במכירה הקרובה יוצעו למכירה בבית המכירות ירושלים של זהב מספר פריטים מעניינים: מכתב של מפקד בריטי לראש עיריית בני ברק ותפילת נשים בשפת האידיש. לסיפור המלא והתמונות

במכירה הקרובה יוצעו למכירה בבית המכירות ירושלים של זהב מספר פריטים מעניינים: מכתב ממפקד הצבא הבריטי באזור, בחתימת ידו, שנשלח לנשיא המועצה המקומית, ר' יצחק גרשטנקורן, אנגלית, 17.7.1945

המפקד הבריטי מתייחס ל "פעולת זעם" ליד פתח תקווה, ביום שישי האחרון [כנראה פעולות של לוחמי המחתרת] …מספר אנשים עם אקדחים וחומרי נפץ גנובים מסתתרים בפרדסים ממערב ליישוב. המפקד מודיע לו על משימתו לתפוס את הפושעים וכך לשחרר את הקהילה "מכנופיות חסרות אחריות וקנאים אכזריים".

בתקופת פעילות המחתרות ידעה בני ברק פעילות מחתרתית רבה, בהיותה יושבת על הדרך בין פתח תקוה ופרדסיה לתל אביב. רבים מתושבי בני ברק לקחו חלק בפעילות המחתרתית, וב-1947 החלו פעילי אצ"ל ולח"י לבנות את שכונת תל גיבורים במושבה. כידוע גם בחצרו של החזון איש היה סליק של נשק…

מפקד הלח"י יצחק שמיר התגורר בזהות בדויה בבני ברק. עוזרו שאף הוא התגורר שם היה אברהם ליברמן "גדעון". דמותו של "החזון איש" שבתה את ליבו של "גדעון" והוא החל לבקר בביתו ולשוחח עמו. לאחר תקופה מסויימת, החליט "גדעון" לבנות סליק בחצר ביתו של "החזון איש" ובמשך פרקי זמן היה בא לבדוק את שלום הסליק. באחד הלילות יצא "החזון איש" מביתו ותפס אותו "על חם". להפתעתו של "גדעון" הסתפק הרב בנזיפה קלה על כך שלא הודיע לו על כך.

חלפו הימים ולפתע קבל "גדעון" פתק ובו ביקשו הרב לסור לביתו. להפתעתו סיפר לו הרב שבאחד הלילות ראה קבוצת צעירים מסתירים דבר מה סמוך לביתו ושאלו האם ידוע לו על כך. "גדעון" השיב לו שהיו אלה חברי המחתרת שחזרו מאחת הפעולות והחביאו את נשקם. ואז אמר לו הרב: "אני אשמור קצת על זה. ואל תדאג, לא יקרה כלום."

ויש גם פריטים מעניינים נוספים כמו תפילות נשים שחוברו ע"י נשים ב1864!

תחינות הוא השם הכולל של תפילות תחנונים שהתחברו במיוחד לנשים בשפת היידיש, במאמע לשון. הסיבה לכך היתה כפולה: א. הגברים התפללו בעברית שהייתה יותר נהירה להם מפני לימוד התורה, הנשים לעומת זאת שפתם הייתה רק היידיש. ב. התפילות המקוריות היו בעברית ואף אחד לא ההין לשנותן לשפה אחרת, אמנם התחינות היו תפילות שנתחברו בדורות ההן ומראש היה מקום לחברן בשפת היידיש.

התפילות הללו חורזות את מעגל היום ומעגל השנה של האישה היהודיה וכן את המצוות המוטלות עליה ובראשן חנ"ה – חלה, נידה והדלקת הנר. בתחינות הללו גם באיה לידי ביטוי חד צרת הגלות ובקשת ארץ ישראל.

רבות מהתחינות הללו נתחברו בידי הנשים עצמן וביניהן של שרה בת טובים מהמאה ה18, ושל שרה רבקה רחל לאה הורוביץ שעל שמה כינו את קובץ התפילות "אמהות" על שם ארבע שמותיה כשמות האמהות. קונטרס אחד נתחברה על מרת ממלא בת הרה"צ צבי הירש.

התחינות הללו היו עממיות וכך גם היה עם הדפסתן. במאות ה17 – ה19 הופיעו הרבה חוברות – קונטרסים של תחנות כאלו, המהדורות השונות הן רבות, המשותף לכולן שמדובר בהדפסות זולות מאוד, פעמים רבות ללא שער, פעמים אחרות ללא ציון שם המדפיס או המוציא לאור, פעמים רבות מאוד ללא שנת הדפוס, הנייר זול, וההדפסה ברמה נמוכה, הרבה פעמים אין מספור לדפים ופעמים אחרות האותיות מופיעות במקומות שונים על הדפים, ולעתים אותיות הפוכות! השוליים לא אחידים וכן הלאה. מראש הם לא כוונו להיות ספרים מרשימים וגדולים שמיועדים לבית המדרש.