"חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה": כיצד מגיב מרן הגר"ח קנייבסקי כאשר מבקשים ממנו מתכון להצלחה בחינוך הילדים? הרב פנחס כהנוביץ, במאמר ראשון בסדרה, מסביר על מה צריכים להתפלל

מן המפורסמות הם, כששואלים את מרן ר' חיים קנייבסקי שליט"א על "מתכון" כביכול, להצלחה בחינוך הילדים, הוא אומר "רק תפילה" וכשמנסים ללחוץ טיפה יותר אז הוא אומר "הרבה תפילה".

שלמה המלך אומר במשלי "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה", לכל נער, לכל תלמיד וילד יש את מצבו האישי, אופי ותכונות מולדות, כשננסה לתפוס אבא לילדים או את המלמד לשיחת מסדרון, ונשאל אותם באופן המעשי של חיי היום יום בבית או בכיתה, אתם מצליחים לקיים את הפסוק הזה?

הדברים חייבים להיאמר בבירור, החלום של כל אבא ואמא, של כל מלמד בחיידר או מורה בבית יעקב זה להגיע לידי יום הפסוק הזה, כל הורה שואף להיות ההורה בה' הידיעה, כל מלמד רצונו להיות מלמד טוב משפיע ומצליח, והסיכויים המירביים שהתשובה שהם יענו זה בסגנון של, הלוואי שאני הוא זה שיצליח לקיים זאת לכל הפחות באופן חלקי.

יותר מזה, גם אנו כהורים וכמלמדים יש לנו טבע , יש לנו דעה וגם יש לנו תכונות אופי, וככאלה אנחנו מאוד רוצים להשפיע ולתת משלנו וממה שאנחנו, ואם כך, לכאורה המון דברים יכולים לסתור, המון התנהגויות של הילד מנוגדות למה שאנחנו כביכול רוצים שייקרו, הרי ב"ה לכולנו ילדים, יש לנו תלמידים, וכשם שפרצופיהן שונים כך דעותיהם שונות, מעשיהם שונים, טיבעיהם שונים, וכיצד זה בכלל אפשרי, אולי רק לבעלי סגולה ואנשים בעלי אופי משתנה במהירות הבזק.

אבל, וכאן מגיע ה"אבל" הגדול, למתבונן ולמתעמק בעניין, הדברים אינם אמורים לסתור, ואולי זה גם מתחבר עם דברי גדולי הדור בעניין התפילה, וכאן אנסה להרחיב בעניין.

אנשים רבים מסתובבים ביננו בחיי היומיום. יש את האנשים האלו שידוע עליהם שהם יודעים לומר לאחר את המילה הנכונה, את המשפט הנכון, יש להם את החן המיוחד להצליח בדיבוריהם ובמעשיהם, בשפת הציבור זה נקרא "יש להם את זה", לעומתם, ישנם אנשים שכוחם לאו דווקא בדיבור, לאו דווקא בחזות, החלק החזותי הוא לא הצד החזק אצלם אלא ההיפך, דרך הליכתם הצנועה והפשוטה, הם לא ראשי המדברים בכל מקום, ו..כן יש גם בזה משהו כובש, אנשים יכולים להתחבר להרבה מאוד סוגי סגנונות, אנו מבקשים מהקב"ה בברכת המזון "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם", לפעמים אדם נולד עם תכונות שמדברות יותר להוא, ולעומתו תכונות אחרות של מישהו אחר מדברות יותר לשני, לפעמים התנהגויות נרכשות ע"י לימוד והשקעה וכיוצ"ב, והרבה פעמים אדם רוכש את ההצלחות שלו מהמון דמעות ותפילות. והדברים ברורים ונראים לעין.

חושבני, שכשאדם מתפלל על זה שהוא יצליח תמיד בחינוך להיות זה שיגיד את המילה הנכונה לילד זה ומילה אחרת לילד אחר, לא תמיד צריכים לשנות את הטבעים שיש בתוכנו, צריכים להתפלל לומר את המילה הנכונה לילד ולתלמיד, צריכים להתפלל שנצליח בהתנהגותנו אנו לכבוש את לב ילדנו, תלמידנו, גם שהילד או התלמיד עושה משהו לא הגון, ואנחנו אומרים לו, גוערים בו וכו', מילים ומשפטים מסויימים לאחד יכול להיות מים קרים ולשני דקירות חזקות, ישנם הורים ומלמדים שזכו בתכונה להכיר בזה ולדעת לומר לכל אחד מה שמתאים לו, אבל רובנו ככולנו זקוקים להמון סייעתא דשמייא כדי שהמשפטים הנכונים יצאו מפינו בצורה הנכונה לאותה הנשמה ויכנסו בצורה נכונה ללב השומע.

לעניות דעתי, כשמתפללים על הצלחה בחינוך, בנוסף לכל הבקשות הספציפיות, בדיוק על זה צריך להתפלל, חזק מאוד צריך להתפלל על זה, אוהו כמה צריך להתפלל על זה, בזה בעז"ה נזכה לקיים את "חנוך לנער על פי דרכו", וכמו שגדולי הדור אומרים, ע"י תפילה, והרבה. אמן.

על המשך הפסוק "גם כי יזקין לא יסור ממנה" במאמר הבא בעז"ה.