צילום: לע"מ

הרמטכ"ל לשעבר: "החברה החרדית היא מרכיב מאוד חשוב בחברה הישראלית"

הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף במיל' בני גנץ בראיון חג ל'יום ליום', עונה לשאלה אם יצטרף לפוליטיקה "אני בשל להצטרף לפוליטיקה", על פרשת אלאור אזריה הוא אומר "הרבה גופים עשו עליו סיבוב פוליטי". הראיון המלא

כתבות נוספות בנושא:

האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם

מאת: יוחאי דנינו, מתוך גיליון החג של עיתון 'יום ליום'.

שעת צהריים, הכבישים פקוקים, הפגנות משבשות את סדר יומם של הנוסעים בתחבורה הציבורית, ועד שמצאנו כלי תחבורה בקושי היה ניתן להתקדם. אל דאגה, בסוף הגענו אל יעדנו, מגדלי עזריאלי, הבניין העגול. אנו ניגשים אל השומר הממוקם בכניסה לבניין, משאירים פרטי זיהוי, מקבלים את כרטיס הכניסה ונוסקים אל הקומה השלושים ושבע.

כדי שלא לאחר ושלא לעכב את איש שיחנו, הגענו מוקדם מעט מהצפוי, ישובים בכיסאות המרופדים המתנו עד למתן האות.

בשעה 17:49 הדלת נפתחה, מולי ניצב איש תמיר, חסון אך רזה, שכבר מזמן פשט את מדיו. הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף בני גנץ.

לא קלה הייתה המשימה להשיג ראיון בלעדי עם הרמטכ"ל לשעבר גנץ, אך בסופו של דבר זה קרה. התיישבנו בלשכה הצנועה, ולמרות המבט חמור הסבר גילינו בן שיחה נינוח למדי עם חיוך פה ושם ועם תובנות מרתקות גם פה וגם שם.

השיחה התגלגלה כבר מאליה, גנץ ביקש לשמוע קצת עליי ועל עיסוקיי, ואני ביקשתי לשמוע קצת על ילדותו. הוא נענה כאילו מדובר במפגש של איחוד משפחות. את האמת? בעוגיות ובשתייה שהוצעו לי לא נגעתי, אך אווירת המשפחתיות בהחלט הורגשה.

"נולדתי למשפחה חילונית מסורתית", פותח רב אלוף גנץ את סיפורו המשפחתי בנתיבות תחנות חייו. "כמו משפחות רבות, גם שלי הייתה דתית בעברה. התגוררנו במושב כפר אחים בדרום, שאבי ואמי היו ממייסדיו. בשמונה שנות הלימוד הראשונות שלי, זאת אומרת עד גיל 14, למדתי בבית ספר דתי שנתיים, מתוכן התחנכתי גם בישיבה תורנית ישיבת אור עציון. בכיתה ז'-ח' הייתי קם בשעה חמש בבוקר בכל יום, אוטובוס היה אוסף אותנו מהמושב, היינו עושים סיבוב בכל המושבים הרלוונטיים ואוספים את התלמידים בדרך למוסד הלימודים אור עציון".

תוכנית הלימודים של גנץ הייתה מעניינת למדי: חצי יום לימודים היה מעביר בישיבה התורנית, ואת חציו השני היה מעביר יחד עם חבריו בבית ספר רגיל שבו לומדים את מקצועות החול. רק בשעה מאוחרת יחסית היו חוזרים אל ביתם, כשהם עוד מספיקים להשקות את העגלים, והחרוצים שבהם היו גם עובדים ברפת, "זה היה תורה, עבודה ולמידה", מספר גנץ.

את שנות התיכון הוא מעביר בכפר הירוק במסגרת פנימייה חקלאית, שם גילה את עצמו מוקף בחברים שמשתובבים ומשחקים בעליזות. בשביל בן מושב, ועוד כזה שרוב תושביו היו ניצולי שואה עם מעט מאוד ילדים, הפך העולם החדש לקסום מתמיד. בכפר הירוק למד ותרגל עצמאות אישית, אחריות ומודעות חברתית רבה, רכש קדמה חברתית והשכלה. שנים אלה היו עבור בני הצעיר משמעותיות מאוד להמשך חייו.

התחנה הבאה הייתה בבקו"ם. מאז אותה התייצבות בפעם הראשונה, במשך ארבעים השנים שלאחר מכן מילא גנץ שורה של תפקידים ונטל חלק במבצעים נועזים. "עשיתי הכול בצבא, מחייל בשירות סדיר בטירונות ועד מח"ט הצנחנים, במשך עשרים שנה כל מה שאתה יודע זה להיות לוחם ביחידות מבצעיות, וב-18 שנה שנותרו אתה עושה תפקידים ברמת האוגדה, כשגם באותן שנים אני עדיין לוחם. הייתי בתפקידי שטח בלבנון, גם ביהודה ושומרון תמיד ובתפקידים פיקודיים בשטח".

בחמש עשרה השנים שלאחר מכן שירת גנץ בצה"ל, אך כבר מילא תפקידים במטכ"ל. "גם את השירות הצבאי שלי הייתי מחלק לשניים בשטח בין חמש עשרה לשמונה עשרה, והדברים הגדולים זה בחמש עשרה-שלוש עשרה השנים האחרונות. זה נתן לי חשיפה גדולה, כולל תפקידים בכירים בחו"ל, לימודים בחו"ל. הייתי נספח צה"ל בוושינגטון, הכרתי את האמריקאים בצורה מאוד מאוד טובה, והפרק האחרון הוא המעבר בין השירות לאזרחות, שזה בעצם שלוש השנים שאני נמצא בהן כרגע".

גנץ עם יורשו בתפקיד גדי אייזנקוט צילום לעמ

בדרך לפוליטיקה

בימים שאחרי השירות הצבאי משמש רב אלוף גנץ בתפקידים עסקיים וחברתיים רבים בחברות הייטק למיניהן, ובצד החברתי משמש גנץ כחבר ויושב ראש בארגונים השונים. אחד הארגונים שגנץ עומד בראשות המועצה הציבורית שלו הוא ארגון נט"ל – נפגעי טראומה לאומית, שביום הראיון שקיימנו נערך לכבודו טקס הוקרה בבית נשיא המדינה בירושלים. גנץ אף עומד בראש ארגון של מורשת בן גוריון, ובשנתיים האחרונות הוא גם חבר בארגון 'פנימה' יחד עם השר לשעבר שי פירון ואחרים. "יש לי הרבה פעילות התנדבותית, כשזה רק עולה לי כסף לא מכניס לי כלום, הכול בהתנדבות מלאה", הוא מדגיש ומוסיף בחיוך: "חוץ מזה אני גם אבא לארבעה ילדים".

כשגנץ מדבר על החלוקה בילדות לשניים והחלוקה בתקופת השירות הצבאי לשניים, המחשבה הראשונה שעולה בראש, היא כי גם החיים האזרחיים מחולקים לשניים. בתקופה האחרונה שמו של גנץ עולה שוב ושוב כמועמד אפשרי להצטרף לאחת מהמפלגות הקיימות, כך שגם באזרחות יהיו השנים שאחרי השחרור והשנים שבהן יצטרף גנץ לפוליטיקה.

"אני לא פוסל את זה", אומר גנץ ל'יום ליום', "זה לא סוד. אמרתי בגלוי שאני שוקל את האפשרות להצטרף לפוליטיקה, זה לא מגיע ממקום של דרייב אישי, אני שירתי את החברה הישראלית כל חיי הבוגרים, החברה הזאת יקרה לי מאוד, אני מכיר את כל הגוונים בחברה הישראלית ואני חושב שזו עשיה חשובה. האם אעשה את זה או לא? אתה יודע, זה יהיה שאלה של קונסטלציה, תזמון ומתי זה יותר בפרקטיקה של החיים".

כשמדברים על הצטרפות לפוליטיקה, גנץ יותר מרומז, כי הוא לא יעשה זאת בפעם הראשונה באמצעות ריצה בפריימריז. "מערכת פוליטית בנויה אחרת מהמערכת שאני גדלתי בה, אני לא מניח שאצטרך להתחיל מהתחתית ולהמתין שלושים ושמונה שנה, אפילו הקב"ה לא מבטיח לי את אורך החיים שאצטרך בשביל זה, אבל בהחלט אני לוקח את הכול בחשבון וכשאני שוקל כן או לא, אני שוקל את מכלול הדברים".

גנץ אמנם שואף קדימה, הוא כבר מדבר בצורה כמעט גלויה על הצטרפות לפוליטיקה, אבל לא רק התפקיד במשרד הביטחון קורץ לו. "אם אצטרף למערכת הפוליטית אוכל לעשות מגוון שלם של תפקידים בכירים בצורה טובה מאוד, לא מתוך הערכה אישית אלא מתוך הניסיון המקצועי שאני מביא איתי, התחככות בממדים שונים של מדינת ישראל. צריך לזכור שבסופו של דבר בצבא בכלל זה לא רק נשק, אתה פוגש מימדים של חינוך, של חברה, פיתוח תשתיות ובוודאי יחסי חוץ, זה לא נכון להסתכל על מי שהיה בצבא כאחד שחובש קסדה על הראש, שכפ"ץ על הגוף ומסתכל דרך הכוונת, זה אולי נכון לחמש עשרה השנים הראשונות שלי בצה"ל. הצבא מייצר לחברה הישראלית לא רק אותי אלא רבים כמוני עם ראיה מאוד מאוד רחבה, ואני חושב שבמידה לא קטנה אנחנו נכס, אז נכון, אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו לא יודעים וצריכים ללמוד, לכן במהלך שלוש השנים האחרונות אני עובד בעסקים שאף לא אחד מהם זה משהו שעשיתי קודם, אני פועל בתחומים חדשים שאפשרו לי למידה חדשה".

"שוב, אני לא בטוח שאעשה את זה", אומר גנץ על סוגיית ההצטרפות לפוליטיקה, "אבל כשאתה שואל אותי אם אני בשל, התשובה היא כן! אם אני יכול מבחינה מקצועית?! ודאי שכן. אז אני אצטרך כמה יועצים פוליטיים שילמדו אותי דבר או שניים בעולם שאני פחות בקיא בו, אבל בסוף אני אלמד".

גנץ מבקש גם להבהיר כי מבחינתו, "הפוליטיקה היא כלי שבאמצעותו מממשים מדיניות, באמצעותו מגיעים למטרות שאותן רוצים להשיג, קודם כל לטובת החברה והכלל רק אחר כך לטובת הפרט", אבל הוא ממהר להסביר כי "אם יש כאלו שחושבים שהשיקול האישי הוא מוביל, אז אני מודיע לך השיקול האישי שלי קיים אבל הוא איננו מוביל, השיקול שלי ושל כמותי הוא השיקול של החברה בכללותה, אני מבין שבשביל להשיג דברים זה בתן וקח פוליטי, אנחנו לא תמימים".

ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק בהענקת דרגות רב אלוף לרמטכל גנץ צילום לעמ

אין הבדל בין הימין לשמאל

כשמדברים על שיקולים אישיים שמובילים או נעלמים, אי אפשר שלא להתייחס לסוגיית הכור האיראני שפרטי התקיפה הותרו לפרסום בחלקם אך לא מכבר, כשבין היתר נחשפנו לשיקולי אגו קשים בין ראשי המדינה, אבל את גנץ זה פחות מטריד. "לא הכול זה אינטרסים, הרוב זה דברים מהותיים שהם חשובים למדינה. לעתים אנשים עושים שטיקים פוליטיים בשביל להעצים את עצמם, אני מבין את זה, אמנם לא מת על זה וגם לא מתרגש מזה, אבל מבין את זה, אנחנו לא רוצים חברה שכל מה שיש בה זה תככנות פוליטית, אלא גם דברים רציניים יותר, ואני חושב שאנחנו נוכל להביא את זה".

כשמדברים על גנץ כמועמד אפשרי להשתלבות באחת המפלגות הקיימות, השאלה המרכזית היא היכן הוא ממקם את עצמו. מן הצד האחד ב'יש עתיד' מחזרים אחריו ומן הצד השני גם במחנה הציוני מנהלים איתו מגעים, ומנגד גם בליכוד ייתכן שהוא מוצא את עצמו. ימין או שמאל, אך דווקא את הרמטכ"ל לשעבר השאלה הזאת פחות מעסיקה. "אני חושב שאת המושגים האלו של ימין ושמאל צריך לשייף מחדש בחברה הישראלית, אם תערוך רשימה של מה שרוצים להשיג, תגלה שבהרבה מאוד מהמקרים הרשימה בצד ימין ובצד שמאל היא מאוד מאוד דומה, ומה ששונה זה הכותרת. בעיני כל מה שהוא ציוני, משרת את האזרחים כמדינה יהודית בטוחה זה ראוי, היום הכול מעורבב, יגידו לך שאתה ליברל מבחינת ההשקפות, ימני מבחינה ביטחונית ובשמאל מבחינה כלכלית. פעם העולם היה פשוט, היה ימין ושמאל, אני מסכים שיש שמאל מאוד רחוק אנרכיסטי ויש ימין מאוד רחוק משיחיסטי, אבל אם אתה שם את הקצוות בצדדים ואתה מחבר את הימין והשמאל אתה מגלה שהצבעים לא חדים, רק הניואנסים שונים".

גנץ אמנם כבר נמצא שלוש שנים מחוץ למערכת הצבאית, אבל תקופת הצינון שלו הקבועה בחוק טרם נגמרה, אם למשל הבחירות אכן היו מוקדמות כפי שרצה ראש הממשלה בנימין נתניהו, היה גנץ נאלץ לשבת קדנציה נוספת מחוץ למשחק הפוליטי, אבל כשמדברים על כך עם הרמטכ"ל לשעבר, הוא עושה רושם של מי שלא מתרגש. "הייתי בחוץ לארץ, עקבתי אחרי זה מרחוק, אבל לא עסקתי בזה", הוא אומר בחצי פה.

גנץ הוא נכס פוליטי, כך לפחות נראה על פי החיזורים אחריו מימין, משמאל ומהמרכז, אבל בראיון ל'יום ליום' מבהיר גנץ כי הכול עוד פתוח ושיחות הוא מנהל עם כולם. "אני מדבר עם כולם וכל הזמן, זה לא משהו חדש. אפשר לומר שאני עם לפיד, אפשר לומר שאני עם אבי גבאי, אבל אולי בסוף לא אצטרף, אז מה הדיון?! קצת סבלנות, לא?!" גם את ההצטרפות לליכוד גנץ אינו שולל: "כל מה שציוני בעיני זה טוב", הוא שב ומדגיש.

בימים האחרונים התבטא גנץ כי "אם נתניהו ייבחר שוב ולא יואשם, הרי שהוא ראוי להיות ראש ממשלה", כששואלים את גנץ מה פשר הנדיבות הזו, הוא אומר באופן חד משמעי: "אני מדבר על עובדה, מי שהיה ראש ממשלה יודע שזה תפקיד קשה מאוד, רמטכ"ל זה קצת פחות, ראשות ממשלה זה מערכת שפועלת 24/7 ואין רגע מת, אני באמת מקווה שהחקירות יהיו מאחורינו לטובת אזרחי ישראל, יש לנו רשויות חוק והן יצטרכו לתת את האמירות שלהן".

הרמטכל גנץ לצידו של נשיא המדינה צילום לעמ

לחפש מודלים אחרים של שירות

אחד הנושאים הרגישים שאני מעלה בפני מי שעמד בראשות המטה הכללי של צה"ל הוא חוק הגיוס, סוגיית הזקנים, שירת נשים ועוד שלל בעיות ומשברים ביחסים בין הציבור הדתי והחרדי למנהיגי הצבא.

"אני חושב שהחברה החרדית היא מרכיב מאוד חשוב בחברה הישראלית", אומר גנץ ל'יום ליום' ומסביר: "קודם כל זה דמוגרפי, זו חברה בעלת כושר למידה אנליטי חזק מאוד, זו חברה שתורמת ליהדות וזה חשוב מאוד, ואני חושב שכל חברה, גם זו שאינה יהודית, הינה רצויה, אלא שצריך להגיע למיצוי, להתפתחות ושיתוף פעולה בין כל הגופים האלו, וזה חשוב לכל אחד מהשחקנים, זה חשוב לחברה החרדית להיות חלק וזה חשוב לחברה החילונית שהחברה החרדית תהיה חלק, מי שלא מבין את זה הוא נמצא במקום לא נכון, אולי הוא ינצח בנקודת זמן מסוימת, אבל אי אפשר להישאר כך לאורך זמן, חייבים למצוא את הדרך, אם כל צד ינסה להוציא מהצד השני משהו, שני הצדדים יצאו מופסדים, אנחנו חייבים למצוא את הדרך שאנחנו מסוגלים לחיות יחד.

"אני חושב שהגיוס של החרדים הוא טוב מאוד, ואני יכול לומר שחרדים רבים שירתו, משרתים ועוד ישרתו, אני כרמטכ"ל תמיד אמרתי שיבואו וישרתו ושיישארו חרדים, יש לי מטרה מבצעית ציונית, לא להעביר חיילים על דתם. גם החברה החרדית צריכה להגיד לעצמה שמה שהיה זה לא מה שיהיה. בחברה הישראלית אנחנו צריכים להסתכל איך כל אחד יכול לתת לחברה, שהיא תחזיר לו, אני מאמין שבהידברות אפשר להגיע לכל מיני מוטיבים בחברה הישראלית, אף שיש גוונים שונים.

"יכול להיות שבשירות הצבאי צריך לפתח מודלים אלטרנטיביים של שירות שמתכתבים יותר עם השבעים שנים הקרובות, ולא רק עם השבעים שנים שחלפו. אני מאמין שבהידברות טובה ונכונה אפשר להגיע לכל מיני מודלים שיאפשרו לחברה הישראלית להיות מאוחדת והמסגרת מוסכמת על כולם, אף שיש כאמור גוונים שונים".

תוך כדי השיחה עם הרמטכ"ל עולה גם סוגיית הפטורים והיחס של בן גוריון ל-600 בחורי הישיבה שהיו באותה העת, אנחנו כמובן מבהירים לרמטכ"ל גנץ כי אם מסתכלים על שבעים השנים הבאות הרי שמן הסתם עולם התורה יגדל הרבה יותר מכפי שהוא כיום, וגם מבחינת הפטורים צריך יהיה להתחשב בגידול המבורך.

גנץ: "טוב, זו שאלה של מודל שירות אחר שצריך למצוא אותו".

צבא מקצועי? אנחנו שואלים בחשש, וגנץ מפתיע.

"אולי, צריך לבוא בראש פתוח, מדינת ישראל יכולה לפתח מודל שיאפשר לכולם לחיות בשוויון ובכבוד הדדי ובתרומה הדדית, לא אחד על חשבון השני אלא אחד עם השני, אחד לצד השני".

אתה לא שולל צבא מקצועי, אני אומר פעם נוספת, כדי לוודא שהבנתי את המשמעות.

הרמטכ"ל לשעבר רב אלוף במילואים בני גנץ משיב: "אני לא שולל כלום, אני בעד שנעשה מודל שמתאים לשבעים השנים הבאות ולא לשבעים השנים שעשינו עד היום".

גנץ ממהר להסתייג ומבהיר: "צבא העם הוא עיקרון חשוב מאוד, אבל מה ששינה את המציאות זה המספרים ולא המהות, כשאומרים צבא העם מה שחשוב זה שאתה נותן למדינה משהו. כשאני נותן משהו זה אומר שאכפת לי ממך, כשאתה נותן משהו זה אומר שאכפת לך ממני".
מלבד נושא הגיוס, כאמור, יש גם את היחס כלפי דתיים המשרתים בצבא. אחד הנושאים הבעייתיים במיוחד הוא העובדה כי חיילים רבים טוענים שבצבא מצירים את צעדיהם, תלונות שלא פעם נראות בעינינו כמוצדקות, ולא פעם אנו חשים כי בצבא מנהלים קמפיין נגד שמאפשר החדרת ערכים פלורליסטים לצבא. אני אף מספר לרמטכ"ל גנץ את מה שאמר ראש אכ"א בעבר כי "הצבא הוא ככור היתוך ולא רק צבא העם", ובשנים האחרונות הדברים מקבלים ביטוי משמעותי יותר ויותר. הרמטכ"ל גנץ, מיותר לציין, אינו מסכים עם הדברים.

"אני מכיר את כל השחקנים שהזכרת, אני חושב שהצבא הוא ממלכתי ולא משרת סקטור מסוים. שירות נשים תמיד היה אתגר בצבא ואני בטוח שאפשר למצוא דרך להסתדר", הוא אומר, ומוסיף: "אתם לא צריכים לחשוש, הצבא לא עוסק בלהעביר אתכם מחרדיותכם, אני אומר לך, כל הפיקוד הבכיר כיום היו בניי ואני יודע שאין כאן כל כוונה לפגוע באף אחד".

דווקא בתקופתו של הרמטכ"ל גנץ ידע הציבור החרדי והדתי תקופה טובה יותר מזו הנוכחית, שומרי התורה לא חשו כאילו מנסים להדוף אותם בכוח. כדוגמא לכך אפשר לציין את סערת ה'יזכור' בצבא. לאחר שלפני עשרות שנים קבע הרב הצבאי הראשי הרב שלמה גורן זצ"ל כי יש לומר 'יזכור אלוקים', בעקבות סערה שהתעוררה בנושא החליטה ועדה שהרמטכ"ל גנץ אימץ את מסקנותיה כי יש לומר 'יזכור עם ישראל', אבל גם זה לא גרם לתחושה שאותה מרגישים רבים מבני הציבור החרדי כיום, בטח ובטח לאחר שגנץ מסביר את הצעד ואומר: "בהתחלה היו אומרים יזכור עם ישראל, הרב גורן שינה את הדברים ואנחנו בסך הכול החזרנו את המצב לקדמותו, קבענו קטעים רלוונטיים באזכרות הפורמליות ובסך הכול הבאנו את זה למקורו ביחד עם הרב הצבאי לצה"ל שיתאים לכולם".

בניגוד למצב כיום שבו נראה כי הרמטכ"ל הנוכחי גדי אייזנקוט אינו נוקט זהירות רבה בכבודו של הרב הצבאי הראשי תת אלוף במיל' הרב אייל קרים, בתקופתו של גנץ זכה הרב הצבאי דאז, הרב רפי פרץ, ליחס של כבוד והערכה שאותם ניתן לשמוע בקולו של גנץ גם לאחר השנים שחלפו מאז השירות המשותף: "הרב רפי פרץ הוא אדם ענק. הקשר בינינו היה מאוד ראוי, ידענו לעבור גם נושאים של רגישות חברתית, גם בזיהוי גופות ובעיות מאוד קשות, אני אוהב אותו אהבת נפש, גם הרב איל קרים, הוא איש שלמד הרבה מאוד, פסק הרבה מאוד, ויש מי שמסתכל עליו כחשוך, אבל בסדר, תמיד יהיה מישהו שעל איזו אמירה יפסול בן אדם, ועל כך אני מיצר".

כדי להרגיע את חששי שטרם הושתק מהיחס הצבאי הנוכחי לדת, הרמטכ"ל גנץ מנסה את כוחו בהסבר נוסף: "במשרדו של הרמטכ"ל בצד ימין יש שלושה ארונות, במרכז יש ספר התורה שאיתו הלך הרב גורן בעת כיבוש ירושלים, משמאלו יש את הארון שמונחת בו פקודת הקמת צה"ל, שזה החוק, ומימינו של ספר התורה יש את מורשת צה"ל, שזה אומר צל"ש הרמטכ"ל, ללמדך שהמסורת, החוק והמורשת יכולים להיות ביחד".

גנץ עם הנשיא פרס צילום לעמ

אין אצלי רכילות

לקראת סיום אנו מבקשים מהרמטכ"ל לשעבר התייחסות קצרה בנושאים שונים שעל הפרק. הבולט שבהם הוא תקיפת הכור בסוריה. "אני חושב שזה יעד ערכי מאוד, סיטואציה שהצריכה הרבה אסטרטגיות, אני זוכר את התקופה הזאת, הייתי ער לה, הייתי חלק ממנה אחרי שסיימתי את תפקידי בפיקוד צפון. זה אתגר מורכב, אמנם לא הכי מורכב, אבל צריך להביע הערכה לכל מי שהיה שותף לו בלי להיכנס לקרדיטים מי היה הראשון", הוא אומר ועוקץ את רודפי הקרדיטים.

גם פרשת החייל היורה אלאור אזריה עולה על השולחן, וגנץ שוקל את מילותיו בקפידה: "זו פרשה כואבת של חייל שהתנדב לשירות קרבי לטובת המדינה, אבל לצערי הרבה גופים עשו עליו סיבוב פוליטי וזה אכן השפיע". בנוגע לאמירותיו של שר הביטחון הנוכחי שהעניק מספר כותרות בנושא בעת שהיה באופוזיציה, גנץ מסרב להגיב: "אתה יכול לעבור גשר אחד ולשאול אותו", הוא אומר בחיוך ומצביע לעבר הקריה הנשקפת מחלון משרדו.

רגע לפני שאנחנו מתרוממים מהכסא אחרי שיחה באמת מרתקת, אני עושה לרמטכ"ל גנץ מעין טריוויה ומבקש ממנו להשיב במספר מילים על מספר שמות.

בנימין נתניהו – "ראש הממשלה, מאחל לו את כל ההצלחה שבעולם".

משה (בוגי) יעלון – "איש מאוד ראוי, שירת את מדינת ישראל".

אני מנסה להמשיך את הטריוויה, אבל גנץ מהסה אותי בחיוך: "לא יעזור לך כלום, לא תוציא ממני מילה לא טובה על אף אחד. בוא אני אגלה לך משהו", הוא פונה אליי לפתע, "כשאני שולח הודעת דואר אלקטרוני לאנשים, אני חותם למטה 'נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב', לא תשמע אותי מדבר רע על מישהו, אצלי אין לא רכילות ולא בטיח, גם לא על אהוד ברק".

כשגנץ אומר זאת, אני מעיר לו בחיוך כי עם יושרה שכזאת לא בטוח שהוא יצליח לשרוד בפוליטיקה וכי הוא יצטרך להיערך בהתאם, הוא משיב: "לא אצטרך להיערך בהתאם, כי אני חושב שאפשר אחרת".

בסיום הראיון מבקש גנץ לנצל את ההזדמנות להעביר מסר לקוראי 'יום ליום': "חג החרות זה חג שאנחנו צריכים לצאת ממצרים. מהמצרים בהם אנו נמצאים. אם נסתכל אחד על השני בצורה קרובה יותר ומאיימת פחות אני בטוח שאנחנו נרגיש בטוחים יותר".

הכתבות המעניינות ביותר

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

יפה מקרנץ שמרשה לנו לגור כאן…

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture