במסגרת הסכם הסיוע הביטחוני, דרש הנשיא דאז ברק אובמה לכלול סעיף שימנע מישראל לקבל תוספות תקציביות. באחרונה אישר לינדזי גרהאם תוספת, אך למרות ההסכם, נראה כי נתניהו לא ייאלץ להחזיר את הכסף לטראמפ

ברקע ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בישראל, אירעה באחרונה עוד התפתחות פוליטית הנוגעת במשולש היחסים הרגיש בין הממשלה, הבית הלבן והקונגרס, ועשויה להעמיד במבחן את הסכם הסיוע הביטחוני לעשור הבא, או לכל הפחות את אחד הסעיפים המרכזיים שבו.

הסכם הסיוע הביטחוני שנחתם עם ממשלו של ברק אובמה בספטמבר האחרון אחרי חודשים של משא ומתן, קבע סכום סיוע שנתי היסטורי וחסר תקדים עבור ישראל – 3.8 מיליארד דולר בשנה. עם זאת, כחלק מההסכם, הממשל דרש שישראל תפסיק לחלוטין לבקש או לקבל תוספות מימון נוספות בקונגרס.

ישראל אף העבירה התחייבות כתובה נפרדת לממשל אובמה שתחזיר כל כסף שהקונגרס יבחר להעביר באופן עצמאי בשנתיים הקרובות, עוד לפני כניסת הסכם הסיוע החדש לתוקף בסוף 2018. עם זאת, בתחילת החודש אושר בקונגרס תקציב סיוע החוץ לחצי השנה הקרובה, שכולל 3.175 מיליון דולר לישראל. מדובר בתוספת של 75 מיליון דולר, מעבר ל-3.1 המיליארדים שארצות הברית וישראל הסכימו עליהם במסגרת הסכם הסיוע הקודם.

הנשיא טראמפ כבר חתם על חוק התקציב, שאושר ברוב דו-מפלגתי בשני בתי המחוקקים, אך התוספת שניתנה בתקציב עשויה להעמיד גם את הבית הלבן וגם את לשכת נתניהו בפני מבוכה, כפי שאישרו שני פקידים ישראלים בשיחה עם וואלה! NEWS. לדבריהם, טראמפ יכול לדרוש להחזיר את התוספת, בהתאם להתחייבות ישראל, אך צעד זה יתקבל כנראה בביקורת רבה בקרב ציבור בוחריו, ולכן, לפי ההערכה בירושלים, הוא אינו צפוי לבקש מישראל להחזיר את הכסף.

ואולם, לפי ההתחייבות שניתנה לממשל אובמה, ישראל אמורה להחזיר למחלקת המדינה כל תוספת שתינתן לה מעבר ל-3.1 מיליארד של הסכם הסיוע הקודם. "זה בהחלט יוכל להביך את הממשל, שמתכנן בהמשך קיצוצים נרחבים בתקציב סיוע החוץ, אבל מצד שני, אם הם יתנגדו לזה – זה יביך אותם עוד יותר בבייס", אמר גורם מדיני.

גורם אחר המעורה בנושא הוסיף כי "טראמפ אולי לא ידרוש להחזיר את הכסף, ושני הצדדים תמיד יוכלו לטעון שזו התחייבות שניתנה לממשל אובמה ואינה תקפה על היחסים עם ממשל טראמפ. אבל גם לנתניהו יהיה קשה להשאיר את הכסף אצלו, כי זה מערער תחת התחייבות כתובה שנתן, וישראל בדרך כלל מאוד מקדשת התחייבויות".

22695013622_d365ae6bab_k-600x400

מי שאחראי לפלונטר הזה הוא הסנאטור הרפובליקני לינדזי גראהם, העומד בראש ועדת המשנה לתקציב החוץ בסנאט ומי שגיבש את הצעת תקציב סיוע החוץ בסנאט – שכוללת את התוספת של 75 מיליון הדולר. גראהם, שנחשב לאחד מתומכי ישראל הגדולים בגבעת הקפיטול, הוביל בשנה שעברה את ההתנגדות לדרישת ממשל אובמה להפסיק את מנהג תוספות המימון בקונגרס, והקשה במשך חודשים על השלמת הסכם הסיוע הביטחוני, בטענה שהקונגרס אינו צד בהסכם והממשל אינו יכול לחייב אותו במגבלות מימון כלשהם.

בממשל אובמה חשדו כי ראש הממשלה ושגריר ישראל בארצות הברית רון דרמר עומדים מאחורי המהלכים של גראהם, וסירבו לחתום על ההסכם עד שגראהם יוריד מהשולחן יוזמות חקיקה למימון סיוע נוסף לישראל. נתניהו ניסה בזמנו לשכנע את גראהם לוותר על החקיקה, והסביר לו שהצורך שלו לסיכום הסיוע לעשור הקרוב גדול יותר מהצורך לקבל תוספות בשנתיים הקרובות, אך גראהם לא השתכנע.

כך למעשה נולד מכתב ההתחייבות הישראלי שצורף להסכם: היועץ לביטחון לאומי לשעבר יעקב נגל, שניהל את המגעים מול הבית הלבן, הוא זה הציע לצרף להסכם את המכתב, עם התחייבות ישראלית ברורה ומפורשת שלא לקבל תוספות מהקונגרס בשנים 2017 ו-2018. אם תוספות שכאלו יינתנו הן יוחזרו למחלקת המדינה, למעט בנסיבות מיוחדות כמו מלחמה ועימות מזוין, שיוסכמו על ידי שני הצדדים.

ישראל תחזיר את הכסף?

גורמים ישראליים המעורבים בפרטי הסכם הסיוע בין ישראל וארצות הברית הסבירו בהמשך כי מאחר שהנשיא דונלד טראמפ כבר חתם על התקציב השנתי, הכולל תוספות מימון של 75 מיליון דולר לישראל, האחרונה לא מחויבת להחזיר את הכספים. לדברי הגורמים, בנספח ההתחייבות שצורף להסכם הסיוע שנחתם בשנה שעברה, נכתב כי ישראל תחזיר לממשל כל כסף שהקונגרס יבחר להעביר באופן עצמאי בשנתיים הקרובות, עוד לפני כניסת הסכם הסיוע החדש לתוקף בסוף 2018. ואולם, לדבריהם, "במכתב היה כתוב באופן מפורש שהדרישה היא רק אם הממשל מתנגד לתוספת. מאחר שהנשיא חתם על התקציב, הוא כנראה לא מתנגד, ולכן ישראל לא צריכה להחזיר את הכסף".

הסנאטור לינדזי גרהאם עצמו הגיב כי "הקונגרס אינו מחויב להסכם הסיוע הביטחוני בין ישראל לארצות הברית", שנחתם בתקופת ממשל אובמה. בתגובה לפניית וואלה! NEWS נמסר מלשכתו של הסנאטור גראהם, העומד בראש ועדת המשנה לעניין תקציב החוץ בסנאט, כי "סנאטור גראהם אינו מעריץ את הסכם הסיוע הביטחוני. הוא יצא נגדו באופן ברור, והבהיר ממזמן שהקונגרס לא מחויב להסכם".

גראהם, מצדו, הוכיח למעשה שלמגבלה שהטיל אובמה אין תוקף מעשי עבור הקונגרס. "גראהם מנסה להוכיח נקודה: הוא מבקש להראות שיש איזונים ובלמים בדמוקרטיה האמריקנית, ולהראות שהממשל אינו יכול להגביל את שליטת הקונגרס בתקציב", אמר גורם ישראלי. גראהם הצביע נגד התקציב שגיבש בעצמו, בשל התנגדותו לשינויים מתוכננים בתחום האנרגיה שנכנסו כחלק מחוק ההסדרים, אך רק לאחר שווידא שיעבור ברוב גדול של סנאטורים משתי המפלגות.