הצורר הנאצי הצליח להרוג מיליוני יהודים, אך את הרוח היהודית הוא לא הצליח להכניע. סיפור על הגה"ח רבי גוד'ל אייזנר זצ"ל, אשר ראה את היהודים, ניצולי השואה עומדים במחנה הריכוז ונהנים מהשוקולד שהביאו חיילי ארה"ב, כבר לא היה צריך שוקולד לעצמו

אי אפשר לתאר את אשר עבר העם היהודי במהלך שנות השואה, אך אם הצורר הנאצי אכן הצליח להרוג מיליוני יהודים, את הרוח היהודית, שנשארה פועמת בלב הניצולים, הם לא הצליחו להכניע. את הסיפור הבא, הביא מגיד השיעור הנודע, הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א, באתר 'דרשו', במסגרת מאמר ארוך על הדרך להיות מאושרים. לפניכם קטע רלוונטי ליום זה, בו מציינים במדינת ישראל את יום השואה:

מלחמת העולם השניה הסתיימה, צבאות בעלות הברית שחררו את מחנות הריכוז, העבודה ומחנות ההשמדה. העשן הרב שעלה מארובות תאי הגזים הפסיק להייתמר, אך האפר הרב עודו היה מצוי ובשפע…

השלטון הנאצי האכזרי הוכנע, במכת מחץ מאוחרת מדי. כוחות ארצות הברית ורוסיה שעטו אל עבר המחנות, מביאים סיוע בסיסי לאודים המוצלים מאש, לשלדי האדם שנותרו בחיים אחרי שנות התופת. בין היתר, הביאו חיילי צבא ארצות הברית אלפי חבילות שוקולד, שחולקו ביד רחבה לכל דורש ומבקש…

ואלה היו רבים, רבים מאוד. הניצולים האומללים צבאו על שערי מקומות החלוקה, מבקשים לזכות בעוד מנה מהמתוק המתוק הזה. הללו עומדים בתור, הללו מתחננים למנה נוספת, אלו ואלו מבקשים להחיות את נפשם…

בכל רחבי המחנה, לא היתה נפש חיה לפליטה. הכל נדחקו אל רכבי המחלקים, דופקים בכל דלת, נוקשים בכל חלון. מהצד, עמד והביט בהם הגה"ח רבי גוד'ל אייזנר זצ"ל, ולא מיהר לשום מקום…

בשעת מעשה – איש לא שאלו לסיבת הדבר. כולם היו עסוקים בלבקש את השוקולד מציל החיים, את פיסת הקקאו המבשרת את קץ השעבוד וחזרה לחיי חופש. רק כשנסתיימה החלוקה ואלפי החבילות כבר חולקו לכולם, ניגש מאן דהו אל רבי גוד'ל ושאל: "הרי היתה חלוקה, השוקולד היה טעים ומחיה נפשות ממש, כולם נדחפו, ביקשו, זכו במנות גדולות יותר ופחות… רק הרב עמד מהצד, לא זכה אפילו בקוביה אחת בודדת. האם לא תבקש ליהנות גם מהשוקולד? כיצד ויתרת לחוש בפיך את הטעם המתוק אחרי כאלה ימים מרים וקשים?".

"תודה", השיב רבי גוד'ל בכנות, "אבל אומר לך את האמת. כשראיתי את כולם נהנים, כשראיתי כמה מתוק לכולם בפה, כשראיתי כיצד יהודים שסבלו כה רבות זוכים לחלוקה מתוקה כזו – נהניתי כל כך, לבי התרחב באושר, היה לי מתוק בלב וגם בפה… כבר לא הייתי זקוק למתיקותו של השוקולד, ההבטה ביהודים הללו עשתה לי מתוק בהרבה…".

הסיפור מתוך אתר 'דרשו'

סיפור ליום השואה: "תורה בלי חסד – לא יהיה לה קיום"

ניצחון הרוח על החומר • מנכ"ל גנזך קידוש השם בראיון