תשעה באב: כרונולוגיה של אסונות

תשעה באב הוא תאריך מלא סבל לעם ישראל. בשנת ב' אלפים תמ"ט הורע מזלו של היום ובעוונותינו עדיין לא תמה פקידת עוון אותו היום.

ביום זה שבו המרגלים והוציאו את דיבת הארץ רעה לאוזני כל עם ישראל המהלך במדבר ומצפה להגעתו לארץ המובטחת. העם שומע על סיכוייו הנמוכים לנצח את יושבי הארץ ופורץ בבכי: "ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא" אמר רבה אמר ר' יוחנן: אותו היום ערב תשעה באב היה, אמר להם הקב"ה: אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות (תענית כט.). מאותו היום ולמשך 39 שנים הפך הלילה הזה לליל פטירתם של עשרות אלפי יוצאי מצרים שהיו נכנסים לישון בקבריהם מבערב עד שהנותרים בחיים באו וסתמו עליהם את הגולל.

בשנת ג' של"ח שוב הוכה עם ישראל ונחרב בית המקדש הראשון "ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה [שנה] למלך נבוכדנצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלם וישרוף את בית ה' וגו' " חורבן זה סיים את ממלכת ישראל בירושלים למשך 70 השנים הקרובות (שם).

בשנת ג' תתכ"ח שב ונחרב בית המקדש שנית, לאחר 420 שנות בניין.

בשנת ג' תתצ"ה נפלה העיר ביתר ורבבות יהודיה נשחטו ע"י הרומאים, גופותיהם היו מוטלות תחת כיפת השמים, עד שזכו להגיע לקבורה בט"ו באב לאחר שבע שנים! (גיטין נז א). באותה היום שנה לאחר מכן, שב נציב רומא ביהודה, קווינטוס טניאוס רופוס (טורנוסרופוס הרשע) להחריב סופית את העיר ירושלים וחרש אותה, ומאותו היום נהפך שמה ל'איליה קפיטולינה' והיא שימשה מרכז השלטון הרומי באגן הים התיכון, כניסתם של היהודים אליה נאסרה שנים רבבות לאחר מכן. אירועים אלו חתמו את המרד הגדול והיהודים נכנעו סופית לעול הגויים למשך אלפי השנים שלאחר מכן, עד ביאת המשיח בב"א.

הרמב"ם כותב על מאורעות אלו "נלכדה עיר גדולה ובית תור היה שמה, והיו בה אלפים ורבבות מישראל, והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח, ונפל ביד גויים ונהרגו כולם, והייתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש. ובו ביום המוכן לפורענות, חרש טורנוסרופוס הרשע ממלכי אדום את ההיכל ואת סביביו, לקיים "ציון שדה תיחרש". (הל' תעניות פ"ה ה"ג)

בשנת ה'ן' חתם אדוארד הראשון מלך אנגליה, על צו האוסר על 16,000 יהודי אנגליה לשהות בתחומי הממלכה האנגלית, והם גורשו משם ללא רכושם.

בשנת ה'רנ"ב הסתיים בהשפעת מוסד האינקוויזיציה, גירושם האכזרי של מאות אלפי יהודי מלכויות קסטיליה ואראגון שהיו תחת שליטתה של מלכות ספרד. בכך הקיץ הקץ על תור הזהב והמרכז התורני הגדול בעולם בזמנו, חתם את שעריו. שש שנים לאחר מכן גורשו היהודים גם משטחה של פורטוגל.

הצו המורה על גירוש יהודי ספרד.

לפני 100 שנים, בשנת תרע"ד הכריזה גרמניה מלחמה כנגד רוסיה, הכרזה שהורחב לאחר יומיים גם כנגד הצרפתים. מלחמה זו -מלחמת העולם הראשונה- הביאה להרג של יותר מעשר מיליון בני אדם ולחורבן עצום של קהילות ישראל באירופה. עם תום המלחמה, נחתמו הסכמי ורסאי שהשפילו את הגרמנים ותבעו מהם תשלומי פיצויים כבדים אשר הביאו להתמוטטות כלכלתם, ובכך זרעו את ניצני הפורענות שהתפרצה כעבור 21 שנים, במלחמת העולם השנייה שהכחידה שישה מליונים מבני עמנו.

חיילים יהודים בצבא אוסטריה בעת מלחמת העולם הראשונה.

לפני 85 שנים, פרצו אירועי תרפ"ט בעקבות הפגנה שנערכה ע"י תנועות נוער למען זכותם של היהודים להתפלל ליד הכותל ללא ההגבלות שהוטלו עליהם על ידי הבריטים. המופתי חאג' אמין אל חוסייני הסית את הערבים בטענה כי היהודים מנסים להשתלט על הר הבית. הערבים תקפו שכונות יהודיות בירושלים. רמת רחל וחלק משכונת תלפיות נהרסו, חולדה נשרפה ובאר טוביה נחרבה. ברובע היהודי בחברון נערך טבח, נרצחו 69 יהודים ובא קץ ליישוב היהודי בעיר. במהלך המאורעות נרצחו 133 יהודים ו־339 נפצעו, ננטשו ונחרבו יישובים וקהילות ברחבי ארץ ישראל.

בשנת תש"ב גורשו רוב יהודי גטו וורשה אל מחנות ההשמדה.

יהודים על רציף הרכבת באושוויץ לצד גוויות אחיהם.

לפני11 שנים, תשס"ה נקבע ליום זה גירוש קרוב לרבבת יהודים מחבל קטיף שברצועת עזה, בעקבות הסבת תשומת הלב לתאריך שינתה הממשלה בראשותו של אריאל שרון את תאריך הגירוש לי' באב. את התוצאות הכואבות של גירוש זה אנו רואים היום אל מול עינינו: בשנים שלאחר הגירוש נהרגו בפעולות מלחמתיות בדרום ישראל קרוב ל-200 חיילים ואזרחים. עד היום לא הוסדר מעמדם של חלק גדול ממשפחות המגורשים שהתפרקו ונהרסו.

טנקים בגני טל. צילום: מיכאל יעקובסון

היום, שבים אנו ומתפללים לגאולת העם, ולביאת המשיח שיבנה לנו את בית הבחירה וירים את קרן ישראל לתפארה.