המריבה על פרוסת הלחם / הצרחה הפראית 'דרוס כל דוס' / הפגישה המפתיעה עם נציג יהדות התורה / הדילמה, השכנוע, ההתבוננות, ההחלטה האמיצה, והתחושה הנעימה / יום הבחירות –מונולוג עוצר נשימה

      מקרא: המילים המודגשות הם הסיסמאות שנשלחו לתחרות קמפיין הבחירות של JDN

שנים מילדיי היו בעיצומו של הקרב על הלחם, כי הרי יש לנו בית בן 13 נפשות בלי עין הרע. לפתע נשמעו צעקות מלמטה "הקול שלך יאחד" ושוב זעקה "הצילו! הצביעו!", ואז נזכרתי שהיום יום הבחירות, ומוטלת עלינו מצוות "ובחרת בחיים", שהרי כולנו מאמינים ונשמעים תמיד להוראות גדולי ישראל.

קרא עוד:

[postim]

נעמדתי על יד אדן החלון, ושמתי לב לתכונה בסמוך לבניין. שאלתי בקול: "מחפשים אותנו? אנחנו כאן!" ואז צעק לי מישהו "כל החרדים מצביעים".

החלטתי להתחיל ולדבר 'תכלע'ס'. "מה צריכים להצביע?" שאלתי. "ג' חברתי" השיב בחור חיננימסולסל פאות. "שים ש"ס על כווולם!" סינן אחר שחום פנים. ואני התחלתי להתבלבל. "גיוס או ג'?" הקשיתי בתמימות מעושה.

באותו רגע פרצו החוצה 2 מילדיי המורעבים (עקב קיצוצי הקצבאות של נתניהו) בעודם מחזיקים פרוסת לחם אחת העומדת בעין המריבה. "אתה תיתן להם את זה?" זעק האשכנזי נסער כולו.   "א-ח-ד-ו-ת…" נשמע לפתע קולו הרחימאי של זקן השכונה שחלף במקרה במקום, וממש לא אהב את הוויכוח הרחובי מדי לטעמו. "גיוס זה לא משחק ילדים" ניסה מישהו מהמבוגרים להסביר לו לזקן, כאשר לפתע נשמעה צרחה פראית מכיוון הכביש שממול, "דרוס כל דוס…" וכולנו החלפנו מבטים רבי משמעות.

ברגע זה נפלה אצלי ההחלטה. זהו. החלטתי שמי שלא מצביע נחשב כמגייס. ובכלל תתבוננו ואם לא תבינו ההסבר בפנים. כולם חברו עלינו בטענה שחייבים להתגייס והיחידים שנלחמים נגד מגמה זו הן שני המפלגות יחד יהדות התורה וש"ס, וממילא כל ישראל יש להם חלק  במערכה הכבירה, ואם אומנם לספרדים יש רק אחד "שס" אולם הגזירה שניתכת על ראשכם אחת היא לכולנו.

ברגע שהחלטתי פתחתי בתפילה עשה למענך אם לא למעננו, ספרתי: א ב וג'  ושמתי פניי לעבר הקלפי בסימן מצדיעים להצביע. כל הדרך לקלפי שיננתי לעצמי שכל קול קובע ושצריכים להיזהר לא לחזור ללפני 64 שנים והעיקר שאסור שבמחננו ייראו ניצנים של אדישות ונקמנות.

בחניה הסמוכה לקלפי עמד רכב ועליו סטיקר קדימה בוחרים ואני קראתי לעבר נוסעיו בגאווה ג' ג' ג'. בפתח הקלפי הופתעתי לראות את אחד מהנציגים של יהדות התורה שעליו ניתן להמליץ את התואר רצוי לרוב אחיו. שכן הוא דואג לא רק לעשירים וטייקונים אלא גם  לעניים שרוצים להתעשר.

נעמדתי בתור המשתרך כאשר במוחי מתרוצצים אלפי מחשבות. אבא המכתב ההלם הלפיד. ואז השתררה בליבי הרגשה נעימה, שהנה כעת אני עושה צעד גדול למען העתיד בסכנה. שכן ישנם כאלו שעושים אותנו סוג ג' בזמן שאנחנו היחידים שלא שינו את לבושם, ואנו בעצם מדליקים את האור. ובכלל נציגינו טוענים ובצדק, הצביעו ג' שנוכל לעזור לכם הלאה וגם כי אנחנו שומרים על העקרונות.

העומד לידי החל שופך את ליבו. "שמע אני מרגיש פה כמו בעת מתן תורה בבחינת רואים את הקולות. בתחילה לא חשבתי להצביע, אבל אמרתי לעצמי: בשביל החינוך תצביע! אני בוחר אני קובע. יש לי שכן 'קנאי', לא רוצה להצביע. אמרתי לו 'אם אתה לא בוחר, בוחרים בשמך. אדרבה תן לנו כח' הוא לא מבין שעם הפתק שהוא מכניס ובקולו מחזק את היהדות".

"היה לי פעם חבר שלא רצה לבחור. אמרתי לו: 'אתה קובע'. אמר לי: לכובע שלי 3 פינות –אחדות, אמונה, תורה. אמרתי לו: כל הפינות תלויים על הצלחת הבחירות. אמר לי: אני הולך לבחור…"

מישהו נכנס פתאום לקלפי ושאל מי רוצה לנסוע לכותל המערבי להתפלל? אני הולך להשים פתק בכותל למען הצלחת עתידה של היהדות החרדית המונח כעת על כף המאזניים. אבא אמא, הצילו! שמעתי את עוללי הרכים זועקים כמו מתוך חלום, ובעיני רוחי ראיתי אותם נגררים עם אזיקים ללשכת הגיוס.

חשבתי לעצמי: כשאדמה רועדת, הדרך הנכונה היא לעשות את הבחירה הנכונה. ואז חשתי שאני מאשים  את אלו ששמעו את דבריו של מרן הרב עובדיה: "תדעו שאני בצרה גדולה" מכיוון שהממשלה הבאה כבר התחייבה לגייס את בחורי הישיבות, והם עדיין לא התעוררו מאדישותם הכרונית.

ברגע הקריטי שמאחורי הפרגוד התבוננתי שוב, והגעתי למסקנה שמי שהוא ירא שמים בסתר צריך להבין שהצבעה זה כח, ועליו גם לדעת את העובדה שאם לא הצבעת השפעת. כלומר: השפעת לרעה. ולעומת זאת בכל צורה שתצביע, תשפיע! כמובן שאם שומעים בקול הרבנים ההשפעה היא טובה. ואזי נעשה –יתגדל ויתקדש שמו הגדול בעולם, שכן כל קול משפיע בגדול –תרתי משמע.

יצאתי החוצה לאחר קיום המצווה, שאפתי מלוא ריאותיי אוויר צח, ופניתי לחזור הביתה. (מעניין מה נסגר עם המריבה על הלחם…) בעודי צועד מהורהר הרמתי עיניי כלפי מעלה ואמרתי בקול לאבא שבשמים: מודה אני לפניך ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאנו בוחרים והם בוחרים, הם בוחרים וירדים לבאר שחת, ואנו בוחרים בחיים לעשות רצון ה' לבריאות ורוגע.

אני מגיע לפתח הבניין, שסוף סוף נחו עליו שקט ושלווה, ולפתע אני שומע קול מוכר מאחוריי קורא לי, אני מסתובב ורואה את נציגנו הנבחר שפגשתי קודם בקלפי. "הייתי איתך לאורך כל הדרך" הוא אומר לי בשקט האופייני שלו. שמעתי את תפילתך המרגשת. זה חיזק אותי מאוד. ירבו כמותך בישראל. בזכותכם נוכל להשלים את מפלגתנו". חייכתי מבויש, והחלטתי לנצל את המומנטום למען הכלל "בידיכם הכוח לשנות"! אמרתי לו ולחצתי את ידיו בחום, ילדיי המפויסים שעדיין עסקו בנגיסת פרוסת הלחם הביטו מלמעלה וחייכו אף הם…