מי מרגיש יותר טוב, זה שמרבה או זה שממעיט בדיבור? ובכן, שאלה טובה. המענה תלוי בשניהם. הממעיט, האם נוח לו שהשני מרבה? המרבה, האם הוא שמח שניתנה לו במה? • הטור של הניה גולדברג, פסיכותרפיסטית לענייני משפחה ושידוכים

שידוך נבנה משיחות משותפות שבהן נבחנים ההתאמה והקשר בין הבחור והבחורה. אם יש התאמה טובה, ויש גם תקשורת בונה, והשיחות מתנהלות בצורה נעימה וחווייתית, האם יש סיכוי לשידוך להתקיים?

נתונות לפנינו שתי דוגמאות:

דוגמה א'. בת אחת בפגישה, הרגישה שהבחור כל הזמן מדבר ואינו נותן משקל לנסיונותיה להגיד משהו. כשהיא שמה לב שגם אם היא מצליחה לדבר, הוא לא ממש מקשיב לה ולא מתעניין בדבריה, היא השתתקה והורידה את השידוך. הסיבה שהיא נתנה: "אני מוכנה להקשיב אך רוצה גם לקחת חלק בהשמעת דברים, כשמקשיבים לי. חייבת להיות הדדיות בינינו הן בדיבור והן בהקשבה, אחרת לא יתכן שידוך"

דוגמה ב'. בת אחרת בדוגמה הפוכה, שמה לב שהבחור שותק והיא מוצאת את עצמה כל הזמן מדברת. בשלב מסויים היא החליטה להפסיק לדבר ולהתחיל להקשיב, וראה זה פלא, פתאום היא שמה לב שהוא חש בכך והתחיל לדבר. מעתה היא החליטה שכשהיא רוצה לאפשר לו לומר משהו, היא פשוט תימנע, כדי לפנות לו את השטח ולאפשר לו לדבר.

שני הקולות בפגישה הם שלהם. הקול שלו והקול שלה. (או אולי השתיקה שלה והשתיקה שלו?)

כהמשך לדוגמאות הבה נשאל כאן מספר שאלות.

מה את מרגישה כשרק הוא מדבר? תשובה: האם הוא ממלא את החלל בדיבורים כי אני שותקת? האם הוא מפסיק מדי פעם לדבר כדי לשמוע את תגובתי? אם כך, לי זה לא מפריע. אני שתקנית קצת, ונחמד לי שהוא זה שמדבר. התנאי שלי הוא שהוא ישים לב אלי למרות זאת, ויתן מקום גם לדעות שלי. לפחות שישאל: נו, מה את אומרת?

ומה את (הבת השניה) מרגישה כשהוא כל הזמן שותק או כשאת דומיננטית בשיחה? התשובה: הוא מקשיב לי מאד ברצינות ונותן לי הרגשה טובה על הדיבור שלי. למרות זאת אינני באמת משתלטת על השיחה כי אני מתעניינת בתגובות שלו וקשובה להן.
מה קובע אם השידוך ראוי או לא? ההרגשה הטובה של שניהם.

האם שני הקולות בשידוך מקבלים ביטוי?

מי מרגיש יותר טוב, זה שמרבה או זה שממעיט בדיבור? ובכן, שאלה טובה. המענה תלוי בשניהם. הממעיט, האם נוח לו שהשני מרבה? המרבה, האם הוא שמח שניתנה לו במה?

כמות הדיבור בפגישה וחלוקת התפקידים משקפת את צורת התנהלות הזוג אחרי החתונה. האם המדבר (כלומר היזמתי), יאפשר לאשתו מקום בתוך הזוגיות שלהם? או אולי הוא תמיד יפעל סולו? האם השותק יצליח לבטא את עצמו ולקחת חלק בחיים המשותפים שלהם למרות שהוא הממעיט?

מצד שני האם איכות ההקשבה של המקשיב טובה ורצינית והוא נותן הרגשה של שותף בהקשבה עצמה?

ולגבי השתיקות ההדדיות בשיחה. לא חייבים להכין נושאים לשיחה. השיחה האמיתית מתחילה בעצם כשנגמרו הנושאים. האם יתכן לנהל פגישה ללא נושאים מוכנים מראש? האם יתכן לנהל פגישה בלי למלאות כל הזמן את השטח בדיבורים?
מה דעתכם?

הניה גולדברג פסיכותרפיסטית משפחה ושידוכים בנות הורים זוגות אישי קבוצתי והרצאות 026424049 [email protected]