כן ירבו • לראשונה: מספר החרדים בישראל הגיע למיליון נפש

לראשונה מספר החרדים בישראל הגיע למיליון נפש, והם מהווים 12% מהאוכלוסיה בישראל, כך עולה משנתון החברה החרדית בישראל 2017 של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לפי הדו"ח, עד 2030, החברה החרדית צפויה להוות 16% מכלל האוכלוסיה, וב­2065 יהיו שליש מהאוכלוסיה בחברה הישראלית ו­40% מהאוכלוסיה היהודית. עוד עולה, כי החרדים הם גם אוכלוסיה צעירה: 58% מהחרדים נמצאים בטווח הגילאים 0­19, לעומת 30% באוכלוסיה היהודית הכללית.

במערכת החינוך החרדית לומדים היום כ­300,000 תלמידים חרדים, המהווים 18% מכלל התלמידים בישראל. עם זאת, קצב הגידול של החינוך החרד הואט בין 2016­2013 מ­4.2% בשנה ל­3.2% בשנה. זאת, לעומת קצב הגידול של החינוך הממלכתי­יהודי שעלה מ­0.5% בשנה ל­2.3% בשנה. השנתון נערך על ידי צוות מחקר משותף של מכון ירושלים למחקרי מדיניות והמכון הישראלי לדמוקרטיה שכלל את ד"ר כהנר, ד"ר חושן, ד"ר מלאך וגב' שמר.

הכנסות והוצאות: ההכנסה החודשית של משק בית חרדי (12,616 שקל בחודש) קטנה בכ­35% מההכנסה של משקי הבית היהודיים הלא חרדים. כשמשווים את ההכנסה לנפש, הפער גדל ל­171% (2,168 בקרב חרדים לעומת 5,876 בקרב יהודים לא חרדים), כאשר הסיבה המרכזית לכך היא גודל משק הבית החרדי. רק 65% מההכנסה במשק בית חרדי מבוססת על עבודה לעומת 78% במשקי הבית היהודיים הלא חרדים. בהתאם, 24% מההכנסות של החרדים הן מקצבאות ורק אחוז אחד מההכנסה מבוסס על הון, פנסיה וקופות גמל (לעומת 10% בקרב היהודים הלא חרדים).

בשל ההכנסות הנמוכות, ההוצאות של חרדים על מסים, עומדות על 1,261, כשליש בלבד מהוצאות משקי בית לא חרדיים. למרות גודל משקי הבית החרדיים, הוצאותיהם החודשיות הכלליות נמוכות ב­15% משל משק בית יהודי לא חרדי, ועומדת על 13,676 שקל. חלוקת ההוצאות לפי תחומים מראה, כי לרוב, התנהלות משק הבית היהודי החרדי והלא חרדי בישראל דומות בכל הקשור להוצאות מזון, דיור, בריאות וחינוך. באשר לתחבורה ותקשורת – בעוד שבמשקי הבית הלא חרדיים עומדת הוצאה זו על 21%, בקרב החרדים היא מהווה 12% בלבד. זאת, משום שהחרדים מסתמכים יותר על תחבורה ציבורית ולא רכב פרטי ומשתמשים בשיעורים נמוכים יותר בתקשורת.

עוני: שיעור העוני של החרדים ירד ב­2016 ל­45%, השיעור הנמוך ביותר מזה למעלה מעשור. זאת, כתוצאה מהמגמה המאפיינת את המגזר החרדי בשנים האחרונות של כניסה למעגלי התעסוקה ועליה בתמיכות הממשלתיות. בשיאו, ב­2005, שיעור העוני בקרב חרדים עמד על­58%, לאחר קיצוץ קצבאות הילדים ותשלומי העברה.

דיור: בעשור האחרון (2016-­2006) נרשמה ירידה בשיעור בעלי הדירות באוכלוסיה החרדית (מ­79% ב­2006 ל­75% ב­2016). זאת, למרות ששיעור זה לא השתנה באוכלוסיה הלא חרדית. מדובר באינדיקציה גם למצוקה כלכלית אך גם לתהליך של שינוי חברתי, המאפשר מגורים בשכירות לזוגות צעירים.

תעסוקה: השכר הממוצע של העובדים החרדים נמוך משמעותית מזה של היהודים הלא חרדים, ועומד על 6,701 ש"ח לעומת 10,776. ההפרש בין שכר הגברים החרדיים לגברים היהודים הלא חרדים עומד על 39% לעומת 32% בקרב הנשים.

השכר הנמוך בקרב הגברים נובע בעיקר משכרם השעתי (73% מהממוצע), ואילו בקרב הנשים הפער נובע בעיקר מהעובדה ש­78% מהן עובדות במשרות חלקיות. מגמה משמעותית שזוהתה בשנתון מתייחסת לתחום העיסוק של נשים חרדיות: בעוד שב­2001, 64% מהנשים החרדיות הועסקו בחינוך, כיום רק 42% מהן מועסקות בתחום זה (לעומת 17% מהנשים במגזר היהודי הלא חרדי). רק 6% מהחרדים נמצאים בעמדות ניהוליות, לעומת 15% באוכלוסיה היהודית הכללית.

שביעות רצון בעבודה: החרדים מרוצים יותר מהאיזון בין העבודה לבית. 67% הביעו שביעות רצון, לעומת 57% של מקביליהם באוכלוסיה היהודית. החרדים מתארים עבודה בסביבה לחוצה יותר משאר האוכלוסיה – 42% מהחרדים בלבד יכולים לצאת להפסקות לעיתים קרובות, לעומת 61% בציבור הכללי ומיעוט קטן מהם מאוגדים (רק 17% לעומת 33% באוכלוסיה היהודית הכללית).

הכתבה פורסמה הבוקר בעיתון 'המודיע'