בובעס מעייסעס: שיחות וחוויות משלום-זכר / אברומי נויבירט

בליל שבת שעעל"ט, סרנו אני ויוס'ל לשלום־זכר שערך ידיד משותף. ראינו שם את בורעך יושב ובוהה בגבעה של פופקורן, את פייבל מעיין בבאר הפרשה. ואת שמי'ל ועזרי'ל עושים רוטציה בין ארבעס ובובעס אגב דיון ערני בענייני השעה.

התיישבנו אצלם ושוחחנו בנושאים העומדים ברומו של עולם. דיברנו על המחיר לשק תפוחי אדמה, תבניות ביצים, קופסות בראוניז, ניקוי שטריימלעך, הגעלת כלים ויציאה מהכלים, ולבנתיים הצטרף גם איצ'ה לחבורה ונראה היה מלא כדבעי. "מי מסוגל בכלל להכניס עכשיו משהו לפה אחרי מנוחה ושמחה, מה ידידות, רבע עוף צלוי, פערפל קלוי וקוגל אפוי" אמר ובד בבד דחס לפיו חופן בובעס שנשטפו באקסל ופינו את בית הבליעה לגרעיני אבטיח, מנצ'ס, קבוקים, פיסטוקים, וגולדסטאר שחור מעורב בספרייט כדי להעביר את טעם הפיסטוק האחרון שהיה מעופש.

"מה העניין בכלל בשלום־זכר, למי זה מועיל?" המשיך איצ'ה לרטון. יוס'ל שהצטרף בנתיים לשולחן חמוש במאה גרם הומור, המשיך באותה נימה: "צודק, למי זה חסר. כולם מפוּצצים עכשיו כמו כור סורי, מי בכלל מסוגל להכניס משהו לפה, תביא את הצלחת של ה…זה. לא, לא זה. כן, את הבוטנים האמריקאיים. והפופקורן. תודה. כן, גם את ההייניקן, בדיוק. מי בכלל צריך את זה, נו באמת, מה אתה כזה מיובש, באים, יושבים מדברים עם חברים, מה רע. תשתה משהו, תרגע. מה למזוג לך. יש לך כאן מגוון סוגי בירה שכל אחד יוכל לבחור את זו השייכת לשורש נשמתו.

אברך ג'ינגי' מהשולחן הסמוך התערב ואמר שהענין בעריכת שלום־זכר הוא לקבל את פני הרך הנולד שנשמתו עגומה עליו מירידתה לעולם החומר, לכן מתקבצים יחד ועורכים סעודת מרעים כדי לעודדה. שמי'ל המהם בהבנה והכניס לפיו אגוז קשיו מבלי לתהות על קנקנו. "אתה לא בודק את זה לפני כן?" שאל מורדכ'ע, המום. "מה יש לבדוק, זה של הרב לנדא" שלף שמי'ל ומורדכע מחה נמרצות: "הרב לנדא נותן את ההכשר על האגוז, לא על התולעים שבפנים. משם המשיכה השיחה בטבעיות לענייני כשרות, אפיית מצות, סיגריות עם חמץ, מכירת חמץ לגוי, יאיר לפיד, איווט ליברמן, הפצצת הכור, אולמרט, ברק, משטרה ופרקליטות.

"זה פשוט הזוי" הצהיר מורדכע, "מה הם חושבים לעצמם טפוווו גרעין מתולע זה, יש לך טישו? תעביר את הבוטנים, איפה היינו, כן, החקירות. כבר שבועיים שלא פרסמו על עד מדינה חדש, משטרה מסואבת, אני אומר לך… אוהו תראה מי הגיע, מנדי, כל הכבוד, לא חשבנו לרגע שתזיז את עצמך ותטרח להגיע. תגיד מנדי, באמת עשית את כל שלושים המטרים מהבית שלך עד לכאן?! בוא שב. בורעך! תקרב לו את החמניות. מה אין לך תיאבון, לא צריך תיאבון – רק קצת רצון טוב, שיניים קדמיות וצינור וושט במצב תקין.

השיחה הלכה ונתמשכה וכולנו הלכנו והחכמנו. כמובן שלא דילגנו על התופעה ששמה 'פתיחת בקבוק בירה' וזאת חובה על כל איש ישראל לדעת שאין פותחין בירה באמצעות פותחן, אשר על כן נטל שמי'ל בקבוק פפסי ריק, הפך אותו כצלי זה שכרסו למעלה ופיו למטה, ותוך שהוא אוזק בבוהן ובאצבע את צואר בקבוק הזכוכית כשוחט מיומן, הטה אלכסונית את הפלסטיק ההפוך ובתנועה זריזה הסיר את פקק המתכת לצליל 'פסססט' קצר וענייני. בעיניו הבזיק ניצוץ של ולאדימיר פוטין אחרי הרעלה מוצלחת של סוכן כפול, והערכתנו אותו עלתה פלאים. ראה עזרי'ל והחליט שגם הוא יודע. תפס בידיו שנדי אפרסק נוטף אגלי טל בהסבירו שאין להשוות שום בירה לשנדי, וביצע כקודמו את הפעולות כסדרן. ניתן לומר שהצליח, אם לא נתייחס לצורת הפקק שהוטבעה במצחו, לשולחן שהתהפך, לשפריץ של החיים שהותז בפנינו, לבריכת הבירה שנקוותה על הרצפה, לאברך הג'ינג'י ששכב שרוע בתוכה על כרעיו ועל קרבו, ולשלוש הקפוטות שנמסרו השבוע לניקוי יבש.

כשסיים יוס'ל מאה גרם מכל סוג בעזרתי האדיבה והרגשנו שמיצינו את הדיבורים על מחירי הנדל"ן, המבצעים באושר־עד, טיסות הלואו־קוסט לאירופה, מחיר בתי המלון בפסח וכל סוגי הקשקשת והפוליטיקה הפנים־מגזרית וכבר היינו הרבה יותר חכמים משנכנסנו – ניגשנו לאחל 'תזכה לגדלו לתוי"ש ולמעש"ט בדרך הבעש"ט'.

האחים של בעל השמחה וקרוביו מדרגה ראשונה החלו לשורר 'אודה ה' בכל לבב' ואני ויוס'ל עשינו את דרכנו לכיוון היציאה. כשנתקלנו באברך צנום שבירך על המאכל בקול רם על מנת לזכות את שכניו, ובחברו ששיתף ווארט על פרשת השבוע, ראה יוס'ל והשמיע מהרהורי לבו: "איפה איצ'ה, שיראה את החבר'ה האלה, ויבין למה באמת עושים שולעמזוכער".

חזרנו הביתה עייפים אך מותשים וחלמנו חלומות זוועה על מפלי פופקורן ומבולי הייניקן.

לתגובות: [email protected]
איור: אתר אלמנטריק
הטור פורסם 'בעיתון בקהילה'.
לכל הטורים של אברומי נויבירט לחצו כאן