"מצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית בישראל היא פצצה מתקתקת. בעיר אלעד חיים 46 אלף תושבים, ורבים מהם חיים בתנאי דיור שאינם ראויים למדינה מערבית מתוקנת במאה ה–21". כך פותח ראש העיר אלעד ישראל פרוש טור שפירסם בעיתון הכלכלי דה מרקר.
הוא סיפר, "אירחתי באחרונה ראשי ערים באלעד, והם נדהמו לגלות שבתוך מבנים חדשים הוסבו חניות ומרפסות למה שאמור להיות בית. הם ראו "בית־חניה" שבו גרים אב, אם וארבעת ילדיהם בשטח של 40 מ"ר. בתוך הבית חוצץ קיר גבס מט לנפול בין חדר אחד למשנהו. על שולחן המטבח היו כיריים לבישול ארוחות בני הבית, ולצדו גומחה מאולתרת המוגדרת כמקלחון. מדובר בסכנה של ממש. בהמשך הובלתי אותם למבנים יבילים (קראוונים) המשמשים גנים, בתי ספר וישיבות".
"מעברת שחורים, 2016. זוהי המציאות של עשרות משפחות באלעד, שרוצות להישאר לגור בסמוך לבני משפחותיהן, ובהתאם לדרך שבה הן מאמינות — ואין להן פתרון הולם לדיור, כי עתודות הבנייה הסתיימו".
פרוש הוסיף, "כשנשאלתי מדוע אותן משפחות אינן הולכות לגור בערים מעורבות, השבתי כי לצערי איננו רצויים, מכיוון שאנו נתפשים כעניים, פרזיטים וכאלה שרוצים לכפות את הדת על הסובבים אותנו. במסגרת כל הסיורים שקיימתי עם ראשי ערים לגבי שילוב אוכלוסייה חרדית בערים מעורבות, תשובתם היתה אחידה: הם לא יכולים לקבל את החרדים אליהם. הם, שמכירים את המשפחות ברוכות הילדים שלנו, יודעים שהצרכים הציבוריים של הציבור החרדי שונים מהותית מצרכיו של הציבור הכללי, והם לא מוכנים להקדיש לכך משאבים. שכונה חרדית בעיר כללית, מבחינתם, היא מתכון לחיכוכים, מתכון למחסור — ובקיצור, כישלון עתידי".
"ראיה לכך שבערים מעורבות דוחקים את רגלי החרדים, היא בית שמש — עיר מעורבת למהדרין, שאליה מתווספים עכשיו כמה שיווקים גדולים של דירות. שם, לצערנו, כבר נמצאה הדרך לוודא כי רוב הדירות לא יירכשו על ידי חרדים. אז מדוע לנו ליצור עכשיו חיכוכים עתידיים דומים? הפתרון המיידי, כפי שאני רואה זאת, הוא לעבות, לחזק ובעיקר לתמוך בערים הקיימות. אנחנו, ראשי הרשויות החרדיות, היחידים שיודעים ומסוגלים להתמודד כראוי עם הדיור החרדי, כדי לקבל לתוכנו אלפי משפחות חרדיות חדשות".
לסיום הוא כותב: "אל תקראו לנו "שוכני גטאות", ותמצאו לנו פתרונות שאתם חושבים שהולמים לנו. את שינוי הכיוון המוזכר בכתבה — לשלב ולא לבדל — צריך לעשות בהידברות אתנו, ולא מאחורי גבנו. אבל בזמן שכל הסכמי הגג שנחתמים בשנה האחרונה פוסחים משום מה על הציבור החרדי, הערים החרדיות נותרות מגודרות ומוגבלות, ונראה כי מישהו צריך לנער את המערכת, לבצע חשיבה מחדש, ולעשות את הטוב ביותר כדי לפתור את מצוקת הדיור החרדי המחריפה והולכת".
