מידי שבוע נפרסם כאן את טור ביקורת המוזיקה 'תוים על מוזיקה' מאת אברומי נויבירט. והשבוע: מדוע הוא החסיר פעימה, למשמע ולמראה השיר 'עד מתי', אותו מבצע באידיש ילד הפלא אברהם חיים גרין?

כמו בכל התחומים בדורנו, כשמעיינות החכמה והטכנולוגיה נובעים ופורצים, והכשרונות המתגלים הולכים ומתרבים. גם בתחום המוזיקה אנו עדים להצפה חיובית של להקות ומשוררים, הרכבים משובחים של תזמורות, ואינפלציה של ילדי פלא. נראה שהתחרות הגדולה כמו גם אמצעי המדיה המצויים היום לרוב, משביחים את התוצרת, ומפיקים מהאמנים את המיטב.

בתקווה לא להישמע קלישאתי, השבוע החסרתי פעימה, למשמע ולמראה השיר 'עד מתי', אותו מבצע באידיש ילד הפלא אברהם חיים גרין. לכאורה עוד פלא ברשימת הפלאים, שכבר ביצע שלל יצירות, והספיק לרשום רקורד עשיר בשנתיים האחרונות בהופעה על במות אירועים של יוקרה ודינרים מרשימים, אבל הפעם זה לא סתם 'עוד שיר'.

בימים האחרונים כשהיצירה "שוחררה לאקרנים" חשבתי לעצמי הנה עוד שיר יפהפה עם תוכן מעורר כמיהה וילד סולן בעל קול שמיימי, מסוג השירים שאתה כל כך נהנה מהם ומאזין להם שוב ושוב, עד שלב ההקאה הבלתי נמנע, כשכבר אי אפשר לשמוע אפילו צליל אחד יותר… ולמרבה הפלא אני מוצא את עצמי כבר יומיים ברצף מאזין לשיר ב'לופ' בלתי נגמר. סביר להניח כי לבסוף גם שיר זה ינוס לחו ככל קודמיו, כי אין תענוג תמידי, אבל משך זמן ההתמוגגות מהשיר בהחלט יוצא מגדר הרגיל.

מרתק היה לסכם את הפרטים שעשו את היצירה כל כך ערבה לאוזן: מלודיה במנעד רחב. קול אלט שצלילו נעים לשמיעה באוקטבה נמוכה כמו בטונים הגבוהים ומתמודד בהצלחה עם העליות והמורדות הקונטרסטיות שבלחן, מקהקת הגברים שמעשירה את ההרמוניה, הרכב התזמורת האיכותי, המילים המקוריות והנוגעות ללב, ואם נהיה כנים ולא נשלה את עצמנו – גם הילד עם המבטא האמריקאי וה'ריש' המתגלגלת והאמיתית – וכמובן – הבישול והעריכה המקצועיים. שאם יחסר אחד מהם או יסתם אחד מהם, היצירה היתה יורדת מיידית לתהום הנשיה. כמובן שאלו רק הרכיבים היבשים, מעל כולם צריך את המרכיב השמימי שישרה חן על היצירה. כי אפשר לראות ולשמוע הרבה יצירות שעמדו בכל הקריטריונים המקצועיים, ואחרי הכל אין בהן לא הצלחה ולא חן.

אחרי שירדנו לפרטים הקטנים והדביקים, קצת מידע על השמות שמאחורי היצירה: את המילים באידיש כתב מוטי אילוביץ, על הלחן אחראים יואל ד' גולדשטיין ואיצי וואלדנר. השיר בוצע לראשונה באלבום 'ברוך ה' של עמרם אדר בעיבודו של יונתן רזאל, וכעת זכה לעדנה מחודשת וחזותית, מלווה בקולות חברי המקהלה האמריקאית 'שירה', והרכב התזמורת 'סבבה'.

ובמאמר מוסגר, אם נתמקד לרגע בצד הפחות זוהר של התהילה, מטבע הדברים, לכל פלא צעיר ממתינה התמודדות לא קלה. אחרי שמתרגלים לתשואות ההמונים ומסתבר שגם להערצה מסויימת, מגלים ביום בהיר שהלך הצליל, הצימאון להצלחה – כבישימון, הקול המתבגר – כקורא במדבר וצריך הרבה רחמי שמים לשמור על יישוב הדעת ושמחת החיים. ובמקרה זה, הכוכב דנן שיכנס לעול מצוות לקראת סוף החורף – נמצא כרגע בשיא איכות קולו. אך ניתן לשער שהבחור שבא מבית טוב וישתלב ככל הנראה בישיבה חסידית, ובשילוב לימוד בענייני אמונה ובטחון יצלח את המשוכה, עד יושלם תהליך חילוף הקול ונזכה לראותו בעוד כמה שנים כחבר למקהלה חסידית מצליחה שמלווה בקולותיה את שירתו של ילד פלא עתידי, או במקרה היותר טוב – פוצח בקריירת סולו אישית.

הערת המערכת: היות ופינת 'הסקירה המוזיקלית' הזו מבטאת את דעתו הפרטית של הכותב, ובחירתו לאיזו יצירה להתייחס הנה על בסיס טעם אישי בלבד, לא נאשר כלל תגובות פוגעניות שנכנסות בגדר לשה"ר נגד נְשואי הפוסטים, ונגד כל אחד אחר מי שזה לא יהיה.