המטמון נחשף תחת הריסות מבנה שהיה חלק ממתחם גדול אשר שרת, ככל הנראה, את הצליינים הנוצרים בדרכם לירושלים. לדברי מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "המטמון מהווה עדות מוחשית לפלישה הפרסית בסופה של התקופה הביזנטית"

מטמון של תשעה מטבעות ברונזה מסוף התקופה הביזנטית (המאה ה-7 לספירה) התגלה בחפירות הצלה שניהלה רשות העתיקות במסגרת ביצוע עבודות להרחבת כביש 1, סמוך לעין חמד ובמימון חברת נתיבי ישראל.

בחפירות, שנערכו בחודש יוני האחרון, נחשף מבנה גדול בן שתי קומות, ולצידו גת מורכבת לייצור יין. לדברי אנט לנדס-נגר, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, "המטמון נמצא בצמוד למבנה, בתוך מפולת של אבנים גדולות. נראה כי בעל המטמון צרר אותו בארנק בד בתוך נישה מוסתרת בקיר בעת סכנה, בתקווה לשוב ולאסוף אותו, אך היום אנו יודעים שזה לא עלה בידו".

המטבעות נושאים את דמותם של שלושה קיסרים ביזנטיים חשובים: יוסטיניאנוס (483 – 565 לסה"נ), מאוריקיוס (539 – 602 לסה"נ) ופוקאס (547 – 610 לסה"נ), והם הוטבעו בשלוש מִטְבּעות שונות, אשר כולן בתחומי טורקיה של ימנו: קונסטנטינופול, אנטיוכיה, וניקומודיה. פני המטבעות מעוטרים בדמות הקיסר לבוש בגדי צבא ונושא צלבים. ובגבם מצוין בין היתר ערכו של המטבע, לרוב באות M.

לדברי לנדס-נגר, "המטמון מעיד על סופו של האתר. הרקע ההיסטורי להטמנתו קשור, ככל הנראה, לפלישה הפרסית הסאסאנית בשנת 614 לספירה. פלישה זו, היתה בין הגורמים שהביאו לסיום שלטונם של הקיסרים הביזנטיים בארץ ישראל".

בצל איומי הפלישה הטמינו תושבי האתר, אשר חשו בסכנה המתרחשת עליהם, את כספם בצמוד לקיר בתקווה לחזור לביתם בקץ הפרעות, דבר שלא קרה. האתר ננטש ונהרס, ולבסוף נקבר ושולב במערכת הטרסות האופיינית לאזור.

המבנה והגת שלצדו שייכים לאתר גדול יותר המשתרע לרוחב כביש 1, ואשר בשטחו נחשפה לפני כשנה כנסייה ביזנטית. חקירת האתר העלתה את ההשערה כי מדובר ביישוב בשם 'עין ביקומקובה', ששמו השתמר בשם הכפר הערבי השכן בית נקובה. אתר זה, שוכן לצד דרך ראשית ממישור החוף לירושלים, אשר שירתה את תנועת הצליינים הנוצריים בדרכם לירושלים, ולאורכה התפתחו יישובים ותחנות דרכים.

לדברי ד"ר עמית שדמן, ארכיאולוג מחוז יהודה, "רשות העתיקות וחברת נתיבי ישראל יפעלו יחד על מנת שהאתר כנקודת ציון בנוף לצד כביש מס' 1".

2 (2)5 (2)