האסון הנוראי בהילולת הרשב"י באתרא קדישא מירון: האב השכול שאיבד את שני בניו, האחים משה מרדכי (12) ויוסף דוד (18) אלחדד, ספד להם הלילה במסע הלוויה רווי אבל ויגון ליד ציון הרשב"י, משם נטמנו בבית העלמין של מירון.
תחילה סיפר האב על הרגעים הקשים. "עלינו להר כדי להשתתף בשמחת ההילולה, ובן אחר אמר שהוא לא יכול לסבול את הדחיפות. יצאנו, ויוסף אמר לי – אני רוצה לחזור לשם. אמרתי לו – טוב, בסדר. לא חשתי חשש, כמו שנסתרו עיניי לא שמתי לב שמרדכי נשרך אחריו. ואחרי עשר דקות הקדוש ברוך בחר בהם. הנשמות האלה לא שייכות לי, אלה נשמות ששייכות לרבי שמעון".
האב נפרד בכאב ואמר: "יוסף, לא רצית להפסיק ללמוד. כל הזמן התנהגת בכבוד לכל אדם וראית רק את הטוב. שמעתי שבחודשים האחרונים אמרת וביקשת שאתה רוצה להיקבר ליד רבי אהרון, דודך הצדיק. איזה בחור בגיל 18 מדבר על מקום קבורה, תגידו לי רבותיי? יוסף דוד, אני לא נפרד ממך, כל הזמן אזכור את העיניים הטהורות שלך".
יוסף ז"ל מנגן
ישראל אלחדד, שאיבד את אחיו זעם על התנערות של גופים שונים מאחריות על האירוע, ובכללם המשטרה. "בכל מדינה אחרת המפכ"ל כבר היה עושה משהו עם עצמו", הוא טען בריאיון לקלמן ליבסקינד ואסף ליברמן בכאן רשת ב'. "פה הכול עובר בשקט".
אלחדד האשים את השוטרים שנכחו במקום: "אם הם היו מפעילים שיקול דעת לא היינו היום עם 45 הרוגים". על ליל האסון הוא סיפר: "שני האחים שלי החזירו לאבא שלי אח נוסף שהיה איתם, וביקשו ממנו לצאת שוב לאזור של תולדות אהרן. עשר דקות אחרי זה קרה מה שקרה".
הוא תיאר את הרגעים הקשים: "כל הלילה חיפשתי אותם עם טלפונים לבתי החולים ולכל העולם. רק בן אדם שעבר את זה יכול להבין את הציפייה ושברירי התקווה שהכל יהיה בסדר".
אלחדד הבין שאחיו כבר לא בין החיים עוד לפני שהגיע לאבו כביר. "כשהיינו ליד המשאית של זק"א בהר מירון – הבנתי שזהו", הוא אמר. על שני אחיו הוא סיפר: "במבט לאחור אתה מבין שהם היו משהו אחר. הם היו נשמות קדושות, טהורות, הם לא היו סתם בחורים".
תיעוד מסע ההלוויה. צילום: דוד כהן, פלאש 90
