אחרי תפילה בכותל המערבי, יצאתי עם המשפחה לסיבוב בשכונות הישנות של ירושלים, כאשר הפעם בחרנו להתמקד בשכונת משכנות שאננים הציורית. משם עברנו ליד תחנת הקמח הישנה אותה בנה השר משה מונטיפיורי, וכמובן שלא פספסנו את התצפית המדהימה לעבר חומות העיר העתיקה. חוויה ירושלמית.
חיפשנו מקום לארוחת ערב בסביבה. לאחר בירור קצר, קיבלנו המלצה מחבר על "בייגל קפה" ברחוב עמק רפאים הסמוך. "אבל תלכו לשם רק אם אתם רעבים מאוד", צירף את המלצתו. האמת שלא כל כך הבנתי, אבל בסיום הארוחה אני מצטרף להמלצה שלו. אוכל כה טעים, שמוגש בנדיבות כה גדולה.
באופן כללי, בכל מסעדה בה אני הולך לאכול עם המשפחה או עם חברים, אנחנו עורכים לעצמנו חלוקת נקודות למסעדה, ולפי זה אנחנו מחליטים האם המקום שווה ביקור חוזר או לא. לצערנו, יש יותר מקומות שמקבלים ניקוד שלילי ממקומות שמצליחים לעמוד בכבוד במבחן הכולל: שירות, טעם, נדיבות, ובעדיפות למחיר סביר.
נכנסנו לבייגל קפה, ולמען האמת, יותר מידי ציפיות לא היו לנו. יותר מידי פעמים אכלנו במסעדות חלביות/דגים ויצאנו מאוכזבים. למה בכל זאת הלכנו לשם? כי היינו רעבים ובחום ששרר באותו לילה בעיר הקודש והמקדש, קצת פחות סביר להתיישב לארוחה בשרית כבידה. הביקור בביגל קפה, שינה לנו את נקודת המבט שלנו על מסעדות חלביות כשרות.
את ארוחת הערב התחלנו עם המגש הבא, הכולל מבחר טעימות מכל הטוב הזה, שמגיע יחד עם בייגל טעים.
קשה עד בלתי אפשרי לקלוע במאה אחוז מהמוצרים לטעמם האישי של מאה אחוז מהאנשים. אני אהבתי 7 מתוך שמונת המוצרים שמילאו את מגש הטעימות, בעוד אשתי אהבה רק 6 מוצרים מתוכם. אבל בשקלול כולל של שתינו יחד, אהבנו את כל המגש הנפלא הזה.
ציון: 10 נקודות.
משם עברנו, כמובן לאחר אכילת מאכל קשה ושתייה, כדרך המקפידים שלא לאכול יחד חלב ודגים, למנת הסלמון הבאה:
סלמון, הדג הכי לא ישראלי שיש שהפך לדג שנמצא בכל בית ישראלי. בהזדמנות אחרת מעניין יהיה לבדוק איך השתחל הדג הכתום הזה לשולחנות השבת של אלו שאינם מכינים דגים חריפים, חריימה וכדומה, ואינם מעדיפים את הגפילטע פיש המסורתי. הדג הגיע עם רוטב מוקרם של חרדל ודבש, מוגש מצולחת בצורה נאה, בליווי לימון, תפוחי אדמה, בטטה, זרעונים וחמוציות.
אם נתעלם לרגע מכל הסובב את הדג ונתמקד בנתח עצמו, הרי שהוא היה טעים, עשוי במינון המדויק, מוגש חם וטרי. לגבי הציון, התגלע ויכוח קצר בינינו האם צריכים להוריד להם מהניקוד בשל העובדה שאחרי הכל, אם נתייחס רק לטעם הדג, הוא לא שונה בהרבה מהטעם השגרתי של מנת דג ברוטב חרדל ודבש שאנחנו מכינים לבד בבית.
לאחר ויכוח קצרצר שכלל את צדדי הספק האם עדיף ללכת על בטוח וטעים או שמא אנשים שיוצאים לאכול במסעדה מעוניינים בטעמים שונים, החלטנו ללכת לחומרה, אך לא להפחית יומר מידי נקודות, בהתחשב בעובדה שעדיין הדג היה מאוד טעים אם כי שגרתי, וכל הסובב בצלחת, היה אף הוא עשוי במידת הפריכות המדויקת והטעימה עד למאוד.
ציון: 8 נקודות.
חזרנו לחלבי. הפעם, הזמנו סלט בשם קראנץ' בטטה. בתמונה הצלחת נראית שטוחה, אך לא היא. הצלחת עמוקה מאוד ומליאה בעוד מגוון של ירקות טריים וגבינות.
החלק התחתון של הסלט, מורכב מירקות שגרתיים שהם הבסיס לכל סלט: עגבניות, מלפפונים, חסה. מעל מונחת שכבה נדיבה של גבינת מוצרלה, ובחלק העליון, מונחים הדברים שעושים את הסלט. רצועות בטטה פריכות וטעימות, קרוטוני בייגל ואגוזי מלך. סלט טרי, טעים עם טוויסט מעולה בטעם.
ציון: 10 נקודות.
לסיום, ניגשנו לקינוחים. אני הסתפקתי בשתיית כוס סייבר תפוחים חם עם קינמון, בעוד היא בחרה בעוגת גבינה טעימה מאוד.
אז אוכל כבר הסברנו לכם שהיה טעים, בתמונות כבר ראיתם כי הוא מוגש בצורה יפה ובשפע גדול מאוד. נותר רק לספר לכם שהשירות שם מעולה, הצוות אדיב ומהירות הגשת המנות – סבירה מאוד. המחיר נוח ושווה לכל כיס. בסך הכל, הציון הכללי של בייגל קפה, סניף עמק רפאים בירושלים:
ציון כולל: 9.5 נקודות.
ממליצים לכם בחום. בייגל קפה, עמק רפאים 46 ירושלים.
מה הכשרות של המסעדה הזאת זה ניראה יאמיייייי