גם אם מחירי הדירות יירדו, הרוכשים ישלמו יותר

בעוד הממשלה פועלת להביא לירידת מחירי הדירות, הבנקים מייקרים את המשכנתאות. "העובדה שמחירי הדירות יירדו, אך עלות המימון תעלה, היא לא בשורה טובה למי שרוצה לרכוש דירה", אומר פרופ' אשר בלס, לשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל, בשיחה עם "גלובס". לדבריו, "אם הריביות ימשיכו ויעלו, יכול להיות שהמחירים יירדו, אבל זה לא אומר שהזוגות הצעירים ישלמו פחות, כי הם ייאלצו לשלם את הריביות הגבוהות יותר".

את הדברים אמר בלס על רקע העלייה המתמשכת בריביות המשכנתאות שנרשמה בשנה וחצי האחרונות, אף שלא חל שינוי בריבית בנק ישראל. הרקע לעליית המחירים הוא מגבלות הון שהוטלו על הבנקים וצמצום הפעילות של חלק מהבנקים בתחום, עובדה שצמצמה את התחרות הקיימת והביאה בשורה התחתונה לעלייה חדה בריביות במסלולים השונים. כך למשל, אם במארס 2016 הריבית במסלול השקלי הקבוע עמדה על כ-3.6%, שנה לאחר מכן היא כבר זינקה בכמעט 25% ל-4.46%.

"העובדה שהריביות על המשכנתאות עולות צריכה לפעול למיתון מחירי הדירות", הסביר בלס. "אבל ככל שגורמים נוספים, כמו ההיצע, ממשיכים לפגר ולא מדביקים את הנתונים הדמוגרפים – אז על אף שהריבית עולה, המחירים לא יורדים". לדבריו, "משנת 2009, כשמחירי הדירות עלו, ועד לפני שנה וחצי, הריביות היו במגמת ירידה, ולכן הדבר תמך בעליית המחירים. השנה האחרונה היא התקופה היחידה, שלמרות שיש עלית ריביות, מחירי הדירות לא יורדים.

"הדבר מצביע על כשל בהיצע, אולי גדול מבעבר, כי אם בעבר טענה הממשלה שבגלל שבנק ישראל לא מעלה את הריבית, המחירים לא יכולים לרדת – היום התירוץ הזה כבר לא קיים. הבנקים מסיבות שונות דורשים פרמיה ביחס לריביות האחרות במשק. המשמעות של הריביות הגבוהות יותר, יחד עם העובדה שמחירי הדירות עולים, או במקרה הטוב נשארים במקום, היא שהנטל על מי שקונה דירה היום באמצעות משכנתא הוא יותר כבד מבעבר, משתי סיבות: גם כי המחירים יקרים, וגם הריביות לא יורדות. זאת להבדיל מהמצב בשנים הראשונות של עליית המחירים, אז הריבית הייתה נמוכה, ובהתאם לכך גם ההחזרים החודשיים".