בנימין חינקיס || מה, עוד פעם מוות בעריסה?! (כן, לצערנו)

בזו הפעם, איש בשורה אנכי. קוראים חביבים, הורים יקרים, אני שמח להגיש בפניכם מספרי טלפון, שיקשרו אתכם ישירות לרכישה טלפונית של מכשירי ניטור נשימתי איכותיים ובעלי רקורד מוצלח ויעיל.

במהלך החודשים האחרונים, ערכתי בדיקה מקיפה אודות הנושא, כהמשך לפעילותי והטפתי הפומבית והעקבית לשימוש במכשירים אלה. רבות היו הפניות, בהן תהו הורים היכן ניתן להשיג מכשירים אלה, זאת – לאחר שקראו פעם-פעמיים-ושלוש את המלצתי החמה והברורה.

האמת היא, כי אחד מעמיתי הנכבדים שאל אותי: "מה לך כי נזעקת?", מדוע אתה – בנימין חינקיס – כה מטיף לשימוש במכשירי הניטור? הרי הדעה המקצועית של משרד הבריאות אינה תומכת בכך, ומי אתה, כך שאל אותי ישירות, שתטיף להשתמש בו? – – –

על כך עניתי לו, מה שאני מסביר לקוראי המודיע ולכל מי שמוכן לשמוע כבר שנים: מכיוון שהשימוש במכשיר אינו מזיק (ר' בהמשך), אלא יכול רק להועיל, מותר לי עם כל הכבוד, לחלוק על משרד הבריאות לא-רק הישראלי אלא גם זה האמריקאי. יכול להיות שהמחקרים שלהם מוכיחים שאולי אין אבחנה ביעילותם של מכשירים אלה מבחינה סטטיסטית, אך אני שואל כל הורה: "האם אתה מוכן להיכנע לסטטיסטיקה? או שמא חיי ילדך חשובים לך יותר?"

מותר לחלוק עליו. משרד הבריאות בירושלים

מכיוון שהתשובה ברורה, אני ממליץ בכל חום להשתמש במכשיר. גם אם הסטטיסטיקה מראה משהו אחר, הרי שכל הורה חייב(!) לעשות זאת למען ילדיו. ועוד דבר: הסטטיסטיקה אולי בדקה מקרים של מוות רח"ל, אך אני בוחן דווקא את המקרים בהם לא מתרחשים אסונות. ברוב המכריע של הבתים, מדובר בילדים בריאים ושמחים ב"ה. אלא מאי? השקט הנפשי של ההורים מופר. הם קמים כל העת להסתכל עם התינוק בסדר, וחוששים ח"ו מן הגרוע מכל.

ואת זה, המכשיר פותר ב-100% הצלחה! מניסיון, אני יכול לומר לכם כי הרוגע הנפשי שווה כל הון שבעולם. כולנו תקוה כי לא יקרה לאף אחד מאומה, אך גם השקט הנפשי של ההורים, מהווה תועלת עצומה ומוכחת.

————

כך, בראותי כי אין איש (במקרה זה, כוונתי למשרדי הבריאות), החלטתי להיות האיש. התקשרתי לשני המפיצים הראשיים של שני מכשירי ניטור פופולאריים, וביקשתי מהם כי יעמידו מוקד טלפוני, עבור רכישת מכשיר הניטור.

כעת, הורים יקרים, כל מה שאתם צריכים הוא – להרים טלפון, ולבטח בעזרת הבורא יתברך את חייו של תינוקכם הקט. ואם הצלחתי בעשייתי זו, להביא רוגע נפשי להורים, ואולי אף כדי הצלת נפש אחת מישראל – והיה זה שכרי.

 ————

מזעזע: עשרות מקרי מוות בעריסה!

טרם נחשוף את מספרי-הטלפון (הממתינים לכם בסוף הכתבה), נפתח במקרים הטראגיים שהתרחשו בשבועות האחרונים. כפי שמופיע בכותרת, ארגוני מגן-דוד-אדום ו'איחוד הצלה' מצביעים על נתונים מזעזעים, לפיהם כ-20 מקרי מוות בעריסה התרחשו בשבועות האחרונים. רק להזכירכם! הממוצע השנתי עומד על כ-40 מקרים בשנה אחת. מספר מחריד כשלעצמו, אך מחצית ממנו כבר התרחשה בתוך שבועות ספורים!

נזכיר מספר מקרים מצערים שהתרחשו כאמור בשבועיים החולפים. תינוק בן פחות מחודש ימים, התגלה על ידי אמו כשהוא במצב של חוסר נשימה. הוא פונה לבית החולים בלא דופק, ורק מספר דקות לאחר שכבר שהה בבית החולים, הצליחו הרופאים בחסדי שמים להחזיר לפעוט את הדופק.

הנתונים מזעזעים. אנשי מד"א בפעולה (צילום: יונתן זינדל - פלאש 90)

האם סיפרה כי הילד לא חש בטוב מוקדם יותר, ולכן ייחסה תשומת לב מיוחדת להשגחה עליו בעודו נם בעריסה. כשניגשה בשעת ערב למיטתו של התינוק, הבחינה כי איננו נושם.

מתנדבי 'איחוד הצלה' עמלו בביצוע ההחייאה משך 4 דקות תמימות, אולם העלו חרס. הדופק והנשימה לא חזרו. אמבולנס של מד"א פינה את התינוק לבית החולים שערי-צדק כשהוא אינו מגיב לטיפול. רק בית החולים, לאחר דקות מספר של המשך החייאה וטיפול, חזר הדופק בחסדי שמים, והילד יצא ממוות לחיים.

אירוע זה, מצטרף לשני אירועים קודמים שהתרחשו קודם לכן. במקרה הראשון – התינוק בן 3 חודשים החל לפרכס ופונה לבית החולים שניידר במצב קשה.

במקרה השני – הייתה זו תינוקת גם היא בת 3 חודשים ששהתה בבית המטפלת. לאחר שניתן מוצץ בפיה, הבחינה לפתע המטפלת כי התינוקת אינה מגיבה. לגודל הטרגדיה, התינוקת לא שרדה ל"ע, ומותה נקבע בבית החולים.

כאמור, מדובר ב-3 מתוך עשרות(!) מקרים מצטברים, חלקם פגעו גם בקרב הציבור החרדי. אין ספק כי מדובר בהחמרה של כמות המקרים המכונים "תסמונת מוות בעריסה".

מה קורה כאן?

האמת היא, כי משרד הבריאות וגם רופאים יודעי-דבר, מצביעים על 'גנרל חורף' כמי שמייצר עליה בתסמונת מוות-בעריסה. הסיבה לכך: חימום יתר של התינוק. בעונת החורף, נוטים ההורים לחמם את הבית, ובמיוחד את חדרו של התינוק, יתר על המידה. בעוד שאחת ההמלצות העיקריות הבאות למנוע מקרים שכאלה, גורסת כי אסור בתכלית האיסור לחמם את התינוק בצורה מוגזמת.

על פי ההמלצות, יש להביא את טמפרטורת החדר לדרגה ממוצעת ונעימה, אך לא לוהטת. התינוק אף הוא יולבש בשכבת בגדים ממוצעת, שאינה כוללת עטיפות על גבי עטיפות, ושכבות רבות של שמיכות על גביהן.

להלביש בשכבת בגדים ממוצעת (צילום אילוסטרציה: יונתן זינדל - פלאש 90)

את הטעות הזו, כך אומרים, מבצעים הורים לא מעטים, והיא עלולה להביא ח"ו לעליה בשכיחותה של התסמונת המסוכנת.

כללי הבטיחות – לוקחים אחריות!

אם כבר נגענו בכללי ההתנהגות המומלצים למניעת התסמונת, נזכיר שוב את הכללים שגובשו במשרד הבריאות האמריקני, ובעקבותיו גם בזה הישראלי:

הימנעות מעישון בקרבת התינוק:

ישנן עדויות חלקיות אך משמעותיות לקשר שבין עישון ומספר מקרי מוות בעריסה. מחקרים הראו שהימנעות מעישון בקרבת בתינוק (בבית בו הוא נמצא וכן בקרבתו) מפחיתה את אירועי המוות בעריסה.

גם במקרה זה, כמובן, לא ניתן לערוך ניסוי לאישור או לשלילה; אך ניתן להמליץ בבטחה על "סביבה נקיה מעישון" בקרבתו של כל תינוק באשר הוא.

הימנעות משינה בצוותא עם התינוק:

מחקר אחד בלבד עסק גם בנושא זה אך לא כיוון רק אליו, והראה שהימנעות משינה בצוותא מקטינה את הסיכוי ללקות בתסמונת. ההיגיון הוא שההורה במהלך השינה, עלול לחסום בשוגג את דרכי האוויר של התינוק.

לעיתים גם שינוי רמות דו-תחמוצת הפחמן (CO2) בסביבתו של התינוק עקב ירידה באוורור הסביבתי יכול להפריע לתהליך הנשימה התקין ולגרום למוות.

חשוב: להימנע משינה בצוותא עם התינוק

בנוסף מיטת ההורה מכילה מצעים רכים, כריות ושמיכות, היכולים בקלילות לכסות את התינוק גם אם ההורים היו רחוקים ממנו.

השכבה על מצע קשיח:

בדומה לאמור לגבי שינה במיטת ההורה , ישנה סכנה שדרכי האוויר יחסמו כאשר התינוק ישן על מצע רך. כרגיל אין מידע רב בספרות בתחום, אך עדיין מומלץ עד גיל שנה להשתמש במזרון מוצק עטוף בסדין בלבד וללא תוספות.

אגב, ילדים הנוהגים להירדם תוך כדי משמוש פיסת בד, כגון חיתול או שמיכה מסמורטטת,  עלולים אף הם להיות בסכנת חנק. מומלץ להרחיק את הבד מיד לאחר ההרדמות ועדיף כמובן לנסות למנוע נוהג זה לחלוטין.

מציצת מוצץ:

שוב, רב הנסתר על הגלוי, אולם כעקרון יש רושם שמציצת מוצץ מקטינה את שעור המוות בעריסה. גם כאן העדויות הן נסיבתיות ברובן, אך הרושם הוא שיש קשר . לא ניתן לצאת בהמלצה גורפת בעד השימוש במוצצים, אך לאור העדויות בספרות הרפואית נראה שמי שכן משתמש במוצץ עד גיל שנה – ככל הנראה מפחית את הסיכון למוות בעריסה.

אגב, במשרד הבריאות כן ממליצים על כך ומבהירים כי "כדאי להשכיב את התינוק לשינה עם מוצץ, עד גיל שנה".

 איך זה עוזר? תעלומה. כדאי להשכיב את התינוק עם מוצץ

מה הקשר בין המלצות אלו, להפחתת מקרי המוות בעריסה?

כאמור, אין קשר מובהק. אין מבצעים ניסויים בילודים, וניתן רק לצפות או לכל היותר לעקוב אחר מקרים שונים והתנהגויות שונות. לאור המידע הרב שנאסף באמצעים אלה, אובחנו כאמור מספר התנהגויות אשר הפחיתו משמעותית את מקרי המוות.

כך הם פני הדברים בשכיבה על הגב, אשר הפחיתה בצורה חדה את מקרי המוות. למרות שלא מובן מה הקשר, והאם יש כזה – המציאות מוכיחה שמקרי המוות פוחתים משמעותית. לכן הפכה זו להמלצה גורפת.

גם השימוש במוצץ אינו ברור, אך יש הגורסים כי המוות נגרם בחלקו בשל העובדה שהתינוק "שוכח" לנשום. לפיכך המוצץ "מזכיר" לו בעצם הימצאותו בפיו כי עליו לבצע את פעולת השאיפה החיונית.

כך בנושא המצעים הרכים. כאמור, המוות עלול להתרחש רח"ל גם כאשר ראשו של התינוק פתוח לחלל האוויר; אולם כל דבר אשר עלול לגרום למוות – מומלץ להישאר מחוץ לתחום. במקרה זה, הכרים והכסתות אינם גורמים לתסמונת המוות בעריסה, אך עלולים לגרום לחנק, בלי קשר לתסמונת – ולפיכך מוטב להרחיקם.

מפגש עם סגן שר הבריאות

כעת נעבור לנושא העיקרי. שימוש במכשיר ניטור נשימתי. לקוראינו הנכבדים, זכורות היטב המלצותיי הצנועות, אך החד-משמעיות, בדבר השימוש במכשירים אלה. בנקודה זו ברצוני לעדכן אתכם, כי נפגשתי בנושא לפני תקופה עם סגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן.

הרב ליצמן כמובן שמע את עמדתי הפרטית ברוב קשב, אך צירף לשיחה גם רופאה מקצועית (פרופסורית כמדומני) שעומדת עד כמה שאני זוכר בראש הוועדה הרפואית של משרד הבריאות. היא טענה מצידה בכל תוקף, כי למשרד הבריאות אסור להמליץ על שימוש במכשירי הניטור.

הבטיח שיקים ועדה. שר הבריאות ליצמן (צילום: הדס פרוש - פלאש 90)

לשאלת סגן-השר, הצביעה בעיקר על מגוון מחקרים בחו"ל המבהירים כי לא הוכחה יעילותם של מכשירים אלה, ולפיכך אין המלצה להשתמש בהם. אנוכי הקטן, למרות חוסר השכלתי הרפואית, המשכתי לעמוד איתן בדעתי, כי איני מבין בשכלי הפעוט, כהורה, לא את המחקרים החו"לניקים, ולא את אי-המלצתו של משרד הבריאות, שבאה בעקבותיהם.

את הפגישה סיימנו בכך שהרב ליצמן ביקש לכנס וועדה מיוחדת לבחון את נושא השימוש במכשירי הניטור, אליה אוזמן כדי להביע דעתי הדלה. בינתיים, למרות שעברה תקופה לא-קצרה, הבנתי כי הוועדה הרפואית לא קיימה דיון בנושא, לפחות לא כזה בו הוזמנתי להשתתף, וחבל.

טענות הנגד, והבעד!

את האמת שלי, כפי שהנני רואה אותה, אנוכי ממשיך להשמיע גם בשיחת פרטיות, וגם -עיניכם הרואות- גם מעל כל במה ציבורית אפשרית. בשלב זה, אבקש להתמודד עם טענותיו של משרד הבריאות, וגם רופאים נוספים, המבקשות לדחות את ההמלצה לשימוש במכשיר הניטור הנשימתי.

טענת הנגד: הורים המשתמשים במכשיר, עלולים לזלזל בהוראות הבטיחות המומלצות, ולהעלות את הסיכון לתסמונת מוות-בעריסה.

תשובה: טענה זו דומה לטענה לפיה עדיף אולי לא להשתמש בחגורת בטיחות. למה? כי אולי אנשים יזלזלו בהוראות הבטיחות, ינהגו תחת השפעת אלכוהול או יתעסקו בדברים אחרים בעת הנהיגה. הרי הם חגורים, והם בטוחים יחסית, אז אפשר לזלזל, לא?! מדוע אפוא יש המלצה ואף אכיפה להשתמש בחגורת בטיחות?

הוא הדין במכשירי הניטור. אפשר להמליץ על השימוש בהם, אך להדגיש ולחזור ולהבהיר, כי אין בהם משום מתן-היתר לזלזל ח"ו בהוראות הבטיחות האחרות. הישמוש במכשיר הינו בנוסף להמלצות, וכמובן לא במקומן.

גם בזה לא נשתמש? חגורת בטיחות לרכב

טענת-הנגד: המכשיר עלול לצפצף לשווא, ולגרום בהלה להורים.

תשובה: טענה זו, נכונה הייתה אולי לתקופה הראשונה בה הוצגו מכשירי הניטור. הם לא היו מספיק רגישים ומדויקים, ולכן הפעילו מדי פעם את האזעקה למרות שלא היה בה צורך. כיום, המכשירים מכוילים ומדויקים בצורה מרשימה.

אני רק יכול לומר לכם מניסיון, וגם מעדויות של אחרים, כי לא שמעתי על מקרים של אזעקת שווא. השוללים מוזמנים לבדוק זאת מקרוב, ולוודא כי אכן המכשירים אמינים ביותר. המקרים השכיחים בהם מתרחשות אזעקות שכאלה, הם כאשר ההורים מרימים את התינוק, ושוכחים לכבות את המכשיר…

טענת-הנגד: במקרים בהם המכשיר מצפצף לשווא, יש הורים הנלחצים ומגיעים למיון, שם התינוקות עלולים דווקא להידבק בווירוסים אחרים.

תשובה: ראשית, כאמור, כיום המכשירים אינם מצפצפים לשווא. למרות שאין בידי לקבוע בכך מסמרות (שכן לא עשיתי מחקר מקיף בנושא), אומר כי גם אם אכן מתרחשת אזעקה שנראית על פניה כלא-נכונה, לא תמיד מדובר באזעקת שווא.

אחד המקרים עליהם שמעתי עדות, הייתה על תינוקת שהוריה התעוררו לקול אזעקת המכשיר. הם קמו למיטת התינוקת, אשר סבלה מקשיי נשימה עקב צינון חריף, אך הבחינו כי היא נושמת. אמנם בצורה קצת קשה, אך נושמת ב"ה.

האם התלבטה האם המכשיר הפעיל אזעקה כי אכן התרחשה הפסקת נשימה, אלא שהתינוקת חזרה לנשום באופן עצמוני; או שמא הייתה זו אזעקת שווא. היא לא נרגעה, והחליטה לגשת למיון. התינוקת אושפזה עקב קשיי הנשימה המוכחים, וכבר למחרת… הוזעק צוות החייאה לבצע בה טיפול חירום נוכח הפסקת נשימה!

צוות החייאה הוזעק אל חדר המיון (אילוסטרציה: יונתן זינדל - פלאש 90)

כעת, כבר חוברה התינוקת למוניטור מקצועי, כדי לאבחן את נשימותיה, הדופק ופעימות הלב. בחסדי שמים, קשיי הנשימה חלפו, והתינוקת שוחררה לביתה בריאה ושלימה.

ההורים כאמור, יכולים להשגיח בטיב ילדיהם. אם אכן נדמה כי התינוק סובל ממשהו או ממצוקה כל שהיא, בהחלט עדיף להיבדק על ידי רופא או לפנות למיון בעת הצורך.

טענת-הנגד: לא הוכח כי מכשירי הניטור מועילים בהצלת חיים.

תשובה: המציאות חזקה מכל מחקר! עשרות עדויות של הורים מעידות על ילדיהם שניצלו בזכות אזעקת-האמת שהופעלה במכשירי הניטור. אני אישית שוחחתי עם כמה מהם אשר העידו בפני על ילדיהם הבריאים ב"ה, שהתעוררו וחזרו לנשום בזכות אותה אזעקה, שהעירה את ההורים משנתם.

אם כבר, הטענה הפוכה: לא הוכח כי מכשירי הניטור מזיקים. שכן על פי המידע שהתפרסם, לא ידוע על תינוק שנפטר תוך שנעשה שימוש במכשירי הניטור האיכותיים.

טענת-הנגד: המכשיר מזהה רק הפסקת נשימה ותזוזה מוחלטים, בתסמונת מוות-בעריסה התינוק לעתים מפרכס, כך שהמכשיר מזעיק את ההורים לאחר שכבר מאוחר מדי…

תשובה: ראשית, גם אם זה לא עוזר בחלק מהמקרים. עדיין בחלק מהמקרים האזעקה מועילה. ויעידו כאמור עשרות המקרים, כאן בארץ לבדה, בהן האזעקות גרמו להורים לגשת אל מיטת התינוק, להבחין כי משהו לא כשורה, ולהצילו.

זאת ועוד, האם אי-שימוש במכשיר, יעיל יותר?! הרי ברור שכאשר ההורים ישנים, הם לא מסוגלים להבחין מה קורה עם התינוק הנם. ברור כי תינוק הנמצא במצוקה ח"ו, עלול לשהות כך שעות אורכות טרם מישהו ישים לב לכך. עם המכשיר, לעומת זאת, תתרחש אזעקה ותעיר את ההורים ממש סמוך לאירוע, אם (ושלא) יתרחש רח"ל.

טענת-הנגד: הורים שאינם יודעים לבצע החייאה, לא יידעו מה לעשות גם אם יקומו ויבחינו כי הילד הפסיק לנשום.

תשובה: ראשית, הדבר לא נכון באופן גורף. ישנם מקרים, בהם מספיק ניעור עדין של התינוק או אף הרמה ונענוע, כדי "להזכיר" לו לנשום בכוחות עצמו. במקרים חריפים יותר, בהם הפסקת הנשימה ארוכה ואינה פוסקת, אכן חשוב לבצע החייאה.

למדו החייאה – והצילו חיים!

בנקודה זו, באמת רואה אני לעצמי זכות וגם חובה לקרוא לכל ההורים הטריים: למדו עצמכם לבצע החייאה. זו אינה משימה מורכבת ומסובכת. פשוט לדעת כמה כללים בסיסיים וצורת התנהלות מקצועית, והרי בידכם כלי מציל-חיים כפשוטו.

אגב, מכאן אצא בקריאה לארגוני ההצלה: שמא ואולי תגבשו על סדנאות קצרצרות להורים, שתתמקדנה בהחייאה אצל תינוקות וילודים. אולי יש כאלה סדנאות ואיני מודע להן, אך דומני כי גם הורים החפצים בכך, לא תמיד מעוניינים לעבור קורס החייאה ועזרה-ראשונה מקיפים  (למרות שגם אלה חשובים מאוד). אדרבה, ייתכן וקורס מזורז כזה, בן מפגש אחד – בו למדים את כללי ההחייאה הבסיסיים, יגרום להורים רבים יותר להשתתף בו (כולל כותב-השורות בעצמו)…

ללמוד את הכללים הבסיסיים. קרוס החייאת תינוקות

בכל מקרה, עד להשתתפותכם בקורס החייאה, מכיוון שנמצא אני ב'שוונג' של 'למעשה'; הנני  מתכבד להגיש בפניכם, את כללי ההחייאה הבסיסיים עבור תינוק עד גיל שנה. יישומם של כללים אלה בעת הצורך, יכול להציל חיים.

דוגמה אחת לכך, קיבלתי אך לפני ימים ספורים מאת דוברו הנמרץ של ארגון 'איחוד הצלה' – ר' אבי יוספי, אשר בימים אלה מסיים את תפקידו החשוב בארגון ויוצא לדרך עצמאית חדשה (ברכות לרוב). אחד המקרים של תסמונת מוות בעריסה שהתרחשו בשבועות האחרונים, התרחש אצל פעוטה בת מס' חודשים.

בהשגחה פרטית, אמה הבחינה בכך שהיא אינה נושמת. האם שידעה את כללי ההחייאה הבסיסיים, מיהרה להזעיק עזרה – ובד-בבד פתחה בהנשמה ועיסויים כנדרש. הצוות הרפואי שהגיע במהירות, המשיך את אשר התחילה האם, והתינוקת פונתה לבית החולים.

בבית החולים כמובן המשיכו בטיפול ובהשגחה, אך העיקר הוא – כי התינוקת חזרה לחיים ויצאה בחסדי שמים מכלל סכנה! הדקות הספורות הללו, בהן האם העניקה לבתה הנשמה ועיסוי להחזרת הדופק, גרמו לכך שהפסקת הנשימה אכן תהיה קצרה ככל הניתן, ואף סייעה להחזרתה.

הסיבה הטובה ביותר!

לסיכום: כל הטענות השוללות שימוש במכשירי-ניטור, נדמות בעיני (ואתם מוזמנים להתרשם מכך בעצמכם) כתירוצים וסיבות שאינן נותנות מענה לשאלה הברורה והיחידה: "למה לא?". הטענות הינן נסיבתיות בלבד, החוששות מפינוי פזיז(?) למיון, מזלזול בהוראות הבטיחות, מאזעקות שווא ומחוסר ידע בסיסי בהחייאה.

את כל אלה כמובן פתרנו על נקלה. הפינוי למיון, צריך להיות מושכל; הוראות הבטיחות חייבות להישמר בכל מקרה, ומשרד הבריאות בהחלט יכול לחדד אותן ביתר שאת; אזעקת שווא כאמור אינן מתרחשות ככל שניסיוני מוכיח (אשמח לשמוע גם מניסיונם של אחרים); ולגבי ההחייאה – כאמור, לא תמיד היא נדרשת, אך בהחלט מומלץ ללמוד את שלביה וליישמה בעת הצורך.

בקיצור, אם כל ה"למה לא" מסתכמים בטענות נסיבתיות וסביבתיות, ולא בפעולת המכשיר ומטרתו; הרי שמיד נחשפת ההוראה החיובית: "למה כן". והסיבה החיובית היא פשוטה בתכלית: יש כאן מכשיר המנטר (מלשון שומר) את נשימותיו של התינוק, ומזעיק את ההורים במקרה הצורך.

צריך סיבה יותר טובה מזו?! – – –

השלב העיקרי: מכשירי הניטור

אם גם אתם השתכנעתם (כמוני) שהשימוש במכשיר בהחלט עשוי להביא להצלת חייו של התינוק, נעבור כעת לשלב המרכזי. הצגת המכשירים, דרך פעולתם, וכמובן היכן ניתן לרכוש אותם – כאן ועכשיו.

בעיקרון, מצויים בשוק מספר מכשירי-ניטור. אני אתייחס לשנים מהם: האחד – 'בייבי סנס', שמו. עליו המלצתי בעבר וגם בהווה בכל פה, שכן אני משתמש בו לתינוקיי באופן אישי, ואני מרוצה ממנו עד מאוד.

מכשיר ותיק ומומלץ. ה'בייבי סנס'

השני נקרא 'חי-שן', אשר הגיח לפני תקופה לשוק הישראלי. גם עליו כתבתי לפני זמן קצר, ואף התנסיתי בשימוש בו. גם הוא מומלץ לשימוש, אך אחדד את ההבדלים בין שני המכשירים, כך שכל הורה יוכל לבחור את המתאים מבינם.

'בייבי סנס'

נפתח במכשיר הוותיק יותר, ה"בייבי סנס". מכשיר זה קיים מזה מספר עשורים, והוא פותח ונוצר על ידי ישראלי. המכשיר משווק בהצלחה מרובה גם בחו"ל, ובחלק מהמדינות אף ישנה המלצה חמה להשתמש במכשירים מסוג זה.

מדי תקופה, מיוצר דגם מתקדם ואיכותי של המכשיר, כאשר כאמור בתחילת הדרך היו תועפות של אזעקות שווא; אך בדגמים המודרניים, הכיול והאיכות מדויקים ואיכותיים ביותר. "בייבי-סנס" דור 4, אותו ניתן לרכוש כיום, הינו יעיל ומסונכרן בצורה מיטבית.

עקרון הפעולה של ה"בייבי סנס", פשוט. מניחים דסקית עגולה מתחת למזרן של העריסה (או 2 דסקיות במיטת תינוק גדולה יותר), עליה התינוק ישן. הדסקית הרגישה, חשה בנשימותיו של הפעוט מבעד למזרן, ומשדרת באמצעות מין חוט טלפון למכשיר הבקרה התלוי על העריסה.

במכשיר יש נורה מהבהבת הפועמת בקצב נשימותיו של התינוק, כך שההורה יכול להבחין באור המהבהב גם ממרחק של כמה מטרים. למרות זאת, אם מתעוררים באמצע הלילה, עדיף כמובן להציץ על התינוק עצמו ולבדוק את נשימותיו מקרוב.

'חי-שן'

המכשיר החדש יותר – ה"חישן", מוצמד לגוף התינוק. אל חשש, מדובר במכשיר קטן בגודל של קופסת גפרורים, קל משקל ובעל עיצוב ארגונומי ונוח. את המכשיר יש להצמיד באמצעות 'קליפס' המותקן בו, לחיתול העוטף את גופו של התינוק, באזור הבטן או המותניים הקדמיות.

מכשיר חדשני ונוח. 'חי-שן'

בקצה המכשיר יש מין "אף" מגומי נעים, אשר חש את קב נשימותיו של התינוק. במקרה זה, אין כמובן נורה חיצונית הנראית לעיני ההורים, אך על גבי המכשיר עצמו יש נורות בקרה, המאפשרות גם לאחר שליפת המכשיר או בעת החתלת התינוק, את כל המתרחש.

אגב, אם מדברים על לוח הבקרה: בשני המכשירים יש נורה המסמנת כאשר הסוללות חלשות ויש צורך להחליפן. ב"בייבי סנס", יש צורך להחליף מספר פעמים בשנה – באמצעות סוללות אצבע פשוטות.

ה"חיישן" מוטען בסוללות מיוחדות אשר על פי הגדרת היצרן פועלות ברציפות במשך שנה תמימה. בתום השנה, שולחים את המכשיר ליבואן והוא מחליף אותן בחינם.

מכאן ואילך, שני המכשירים מבצעים אותה פעולה: במידה והם חשים בהפסקת נשימה, מבצעת ספירה של 20 שניות, המוגדרות כפרק זמן חיוני לנשימה אצל תינוק. במידה והמכשיר אינו חש בנשימה לאחר 20 שניות, הוא פותח באזעקה – האמורה להזעיק את מי שנמצא בבית או בסביבה הקרובה באותה עת.

בשני המקרים, לאזעקה יש תועלת כפולה. אמנם המטרה המוצהרת היא, אזעקת ההורים; אך בחלק מהמקרים עצם האזעקה גורמת לתינוק "להתעורר" ולחזור ולבצע את מה ש"שכח" ב-20 השניות האחרונות: לנשום!

ב"חישן" הקטן, יש לכך אפילו פעילות מקדימה. 5 שניות לפני פרוץ האזעקה, כלומר – 15 שניות מאז שהתינוק הפסיק לנשום, המכשיר המוצמד כאמור לגופו של התינוק – מתחיל לרטוט. הוא רוט על גופו של התינוק, ומנסה בדרך זו להעיר אותו.

במידה והצליח – מצוין, הוא אפילו לא יפעיל את האזעקה. רק אם נכשל במשימתו, ועברו 5 שניות נוספות בלא תגובה, האזעקה תפעל. אגב, במקרה בו הרטט פעל וגרם לתינוק לחזור ולנשום, לוח הבקרה שעל המכשיר הפצפון תציין זאת. נורה אדומה תאיר, ותעביר כך להורים את המידע החשוב, כי הייתה הפסקת נשימה קצרה של כ-15 שניות, אלא שהרטט העיר את התינוק.

הורים, לבחירתכם!

בבואנו לבחור את אחד המכשירים, עלינו לציין בקצרה את המעלות של כל אחד מהם:

ה"בייבי-סנס" מעלתו בכך שאינו מוצמד לתינוק, אלא מונח מתחת למזרן. יש גם מעלה בכך שלוח הבקרה ממוקם בצורה חיצונית לעיני ההורים.

ה"חיישן" מצטיין בכך שהוא נייד. ניתן להעבירו בקלות עם התינוק שהרי הוא נושא אותו על גופו. יש בו גם מעלה שהוא רוטט כאמור ומסוגל לעתים להעיר את התינוק באופן עצמאי, תוך שהוא מסמן עובדה זו בלוח הבקרה שעל גבי המכשיר.

מהי ההמלצה האישית שלי? כאמור, לכל מכשיר יתרונותיו. כפי שציינתי, ה"בייבי-סנס" הינו וותיק בשוק, ולכן עמו יש לי ניסיון מוצלח רב שנים. גם המכשיר החדש עושה מלאכתו נאמנה, אם-כי מטבע הדברים אני לא יכול להעיד עליו באופן אישי, אלא מניסיון נאה של מספר שבועות.

בסיכומו של דבר, עליכם ההורים לעשות חשבון מה נראה לכם יותר נח, פרקטי ופשוט לשימוש. דומני כי הורים דאגניים מאוד, ימצאו את ה"חיישן" כראוי במיוחד, נוכח ניידותו הקלה, והאפשרות להשאירו כך גם אצל המטפלת או בכל מקום אחר בו שומרים עליו. הורים פחות דאגניים, אך עדיין כאלה הרוצים "לישון בשקט", יעדיפו מן הסתם את ה"בייבי-סנס" המונח לו מתחת למזרן ועושה מלאכתו בשקט ובבטחה.

עוד נקודה קטנה אחת לגבי כל מכשיר. ה"בייבי-סנס" נמצא בימים אלה תחת ניסוי-רפואי רשמי בכמה בתי חולים בארץ. הוא אמור להסתיים בעוד תקופה קצרה, וכרגע – הבחינות מראות על כיוון של הצלחה. את המסקנות הסופיות נפרסם כמובן, תוך הגשתן למשרד הבריאות לעיון. אולי משהו ישתנה בהמלצותיו.

לגבי ה"חי-שן", היבואן הרשמי מתכוון להפיצו בעוד מספר שבועות בכל בתי המרקחת הפרטיים ברחבי הארץ, כך שהוא יהיה נגיש עוד יותר לרכישה עצמאית. בשלב זה, את מכשירי הניטור השונים ניתן להשיג בעיקר בחנויות לממכר עגלות ומוצרי תינוקות בערים הגדולות.

אך לכם, קוראינו היקרים, אנו מאפשרים רכישה טלפונית ומהירה הכוללת משלוח עד הבית. בעיקרון, מדובר במכשירים שאינם זולים במיוחד, עלותם כמה מאות שקלים. אלא, שצריך לזכור כי הם משמשים לסיוע בשמירה על ילדינו. מה עוד, שאלו אינם מכשירים חד-פעמיים, אלא חוזרים לשימוש אצל שאר הילדים אי"ה.

זהו, הגענו לשלב האחרון והמעשי, הטלפונים ואופן הרכישה:

המכשיר בייבי-סנס פועל מתחת למזרן עליו ישן התינוק מחירו כ-550 ₪ בחנויות. טלפון להזמנות: 04-9858901.

המכשיר חי-שן פועל בצמוד לגוף התינוק. מחירו כ-550 ₪ בחנויות. טלפון להזמנות: 03-6701446. סוכן מוזל: 054-8418035.