מימי נעוריו התפרסם שמו כעובד ה' במסירות נפש בקדושה ובטהרה, ותפילתו היתה בדביקות גדולה ובקול גדול, עד שהגויים שבסביבות סטרעטין היו מכנים את תפילתו 'שעון העיר', כי כאשר שמעו את קולו של רבינו פותח ב'ברוך שאמר' ידעו שהגיע את סעודת הצהריים.
גדולי וצדיקי דורו דברו רבות בשבחו והרה"ק בעל "דברי חיים" מצאנז זי"ע היה מעיד עליו שצורתו מסוגלת ליראת שמים. וכן כתב עליו בשו"ת דברי חיים (חו"מ סי' ל"ב מהדו"ת) 'ידוע שהרה"ק רבי אברהם ואביו הק' זלל"ה מחמת גודל קדושתם ויראתם נשמעו דבריהם לכל הגליל וינהו אחריהם ללמוד תורה ויראה מהם גם נתנו להם נדבות לכבד יראי ה' ושאלו עצות כאשר ישאל איש בדבר אלקים כי היו בעלי רוח הקודש ותפלתם ודיבורם עשו פרי'. כן מסופר שכאשר נפל אביו הרה"ק מהרי"ץ על ערש דוי נסע רבינו אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע עם פדיון נפש להזכיר את אביו, וכאשר נתן את הקוויטל עם הפ"נ להרה"ק מרוז'ין התחיל הרה"ק מרוז'ין לדבר עמו על עניני העולם הזה, ורבינו השיב על כל דבר "השי"ת ישלח רפו"ש לאבי", והשומעים התפלאו על דבריו כי היה נראה שאין שום קשר בין דיבורי רבינו לדיבורי הרה"ק מרוז'ין, אמנם כאשר יצא רבינו הפליא זאת הרה"ק מרוז'ין באמרו "פלא שכזה, אברך כה צעיר שיענה על הכל כל כך לענין". ואמר שבזה נתן לו סמיכה. אף אביו הרה"ק התבטא פעם "אלמלא באתי לעולם הזה רק כדי להביא את נשמתו של בני הרה"ק רבי אברהם די לי בכך".
פעם נסע רבינו עם אחיו הרה"ק רבי שמואל זנוויל והרה"ק רבי אליעזר זי"ע, וכשעברו בדרכם בעיר אלעסק נכנסו אל הרה"ק רבי דוב בעריש מאלעסק זי"ע שהיה סגי נהור אך ראה את כל המתרחש סביבו ברוח הקודש. וכאשר נכנסו שלושת האחים יצא לקראתם וקרא "ברוך הבא רבי ובני רבי יהודה צבי", וכיבד אותם מאד, ונתן כסא קודם לרבינו ואח"כ לב' אחיו, ואחרי שנסעו ממנו אמר שמה שכפל ואמר 'רבי ובני רבי יהודה צבי' כי ראיתי את הרה"ק מסטרעליסק ואת הרה"ק מהרי"ץ מסטרעטין שבאו עמהם, ועל כן אמרתי רבי וכוונתי היתה למורי ורבי הרה"ק מסטרעליסק. ומה שהעמדתי כסא קודם להרה"ק רבי אברהם כי ראיתי את אביו הרה"ק רבי יהודה צבי עומד לימינו.
בימי החנוכה של שנת תרכ"ה עוד הדליק רבינו את הנרות בהתלהבות רבה על אף חולשתו הרבה, כשהוא מבקש על נפשו שעוד יזכה לשרוף את הפתילות במוצאי זאת חנוכה, וזכה רבינו שאחר כל עבודת הקודש עלתה נשמתו בסערה השמימה למחרת זאת חנוכה ביום ג' טבת תרכ"ה, ונטמן באוהל אביו בבית החיים בעיירה סטרעטין באוקראינה.
במוצש"ק הבעל"ט – ליל יומא דהילולא יערוך נכדו ממשיך שלשלת הקודש, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א את סעודת ההילולא בשילוב שולחנו הטהור לרגל זאת חנוכה בהיכל בית מדרשו קול יהודה – סטרעטין שבחצר בית הכנסת החורבה בעיר העתיקה בירושלים, בהשתתפות חסידים ואנשי מעשה ורבים מצאצאי בעל ההילולא.
יצוין, שאמש יצאה קבוצת חסידים ואנשי מעשה מארה"ק ומארה"ב לעבר העיירה סטרעטין באוקראינה, לקראת ההילולא כאשר ביום א' הבעל"ט, זאת חנוכה יעלו לפקוד את ציונו הק' באהל בעיירה סטרעטין.
זכות רביה"ק תגן על ההוגים בדברי תורתו וההולכים בדרכיו ויתברכו בכל מילי דמיטב אמן.
תמונה ראשית: האהל על הציון הק' בסטרעטין
מישהו יודע מה זה "סטרעטין" ומה הולך שם?