כפי שכבר שיתפתי בעבר בין השורות, שבמקצועי העיקרי הנני עצמאי שמועסק אצל עצמי, בתנאים טובים ובונוסים ביד רחבה. מצאתי כעת את הזמן כמתאים להרחיב קצת בענין ולחלוק עם הקוראים את התנסותי ונסיוני בדינמיקה שבין העצמאי והלקוח. כדלהלן:
המדריך המלא לעצמאי האופטימי:
• אם הלקוח נכנס אליך לראשונה עם חיוך. זה פוטנציאל לבעיות. בסוף תהליך העבודה אתה עלול לבכות. ומעשה בברקוביץ, לקוח שופע חיוכים, שהזמין עבודה גדולה, והפקיד בתחילתה צ'ק על כל הסכום מראש, דחוי לחודש. העצמאי בעל העסק היה מאושר ופורה, והעבודה זרמה על מי מנוחות. גם הלקוח היה מרוצה מקצב העבודה שארכה שבועיים מתחלתה ועד סופה. וכך הם חיו באושר עד תאריך פירעון הצ'ק, אז הבין העצמאי שברקוביץ אפילו משל לא היה, והצ'ק שהפקיד לא שווה אפי' לצור על פי צלוחיתו כי נייר 150 גרם נוטה לגלות סימני ריקבון במגע עם רטיבות.
• גם זאת עליך לדעת, שכאשר ברקוביץ ודומיו מבקשים מחיר טוב ומבטיחים לך הצפה של עבודה ולקוחות, הם באמת מתכוונים להציף אותך. בתשוקה למות.
• אם ברקוביץ, פרנובסקי, או איך שלא יקראו ליצור הזה שבצד השני של המטבע – משתף אותך בדעתו לגבי תהליך ואופי העבודה שלך. שיהיה לך ברור זו רק ההתחלה, בהמשך ישתף אותך גם באקזמה שבאצבעות רגליו, ובפשיטת הרגל הקרובה שלו. על כן, היה חכם! שתף אותו גם אתה במידע מרוכז על אופייך מהיר החימה, עבור דרך משנתך הסדורה שהכסף אצלך חזות הכל. וקנח באנקדוטה או שתיים על התמודדויותיך בהצלחה מרובה עם לקוחות סרבני תשלום שפיתחו פסיכוזה קיצונית במהלך עבודתם איתך, ושיצאו ממשרדך בסדרת התקפים טראנס פסיכדליים והתחרטו בחרטה גמורה על הרגע בו הכירו לראשונה את כדור הארץ.
• אם הלקוח מתמסכן על מצבה הפיננסי של העמותה שמספקת לך את העבודה, שאל אותו מיניה וביה, 'אם מצב העמותה האומלל נגע גם לליבו של נציג סוכנות הרכב שמכר לו את הסיאנה, והאם מנהלי נירוונה בו נפש מנהל העמותה וזוג' ומשפ' עמו"ש גם הם הזילו דמעה כהשתתפות בצערו.
• כשאתה דורש מקדמה שליש והוא מגיב לך ב'מה, אתה לא מאמין לי'?! אמור לו "בוודאי שאני מאמין לך, מנהל הבנק הוא זה שלא מאמין לי".
• כשאתה נדרש לתמחר פרוייקט כביר מימדים, אתה נוקב לו מחיר, והוא מגיב ב'דייייי הרגת אותי עכשיו'. זה הזמן לקדיש תתקבל על הפרוייקט, קדיש דרבנן על האובר, וקדיש יתום לעילוי נשמת הלקוח ת.נ.צ.ב.ה. ב.ב.כ.י.ר.
• אם הוא אומר לך 'אני צריך את העבודה לאתמול', תגיד לו שעקרונית אין בעיה אבל כעת יש לך תקלה במכונת הזמן. שהזמנת דגם חדש, והוא יגיע בשבוע שעבר.
• אם למרות הכל, הלקוח היה בסדר, עדין, מתחשב, מבין עניין ובעל אופי נינוח, והוא גם שילם הכל במזומן ובזמן. יתכן וזה תרגיל עוקץ. בפעם הבאה היה זהיר איתו!
לסיום, לפניכם רשימת ביטויי פוליטיקלי קורקט – בהם משתמשים העצמאיים בעלי הגישה הדיפלומטית. – וחילופיהם, משפטים שלעולם לא יאמרו ללקוח:
הלו? ש-ל-ו-ם איזה יופי, טוב שהתקשרת. כן הגיע הזמן, היום אתחיל לעבוד על הפרוייקט שלך.
(לא סובל אותך, החיוך הזה שמרוח לי על השפתיים זה בגלל שהבטחתי לעצמי שמרלינג 100 גרם באם אצליח לשרוד אותך למשך 20 הדקות שאתה על הקו.)
איזה פספוס, חיכיתי לטלפון ממך, אבל בדיוק כעת יש לי מנחה/מעריב/חתונה/חופשת סקי.
(לא סובל אותך, והסיבה שאתה מבחין בזה, זה בגלל שאתה כבר השמרלינג העשרים שלי השבוע, ובחיי סלוטאייפ ארדואן, כמה שמרלינג כבר אפשר לדחוף…)
לא. זה לא קשור אליך, מישהו עצבן אותי מקודם. לא מסוגל לתפקד כעת.
(עוף לי מהאוזניים, אין לי כח סבל, אני בדיאטה היום.)
הלו? מה? לא אתה בכלל לא מטריד. כן, כן, אתה לקוח שיודע טוב טוב מה אתה רוצה.
(אתה לא יודע מה אתה רוצה. וגם אם ידעת, המילים שלך יוצאות מבולבלות ואתה מעיק ואובססיבי)
אני עמוס, עמוס בטירוף, נושם על אוטומט, רואה פיקסלים בעיניים.
(אתה מאוד נודניק, ואני מאוד טרוד כעת בקריאת סיכום השבוע הפוליטי.)
אוהב אותך אחי, אתה יודע שאני אוהב לתת לך שרות.
(כבר עדיף לשרת ב'נצח יהודה' רח"ל, מלשרת אותך.)
מה שתרצה, רק תגיד, וכשיהיה לי פנאי, אתה הראשון.
(מוכן לרסק על עצמי טבלת ביצים ללא תשלום, ובלבד שלא לדבר איתך.)
נהנה מכל רגע בחברתך, חבל שאין לי כעת אפשרות טכנית לסיים את הפרוייקט שלך.
(מעדיף לעשות חיקוי של אורן חזן או להתראיין לאל ג'זירה, מליהנות בחברתך.)
אוקיי, נדבר על העבודה בפעם אחרת. מה דעתך על מוצג הגליוטינה…
(הבטחתי מאה שקלים לועד הרבנים באם תשכח את שפת אמך, ומאתיים, אם תאבד לגמרי את חוש הדיבור)
למחאות, מענה לשון, הזדהות וכל היתר: [email protected]
הטור התפרסם בעיתון בקהילה
נראה באמת שיש לחץ בעבודה
לא כתבתם את ההרגשה כשהכל עובר על מיי מנוחות
ומשלם ואומר תודה
ואתה ממתין ל"אבל" וזה לא מגיע
הסגנון בכתבה קצת גס מדי, לענ"ד [תאבד לגמרי את חוש הדיבור…], וחבל.
חזק!!!
מזדהה עם כל מילה!
כתבה יפה.
פלוני צודק.
העברת תוכן בינוני בצורה מאד לא נעימה לקריאה, השתלחויות בוטות וסגנון מאד לא מכובד לכתב. אלא לאחד העם "שכוניק" או משהו כזה…
זו דעתי
ב"ה
צד אחד של המטבע !
הלוואי שיבוא מישהו עם לשון צינית כמו של מר אברומי ויוריד כתבה על גרפיקאים.
על המחיר המופקע שהם דורשים, על מריחת הזמן בעבודה, על אי הרמת טלפונים כרונית ועל זלזול מתמשך בלקוח.
אתאר בקצרה…
אין לי את הלשון המושחזת והצינית של מר אברומי, אך אני חש שחייב להיות תגובה הולמת. אנסה לתאר בקצרה דוגמא קטנה של מזכיר שצריך להפיק שבת התאחדות.
– ההתייחסות כאן היא רק דוגמא קצרה להתעסקות סטנדרטית מול גרפיקאי. –
כך זה נראה:
לקוח: שמוליק מה שלומך ?
גרפיקאי: ברוך ד' הכל בסדר
לקוח: שמוליק, אני צריך עבודה מסוימת אתה יכול להיות איתי 2 דקות ?
גרפיקאי: כן. מה העניין
לקוח: היום יום ראשון. יש לנו עוד שבועיים שבת התאחדות. אנו צריכים לוגו סמל מודעות וכו'. אנחנו צריכים את זה לשבת הזאת. כדי שנוכל לתלות את המודעות שהציבור יידע על השבת ויחיה את המצב.
גרפיקאי: אין בעיה !
לקוח: מה יעלה לי ?
גרפיקאי: 1,000 ש"ח סמל
כל מודעה נוספת: 300 ש"ח
לקוח: וואהו זה מחיר יקר מאד
גרפיקאי: מה אני יכול לעשות זה המחיר.
לקוח: טוב, שווה לי העיקר שזה יעבור את הידיים שלך ושזה יהיה מוכן בזמן.
יום שני אתה כמובן לא מתקשר. הן שלא להיות 'נודניק' והן שלא ללחוץ סתם, הרי את החומר צריך רק לשבת.
יום שלישי:
הגרפיקאי לא מרים את הטלפון כל היום
לא מתייחס למיילים ולא להודעות בתא קולי
יום רביעי:
מתקשר מטלפון של מישהו אחר:
לקוח: שמוליק. הכל בסדר ? לא הצלחתי לתפוס אותך אתמול כל היום.
גרפיקאי: לא נעים לי… היה עומס…. לא יכלתי לענות טלפונים…
לקוח: טוב, לא נורא, העיקר זה שעכשיו אני איתך על הקו.
איפה אנחנו אוחזים ?
שלח לי בבקשה את הדוגמא של הסמל שהכנת.
גרפיקאי: עוד כמה דקות זה אצלך במייל
לקוח: מצוין. תודה שמוליק. להתראות.
עובר שעה שעתיים נהיה לילה וסמל במייל אין.
הגרפיקאי לא מרים.
שולח מייל: נו מה קורה ?
אין תגובה.
בינתיים הבוס, והחברה במשרד שואלים אותך:
נו… תראה לנו את הסמל, את המודעות…
הסופר שעבד על תוכן המודעות רוצה לעשות אולי תיקונים לאחר העיצוב, לוודא שכל דבר קיבל את הביטוי הנכון.
ואתה עומד אובד עצות
לא סמל ולא נעליים אין עדיין כלום.
ואז מתחילים לחבוט בך:
למה תמיד אתה איש של השנייה האחרונה ?
אתה יודע שמחר כבר יום חמישי הדברים צריכים לרדת לדפוס !
אני כבר מבין איך הולך להיראות כל השבת !
ואז הבוס ניגש אליך בשקט ושואל:
תגיד לי רגע 'באמת' איפה הדברים עומדים….. …..למה זה קורה לנו ! זה אוזלת יד !
תבין, אני לא כועס עליך, אבל מה זה חסר לנו. ועוד כהנה וכהנה….
ואז אתה מבטיח לבוס שתעשה הכל כדי שמחר עד הצהריים יהיה לנו את כל החומר ונוכל לעבור על זה כל הצוות ביחד.
יום חמישי על הבוקר מבול של טלפונים לגרפיקאי כשהוא כבר יודע שהיום הוא לא מרים לשום טלפון מחשש שאולי הלקוח מעבר לקו.
שעת צהריים:
ייאוש טוטאלי !
שוב אי נעימות מול הבוס וכו' וכו'
מתקשר לגרפיקאי אחר:
לקוח: שלוימי, מה שלומך ?
גרפיקאי: ברוך ד'
לקוח: אני צריך וכו'
גרפיקאי: למה אתה תמיד בשנייה האחרונה ?
– ללקוח לא נעים לומר שהוא העדיף מלכתחילה מישהו אחר….-
לקוח: תראה, הכול נהיה בכלל בשנייה האחרונה, זה לא היה תלוי בי וכו' וכו'
גרפיקאי: תראה, אני צריך להזיז בשביל זה עבודות אחרות. זה לא יהיה בקלות
לקוח: מה אני יעשה. העיקר שיהיה לי את החומר
גרפיקאי: אני יעשה לך מחיר טוב:
סמל 1,800 ש"ח
כל מודעה 500 ש"ח
לקוח: מה ????
גרפיקאי: זה המחיר של השנייה האחרונה. הסמל יהיה אולי מוכן תוך שעתיים אבל בשביל לסיים את כל העבודה אני יצטרך להיות ער לילה וכו' וכו'
לקוח בלב בוכה: טוב, אתה צודק העיקר שיהיה מוכן.
אני ממתין ליד המייל ברגע שיש לך סקיצה תשלח לי מיד.
עובר שעתיים עוברים גם ארבע שעות והמייל יתום….
12 בלילה ליל שישי
לקוח: סוף סוף אני מצליח לתפוס אותך. מה קורה ?
גרפיקאי: חמש דקות זה אצלך.
5:30 לפנות בוקר כבר יש ברוך ד' את החומר
אין זמן לשיפורים, לתיקונים, לחוות דעת וכו'
אתה צריך להישאר ער כשאתה גמור מעייפות מהלילה הלבן שעברת ולנסות לאתר דפוס שיסכים להסתכל עליך בכלל.
וגם שם המחירים עולים לשמים כי זה ערב שבת…
מה שכתוב כאן זה טיפה מן הים הגדול של התנהלות האנשים שבשם 'גרפיקאים' יכונו. בפרט אם הם עפים על עצמם ובטוחים שהעבודה שלהם, היא לא פחות מיואל וקסברגר.
ובמקרה דנן זה הסתיים בכי טוב שבסוף היה את החומר. אך אני מכיר חסידות רצינית שלא היה לה בסוף חומר….
אין לי כבר כוח לכתוב עוד.
הלוואי שיבוא מישהו עם לשון משוחזת ויתאר את תמונות המצב העגומה טוב יותר.
מזכיר יקר.
המצב גרוע בהרבה.
היית עדין!