שר הביטחון אביגדור ליברמן הודיע היום (ב') כי הוא דורש תוספת של 4.8 מיליארד שקלים, בשל "שינוי מהותי" באזור. לדבריו, השינוי נובע מהנוכחות הרוסית בסוריה, מכניסת נשק מדויק לאזור ובהאצה בפעילות התעשייה הצבאית האיראנית ותכנית הטילים.
את התוספת דורש ליברמן לפרוס, כך אמר בפגישה עם כתבים צבאיים, על פני שלוש שנים, זאת מעבר לתקציב על פי התכנית השנתית "תר"ש גדעון", שהתקבלה בשלהי 2015.
עוד אמר ליברמן כי מלבד הסוגיה האיראנית והסורית ישנם עוד היבטים של "שינוי מהותי", אך הוא לא מעוניין לפרט אותם. בנוסף טען כי צה"ל ספג הוצאות לא מתוכננות, כמו השתתפות של 300 מיליון שקלים בהקמת המכשול בגבול הרצועה, וכן 270 מיליון שקלים בהקמת גדר ההפרדה באיו"ש.
בהסכם שנחתם עם משרד הביטחון לפני שנתיים, נקבע כי לא ניתן יהיה לפתוח דיון מחודש על תקציב הביטחון, אלא במקרה של "שינוי מהותי" במצב הביטחוני או הכלכלי. "הנושא נמצא בדיון ביני ובין שר האוצר, וגם ראש הממשלה מעורב בו", אמר שר הביטחון.
גורם צבאי בכיר שנכח במקום טען, כי שינוי הגישה האמריקנית להסכם הגרעין עם איראן עשוי להביא לביטול ההסכם, ויש להיערך לכך גם במשאבים נוספים. "ההתבססות האיראנית בסוריה מעמידה מולנו שוב פוטנציאל של אויב מדינתי", אמר הגורם.
"כדי לדחות מלחמה, צה"ל צריך לשכלל את יכולותיו. אנחנו מנסים לעצב מציאות בסוריה, ולשם כך נדרשים חימושים מתקדמים יותר, בעלי יכולות חדירה ואפקטיביות רבה יותר".
גורם צבאי אחר הוסיף, כי בעוד תקציב הביטחון הישראלי יורד מבחינה ריאלית ומבחינת שיעורו מהתוצר, תקציב הביטחון האיראני רק גדל בשנים האחרונות.
"אצלנו הגידול בשנים האחרונות הוא ב-13% בעוד במדינות שכנות נעמד ב-35%. הם קונים יותר מטוסי קרב ויותר חימושים מדויקים", טען, "גם במדינות עוינות חל גידול של יותר מ-10% בתקציב הביטחון ביחס לגידול אצלנו. תקציב הביטחון כולו אצלנו למשל, ובתוכו תקציב צה"ל, הוא כ-18 מיליארד דולר שמהווים השנה 11.7% מתקציב המדינה. באיראן תקציב הביטחון עלה ל-23.5 מיליארד דולר שמהווים 22% מתקציב מדינתם, כאשר ב-2014, ערב הסכם הגרעין, תקציב הביטחון שלהם היווה 17% מתקציב המדינה".
במהלך התדרוך ליברמן יצא נגד העובדה שהחלטות ממשלה מלפני שלוש וארבע שנים לתקצב בכ-5 מיליארד שקלים את מיגון העורף, בעיקר בצפון, מומש רק באופן מועט, כאשר האחריות המוגדרת היא על משרדי השיכון והפנים. "לשליש מתושבי הצפון, בעיקר בשכונות הוותיקות כמו בטבריה, שלומי וקרית שמונה, אין פתרון מיגון", אמר.
במשרד האוצר תקפו את הדרישה של ליברמן. "במסגרת הסיכום נקבע מתווה תקציבי רב שנתי לשנים 2020-2016 למערכת הביטחון, הכולל תוספת תקציבית משמעותית לבסיס תקציב הביטחון לצד רפורמות בתחום השיקום, השכר, הפנסיה ומשך שירות החובה", נמסר, "יש לציין, כי הוודאות התקציבית הקיימת במסגרת הסיכום, מאפשרת, לראשונה, לצבא לתכנן מראש את תקציבו לטווח ארוך ומאפשרת מיצוי יעיל ומיטבי של התקציב".
עוד הוסיפו: "בהתאם לכך, גיבש הרמטכ"ל תכנית רב שנתית לשנים אלה, תר"ש גדעון, אשר מהווה לדברי הרמטכ"ל מענה מקיף וכולל לדרישות ולצרכי הצבא ומערכת הביטחון בשנים אלה. דרישות תקציביות נוספות מהוות הפרה מהותית של הסיכום, ויובילו לכך שכל התועלות של מערכת הביטחון מהסיכום ירדו לטמיון ובפרט יכולת המערכת לממש את תר"ש גדעון".
