בוקרו של יום שגרתי, ואני ניצב ליד הדסקטופ אחרי שמונה שעות שינה איכותיות ומייחל לאנדרנלין שיגיע, אך הוא מוגדר כנעדר. פוצח בפיהוק מלא הפה ופותח בפעם המאה את העיתון הכי קרוב גיאוגרפית. מרפרף, מתמקד רק בפרסומות שבעמודים האי זוגיים, כדי לחסוך את האנרגיה הדרושה להפניית המבט ימינה, רוטן וניגש לערימת המטלות הממתינות לגואל.
אוי הגרביטציה, וי לחסרון חשק לזוז. משרך רגלי לעבר הדלת, יוצא לרחוב הלוהט לכמה משימות שגרתיות שהוזנחו עד קצה גבול היכולת. חושב על העבודה המצטברת, על הלקוחות שיתאיידו במהרה כשיקלטו את המצב, ונתקל בלוח העירוני עליו פרוסות שלל מודעות פרסום לאטרקציות קיץ, צימרים, בריכות, מפגשים ובעיקר – סדנאות. כיום איכשר דרא וקורסים להעצמה אישית צצות כפטריות בכף הרגל, סדנאות 'אן־אל־פי' לכל 'איי־די־די', ומפגשי 'סי־בי־טי' לכל 'איי־די־אייטש־די'.
נראה שכל מי שלא הסתדר במקצוע מן היישוב פותח סדנה. כמו שכני לקומת המגורים שהשיק ביום בהיר את 'גם כי יזקין – הסדנה לחינוך בדרכי נועם' בהדרכתו האישית של המומחה לחינוך 'הרב זאנוויל שריימן שליט"א' הלא הוא שכני שבדלת ממול. מהבנתו החינוכית ונועם דרכיו ניתן להתרשם מידי בוקר בעת שהוא מגביר צעקותיו על דוצי, התכשיט שלו בן השבע עשרה. "קום כבר נבזה חדל אישים, אתה בגיל שידוכים אוטוטו, ומי זה ירצה לקחת כחתן מכונת נחירות כמוך". וכך גם בערבו של יום, בעת יציאת הבן יקיר מהבית כשאביו מלווה אותו בעצות לחיים כמו "אם תעיז לחזור דקה אחרי השעה שתיים בלילה ותהין להפר את שלוות בני הבית בדפיקות רמות, אתלוש את אוזניך במו ידי". הוא אשר אמרנו, הסדנה לחינוך בדרכי נועם.
גם עמיתי לספסל השטיבל 'זוראח מזלוביצקי' השיק לא מכבר את ה'סדנה לשמירה על איזון פיננסי וחלוקת תקציב מושכלת'. את נסיונו בניהול תקציבי צבר במשברים הפיננסיים שחווה במהלך העשור. פעם היה זה כשאיבד את דירתו בהשקעה מפוקפקת של רכישת קרקע בערבות יוסטון, קונטיקט או משהו בדומה. ופעם אחרת, כשסגר סופית את שערי המרכולית השכונתית בה השקיע את מזומניו. אך אלה לא מנעו ממנו לשווק לציבור את הבנותיו בכלכלה נבונה. כמו גם פנחס צנתרוביץ, שרברב בדימוס, שפרסם את סדנתו 'הפומפה לפתיחת השפע' בשיטת העין השלישית שבאונת המח הרביעית, עפ"י דרך אבוה"ק וישראל סבא.
וכעת בעומדי ברטט של תקוה מול לוח המודעות המוצף בשלל קורסים שישפרו את אישיותי וימצו את יכולותי – צדה את עיני מודעה אחת בולטת בגודלה 'הסדנה לניהול זמן והספקים' בהנחייתו של הרב ירחמיאל צומזאכ'שטיין שליט"א, ובחסות 'עז כנמר' המכון להעצמת תחושת היעילות' ובסבסודה החלקי. אוה!, עז כנמר וסבסוד חלקי, זה בדיוק מה שאני מחפש!
"אל תקנה לוקשים" לוחש לי קול פנימי. אלה רק רוצים לעשות קופה על אנשים תמימים, עם דגש עליך. וקול אחר לוחש "לא נכון, יש הרבה אנשים שבונים את אישיותם מקורסים שכאלה, ובינינו – הגיע הזמן שתלמד איך להתנהל עם הזמן שנוזל לך מבין האצבעות",. הוא דיבר בהיגיון אז דחקתי דעותי הקדומות, חייגתי ונרשמתי לערב מבוא ענק חינם ל'הסדנה להתנהלות נכונה ועמידה ביעדים' שבהנחיית הרב צומזאכ'שטיין. אם זה מה שיאלף אותי בינה כיצד לעמוד ביעדים ולהגיע לפגישות בזמן, וכבר היה כדאי.
בתאריך המיועד הגעתי לערב המבוא והופתעתי לפגוש כתריסר ממכרי. הכנס אמור היה כבר להתחיל, אך המומחה לענייני ניהול זמן בושש מלבוא. ניצלנו את ההזדמנות לשיחות רעים, ואז, באיחור של כמחצית השעה, הגיע צומזאכ'שטיין מנהל הסדנה, כשהוא מלווה בעוזרו הנוירוטי שלא הפסיק להתרוצץ לרגע.
צומזאכ'שטיין התנצל על העיכוב אותו נימק בכך שהיה לו יום מטורף, כך שלא הספיק לתדלק את רכבו מראש, וגם כי התקשה לאתר את כרטיס האשראי מה שגרם לעיכוב נוסף בתחנת הדלק. ו"בדיוק היום גיליתי שהדרכון שלי פג תוקף, ומחר יש לי טיסה להנחיית הסדנה בסטמפורד היל יע"א".
הוא עבר ליציבה בוטחת וסמכותית, ופצח ב"ערב טוב חברים" רועם, "נתכנסנו כאן כדי לקבל כלים שיעזרו לנו לעמוד ביעדים ולמצות את כישורינו, כשאתם תצאו מהקורס הזה לא תהיו אותם אנשים שנכנסו לכאן, ומי שירשם היום לקורס, יזכה בשלושים אחוזי הנחה. הרישום בסוף הערב אצל העוזר שלי – חושי".
"אוקי" הכריז צומזאכ'שטיין המדריך לניהול זמן וספק את כפיו בנימה תכליתית ופתאום נזכר כי שכח משהו, ושיגר את חושי שולייתו שיביא מהאוטו את הלוח המחיק באמצעותו יציג לנו גרפים היאך לנצל את הזמן ולהגיע להספקים. הנער רץ, שב לרגע כי שכח המפתחות, יצא שוב, חזר, החליק, נחבל, נאנח, התאושש והציב את הלוח על המעמד שלא החזיק מעמד והכריז על פשיטת רגל, והוחלף בשולחן מאולתר שיחזיק על גביו את הלוח שאי אפשר לכתוב עליו כלום כי הטושים שבידי מנהל הסדנה נפחו את נפשם ולא הספיק צומזאכ'שטיין להמירם בחדשים, היות ומיהר להגיע בזמן לסדנה.
אבל על כל בעיה ניתן להתגבר והכל בא על מקומו. המבוא היה בנוי לתלפיות ומוגש בכפיות. ובסוף הערב נרשמו כחמישים איש. ואילו אני ושלושה מידידי שהיינו ערים לניואנסים, הגענו להסכמה להמשיך ולחפש פתרונות.
אחרי עוברנו את מכשול החזרת טפסי המשוב וכבר היינו בחוץ, הצעתי לשלושת ידידי שאקפיץ אותם למרכז העיר. שייטנו לרוח הבריזה כשברקע מתנגן לו ישראל דגן ב'תציל אותי מהעצלות והכבדות'. מדא להא התנוצץ לנו רעיון כביר, ובמהרה התגבשה לה יוזמה שהלכה והתפתחה. כשנפרדנו, ידענו את אשר לפנינו, ונתפזרנו איש לביתו בהחלטה נחושה להתחיל להזיז את עצמנו ולעשות משהו מועיל עם חיינו המשמימים.
וכך החלה חלוקת העבודה בינינו לקרום עור וגידים. אחד מאיתנו אחראי על הסילבוס, השני על הפרסום וחלוקת המדיה, השלישי על הצד הלוגיסטי, ואני על גיוס שני טושים פעילים, סטנד אחד יציב, לוח אחד מחיק, ומענה טלפוני שוטף למתעניינים. בשבוע שלאחר מכן נתבשרו תושבי העיר והמחוזות על 'הסדנה החדשה למוטיבציה ופיתוח החיוניות'.
בהזדמנות אולי ארחיב בתיאור מה בדיוק אנחנו מוכרים בסדנה. אך כעת מוכרח לסיים כי המרכזיה קורסת מהצפה של פניות וטלפ…
הסדנה למוטיבציה ואנדרנלין שלום במה אוכל לעזור…
אוי…………… בטני כואבת מצחוק בריא..
חזק אתה, אברומי