המלשין שהאיר למרחוק – מי עמד שבע שעות מול הנרות? - האמנם כל יהודי יכול לזכות לאור הנפלא? • הרב ישעיה וינד בזווית מיוחדת לקראת ימי החנוכה הבעל"ט

שעת הדלקת נרות חנוכה. קהל חסידים מצטופף בבית מדרשו של האדמו"ר רבי יעקב יצחק זי"ע שכונה בפי כל ה'חוזה מלובלין', על שם כוחו המיוחד לחזות ולראות את הנעשה בקצהו השני של העולם.

הצדיק ברך על הנרות בדבקות עילאית, הדליק ונותר לעמוד במקומו כשהוא מביט בלהבות האש המרצדות. זמן רב ישב ליד הנרות ויחד עם קהל החסידים ניגן ברוב רגש זמירות ותשבחות על הנסים והנפלאות. כאשר הסתיים המעמד הנאדר, התחילו החסידים לגשת אליו לפי הסדר ולקבל את ברכתו.

הנה הגיעה קבוצת יהודים מעיירה הסמוכה ללובלין, ובקשה בפיהם: סבל רב סובלים אנו מיהודי בשם יעקב. האיש הוא מלשין, יהודים רבים הוא כבר הספיק למסור לשלטונות הגויים על כל מיני עלילות וסיפורים שהיו או לא היו, כמה מהם נאלצו לשלם קנסות כבדים. היו כאלה שנאסרו ונענשו קשות בגין הלשנותיו, עוד כמה יהודים עומדים ומחכים למשפט לאחר שמסר אותם, וצפויים לעונשים כבדים. בקשתנו, יפעל נא הרבי בכוחותיו הרוחניים להעניש קשות את המלשין שיפסיק את מעשיו הנבזים.

הצדיק שומע את בקשתם, וממשיך לשבת ולהביט אל מעבר לאופק. לאחר כמה דקות נענה ואמר בהשתוממות 'כיצד יתכן שיהודי זה הוא מלשין? הרי אני רואה שהוא מאיר בכל העולמות!'. נרתעו היהודים לאחוריהם, לא הבינו את פשר הדברים.

ימי החנוכה חלפו, שוב חזרו בני העיירה ל'חוזה מלובלין'. 'איננו יכולים לסבול עוד' סיימו בפעם השניה את בקשתם. אלא שלשמחתם הרבה, הפעם אכן קילל את הרשע המלשין, שלא יוכל להזיק עוד ליהודים. התפלאו ושאלו את הצדיק, מדוע בחנוכה טען כי מאיר הוא ואין הוא יכול לעשות דבר, ואילו עתה מקללו?

השיב ואמר 'מלשין זה, כמה ששפל הוא, בכל זאת נהג להדליק נרות חנוכה, כנראה שזו הסיבה שבחנוכה ראיתי שהוא מאיר בכל העולמות. עכשיו כאשר חזרתם אלי אחרי חנוכה שוב לא ראיתי עליו את האור הגדול, לכן בהחלט אקלל אותו לבל יוכל עוד להזיק'.

מדהים! יהודי רשע אשר ללא נקיפות מצפון גורם לאחיו היהודים צרות צרורות, בכל זאת נר החנוכה מחפה ומכסה על כל עוונותיו ומשרה עליו אור גדול כ"כ. הרי זה מלמד אותנו על כוחם הנשגב של נרות החנוכה המאירים את נשמתו של כל אחד ואחד מאיתנו, ללא קשר למצבו הרוחני!

עפ"י משנת החסידות בתקופת החשמונאים ירד אור חדש משמים שעל ידי זה זכה עם ישראל לניסים הגדולים בימים ההם. הנס אינו רק ניצחון גשמי על היוונים, אלא גם ניצחון רוחני של הכנעת טומאת יון. אור נשגב זה חוזר ומאיר בכל שנה מחדש בשמים, על ידי הדלקת נרות חנוכה אנו מורידים את האור הזה כאן למטה לעולמנו. אור זה הוא השורש להתעלות והתרוממות, לשמחה רוחנית וגשמית בימים אלה.

אך הדבר אינו פשוט כלל וכלל, האם אנחנו הקטנים באמת מסוגלים להרגיש אורות גבוהים כאלה? מתברר שאכן בהחלט כן, אלא שזה תלוי במידת הכנתו של האדם. כגודל ההכנה כך יזכה שיושפע עליו האור הגדול. דרגות רבות יש בזה. אך לכל הפחות עלינו להתבונן לפני הדלקת הנרות מה אנו הולכים לעשות כעת. כמו כן נהוג לשבת זמן מה ליד הנרות ולהביט עליהן, בכדי שהאור המתעורר ומאיר ע"י הנרות יחול עלינו ויישאר בקרבנו לכל השנה.

חג החנוכה, יותר מכל חג אחר, ניכר ונראה לעין ההנהגות המיוחדות בקהילות החסידים. מעבר להכנה המיוחדת לפני הדלקת הנרות, גם קיום המצוה עצמה עורכת זמן, ישנם כמה וכמה זמירות ומזמורים מיוחדים, כאשר כל חסידות נוהגת לפי הנהגות המיוחדות לה שמקובלות ועובדות מדור לדור.

הרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זצ"ל היה מתחיל כבר מיד לאחר חג הסוכות בהכנות לחנוכה. היה לומד את הגמרא השייכת לחנוכה עם המפרשים על פי דרך הפשט, כשסיים החל ללמוד זאת על פי תורת הנסתר. כך המשיך לעסוק בענייני חנוכה עד ערב חנוכה. בהגיע יום זה התחיל כבר בבוקר להתכונן להדלקה שתהיה בערב. כאשר הגיע זמן ההדלקה הדליק את נרות הקודש ונשאר לעמוד על יד הנרות משך כמה שעות. ה'קדושת לוי' מברדיצ'וב היה שוהה שבע שעות ליד נרות חנוכה!

הנה לשונו הזהב של ספר 'סדר היום': 'ענין מצות נר חנוכה זו אל תהי קלה בעיניך מפני שהיא רק מדברי חכמים ואינה מוזכרת בתורה עצמה, כי היא מן הגדולות והנוראות'. מילים נרגשות כותב האדר"ת (אליהו דוד רבינוביץ תאומים): 'מצות נר חנוכה חביבה עלי מאד, ואני מתאמץ לשבת בחדר שבו הנרות לראותם ולהסתכל בהם בכל רגע, ולא הלכתי מאותו חדר רק כשהייתי אנוס על פי עבודת הצבור, וגם אז ישבתי מול פתח החדר כדי להסתכל בהם כפעם בפעם, והייתי שש ושמח בהם הרבה'.

הכותב הינו מנהל רוחני ומרצה בארגון 'הידברות' וראש כולל אהבת תורה.