסודר, כי כך היה המנהג בחצרות משפחתי בקרעטשניף ונדבורנה, שאדמורי"ם מתמנים להנהיג עדה בחיי חיותם של אביהם, אין בכך כל פגם, הפוך, זה הרי מגביר את גבולות הקדושה".

מאבני היסוד בדרכו של הרבי הינו עניין האמונה, חדשות לבקרים, חוזר הרבי על עניין זה, אמונה במעזבוז' אינה מדרגה או פרק בספר חסידי, האמונה הינה "דרך חיים" מעשים של יום יום, לא אחת כאשר פונה אדם לרבי ומספר כי פלוני מציק לו, אלמוני רודף אותו, זה פגע בי, ההוא עשה לי כך וכך, אומר הרבי – לא פלוני ולא אלמוני, לא ההוא ולא זה, אף אחד אינו יכול לעשות כלום אם לא כך נגזר משמים, עזוב את השליח שנשלח להוציא לפועל את הגזרה, גש ישר לגוזר הגזרה, סגור איתו את העניין ותראה שהכל יסתדר כי המשלח יורה לשליח לחדול, שכך חיים אין דאגות, אין לחצים, אין כעס, אין רוגז, יש "איכות חיים" אומר ושב ואמר בכל הזדמנות.

אין כמעט שיעור שהרבי לא מחזק את החסידים באמונה, ולא כדיבור בעלמא אלא שיהיה אמונה מוחשית ממש כעצה ותרופה לכל מחלה. בשיעוריו המשודרים כלכל רחבי תבל מרבה הרבי לעורר על עניין השמחה באמרו שזה התרופה העיקרית לכל המחלות ולכל הצרות וחלילה שחסר השמחה היא מפתח לכל הצרות רח"ל. ובכל שיעור מגיע הרבי עם עוד איזה רעיון ועוד איזה הבנה למה צריך להיות בשמחה ואיך אפשר להיות בשמחה.

אחד מהחסידים מספר לי כי אחד מהפרויקטים החשובים לרבי הוא "קירוב רחוקים", הרבי נוהג לומר "אני מצידי מוכן ללכת ולהגיע ולכתת רגלי לכל מקום שרק אפשר לחזק יהודים", ואכן מעבר לאנשים שפוקדים את מעונו, יוצא הרבי להרעיף טללי תחייה על העם שבשדות, בפרויקט זה רואה הרבי את המנוף להרבה עניינים, פעם התבטא הרבי ואמר לאחד מהגבאים, "לא תמיד קל לי לפעול ישועות עבור אנשים הפונים אלי, אולם לעיתים כמו סוחר אני מתחטא לפני ריבונו של עולם, ומבקש שבזכות פלוני הזה שהחל טיפה להתקרב, ולשמור קצת שבת בזכות אלמוני שקיבל קבלה טובה עשה חסד ותושיע את היהודי שהזכיר עצמו אצלי היום".

בשיחה שזיכתי לערוך עם האדמו"ר מסביר לי הרבי בשפתו הייחודית את מטרתו, "אנשים היום מתהלכים כאובדי עצות, אין להם מה לעשות, הם חייבים שיהיה שם מישהו בשבילם שיקבל אותם בכל צורה ובכל מצב למרות מה שעשו ועברו, וזה הבעיה של הדור, ישנם משגיחים ורבנים בישיבות רבות שכל היום רק דורשים מהבחורים ומעירים, הבחורים יוצאים שבורים ורצוצים ומשם הדרך קצרה אל התהום". "למשגיחים הללו", תוקף האדמו"ר, "יש מקום מיוחד בגיהנום".

"אבל אצלנו", ממשיך הרבי בנעימה, "אצלנו מקבלים כל יהודי באשר הוא, גם הפחות ביותר, מעולם לא דחיתי אף אדם, מעולם לא הערתי, ואם יש לי דרישות ממישהו אני עושה זאת בצורה חכמה ונעימה, ימין מקרבת, זה הסוד, הדור זקוק לחום, זקוק למישהו שיבין אותם, לא מישהו שכל היום יעיר להם הערות ויגער בהם, זה מעזיבוז'".

הוא רק בתחילת שנות השלושים לחייו, אבל סדר יומו ומחלי פניו לא מביישים אדמורי"ם רבים ומבוגרים ממנו, אבל הוא, הוא יברח מעיני הזרקורים, מעיני המצלמות, ישנא את הפרסום, יתעב את הכבוד ויצלול לעוד סוגיה בש"ס, לעוד טלפון ליהודי שבור, יפנה את סדר יומו לקבל אלפים, יטלטל בדרכים עד למעבר לים בכדי לחזק עוד ועוד יהודים, כי זהו שאיפת חייו, כל השאר לא מעניין אותו, "הרבי תמיד אומר", מספרים לי פרחי החסידים, "שעוד יהודי שיניח תפילין שיתנהג בדרכי התורה שווה לו כל ביאתו לזה העולם", ואכן הרבי זכה להעמיד מאות בתים בישראל ולקרב אלפים בארץ ישראל, בארה"ב לתורה לתשובה לחסידות ולדרך השם.

ודווקא עכשיו בימי חג הפסח, זמן חרותנו, זה הזמן להביט על האנשים הללו, שונאי הפרסום ואוהבי ישראל שעושים ימים כלילות להפיץ תורה ויראת שמים, שמנהלים אורח חיים נטול גינוני כבוד ועמוס לעייפה בקירוב רחוקים תוך כדי אהבת ישראל אמיתית ללא שום תנאים ושלא על מנת לקבל פרס.

הכתבות המעניינות ביותר

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
19 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

כתבה יפה.

מה מספר הטלפון בו אפשר להזמין תור?.

האדמו"ר שליט"א איש אלוקים קדוש
בעל סבר 9נים וחיוך שממיס כל כאב ובעל מעשי מופתים רבים וידועים.
ומעל הכל בעל ענווה שאין כדוגמתו.
אשרינו שזכינו להצטופף בצילו.

מכיר את הרב
מחוללניסים וצדיק גדול

האדמור הקדוש ב"ה זכינו להיות מחסידיו ולראות ניסים וישועות רבות, אדם צדיק ומאיר פנים!
כל מה שמוציא מפיו מתקיים!
אשרינו שזכינו

מכירים אותו הרבה מאוד
מקרב בחורים נושרים בחום ואהבה
הרבה חזרו בזכותו
יש לו המון זכויות

איזה חמוד נשמה מי יודע איך אפשר ללכת להתברך אצלו

מדובר בצדיק גדול והינו בן כ"ק האדמור מראחוב שכידוע ממנה את כל בניו להיות רבנים ואדמורים והרבי שליט"א ידוע במופתים שלא כדרך הטבע ומקבל בחום את כל הגוונים והסוגים ומקרבם לאבא שבשמיים

מרתק

אין על הרבה בעולם זכינו להיות מחסידיו ולשבות אצלו כמה וכמה פעמים איש קדוש ומחולל נפלאות

יש למישהו מושג איך אפשר להגיע אליו מס טלפון של המשבק או של מישהו

מאד אהבתי את שיטת התפיסה שלו לעולם. הייתי איתו במלון יחד היה שירה ריקודים, מרומם מאד.

איך הוא איפשר כתבה עם גוזמאות מפליגות כאלה, אם הוא ענוותן?
האם הוא הקפיד על מי שפרסם? האם ביקש למחוק?
משמע דניחא ליה.

הוא בבחינת הבעש"ט ממש קדוש אין אחד שמגיע לקרסליים שלו הוא לדעתי היום רבן של כל בני הגולה רוח הקודש מדבר מגרונו שרף אמיתי

ידוע ג"כ לבעל מספר גדול

רק חבל שלא מפרסמים איך להיכנס אליו

מדהים תודה ליעקב מלמד תפרסם מספר שיהיה אפשר לקבוע תור

מאד מעניין איך על כתבה אחת יש כ"כ הרבה תגובות…
זה לא מצוי כל כך באתר הזה…
נס ופלא

מוזר שבסיפור על המשפחה שאמר להם שבתוך 3 חודשים יוושעו הוא ישב תוך 11 חודשים בברית
כמדומני ש-9 ועוד 2 זה 11
ככלל כתושב פ"ת אינני מחבב את אדמורי"ה ואכמ"ל
בברכת שומר פתאים ה'

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture