גבאי מרסק את המחנה הציוני, בני גנץ מכפיל את כוחה של המפלגה

לאן מועדות פניות של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ? דיווחים סותרים בסוף השבוע החולף לימדו על אפשרות להצטרפותו למפלגת הליכוד, המחנה הציוני או יש עתיד. דבר אחד בטוח: ההילה סביב הביטחוניסטים לשעבר עדיין מרחפת מעל ראשם והם עדיין עשויים להיות אלו שיזניקו מפלגות שונות אל קו הגמר.

סקר המתפרסם היום באתר וואלה! NEWS מגלה כי לו היה עומד בראש המחנה הציוני, היה זוכה ב-24 מנדטים, פי 2 ממה שהמפלגה מקבלת בראשות אבי גבאי. מהסקר עולה כי לו הבחירות היו נערכות היום, כשגנץ מוביל את המחנה הציוני, הליכוד עדיין הייתה המפלגה הגדולה עם 28 מנדטים, אך המחנה הציוני קופצת לעמדת המפלגה השנייה ועוקפת את יש עתיד, שזוכה ל-15 מנדטים.

מהסקר, שנערך על ידי מכון המחקר פאנלס פוליטיקס בראשות מנחם לזר ובו השתתפו 532 חברים בפאנל משיבים אינטרנטי, עולה כי הצבתו של גנץ בראשות המחנה הציוני עשויה להוביל למעבר קולות מיש עתיד, כולנו, וכן ממפלגתה החדשה של אורלי לוי אבקסיס, שבתרחיש זה אינה עוברת את אחוז החסימה. יצוין כי בשלב זה, על אף חוסר שביעות הרצון במחנה הציוני ממצבה של המפלגה בסקרים, אין מהלך משמעותי או ריאלי להחלפתו של גבאי בראשית המפלגה.

הסקר, שנערך בסוף השבוע שעבר, בחן שני תרחישים: מצב המפלגות הקיים, ומצב בו גנץ עומד בראש המחנה הציוני. בסקר הרגיל, שבחן את מצב המפלגות הקיים, הליכוד מוביל ונותר המפלגה הגדולה ביותר עם 29 מנדטים, כשאחריו יש עתיד עם 19 מנדטים. הבית היהודי והרשימה המשותפת עם 12 מנדטים, והמחנה הציוני בראשות גבאי עם 11 מנדטים. בהמשך, יהדות התורה עם 8 מנדטים, מרץ וכולנו עם 7, ישראל ביתנו וש"ס עם חמישה.

את הרשימה סוגרת המפלגה החדשה של ח"כ לוי אבקסיס, עם 4 מנדטים בלבד, תוצאה נמוכה משמעותית מהתוצאה שנחזתה בסקר חברת החדשות בשבוע שעבר, שהגדיר את לוי אבקסיס כהפתעה האפשרית של הבחירות הבאות והעניק לה 8 מנדטים, ואף הציב אותה כלשון המאזניים בהרכבת קואליציה. מהסקר עולה כי לו הבחירות היו נערכות היום, הקואליציה הנוכחית הייתה מגדילה את כוחה מ-65 מנדטים ל67.

שניים אוחזין בגנץ: לאן מועדות פניו של הרמטכ"ל לשעבר?

בראיון נדיר שהעניק ליוחאי דנינו בעיתון חג הפסח של 'יום ליום' אמר גנץ על אופציית ההצטרפות לפוליטיקה: "אני לא פוסל את זה. זה לא סוד. אמרתי בגלוי שאני שוקל את האפשרות להצטרף לפוליטיקה, זה לא מגיע ממקום של דרייב אישי, אני שירתי את החברה הישראלית כל חיי הבוגרים, החברה הזאת יקרה לי מאוד, אני מכיר את כל הגוונים בחברה הישראלית ואני חושב שזו עשיה חשובה. האם אעשה את זה או לא? אתה יודע, זה יהיה שאלה של קונסטלציה, תזמון ומתי זה יותר בפרקטיקה של החיים".

כשמדברים על הצטרפות לפוליטיקה, גנץ יותר מרומז, כי הוא לא יעשה זאת בפעם הראשונה באמצעות ריצה בפריימריז. "מערכת פוליטית בנויה אחרת מהמערכת שאני גדלתי בה, אני לא מניח שאצטרך להתחיל מהתחתית ולהמתין שלושים ושמונה שנה, אפילו הקב"ה לא מבטיח לי את אורך החיים שאצטרך בשביל זה, אבל בהחלט אני לוקח את הכול בחשבון וכשאני שוקל כן או לא, אני שוקל את מכלול הדברים".

גנץ אמנם שואף קדימה, הוא כבר מדבר בצורה כמעט גלויה על הצטרפות לפוליטיקה, אבל לא רק התפקיד במשרד הביטחון קורץ לו. "אם אצטרף למערכת הפוליטית אוכל לעשות מגוון שלם של תפקידים בכירים בצורה טובה מאוד, לא מתוך הערכה אישית אלא מתוך הניסיון המקצועי שאני מביא איתי, התחככות בממדים שונים של מדינת ישראל. צריך לזכור שבסופו של דבר בצבא בכלל זה לא רק נשק, אתה פוגש מימדים של חינוך, של חברה, פיתוח תשתיות ובוודאי יחסי חוץ, זה לא נכון להסתכל על מי שהיה בצבא כאחד שחובש קסדה על הראש, שכפ"ץ על הגוף ומסתכל דרך הכוונת, זה אולי נכון לחמש עשרה השנים הראשונות שלי בצה"ל. הצבא מייצר לחברה הישראלית לא רק אותי אלא רבים כמוני עם ראיה מאוד מאוד רחבה, ואני חושב שבמידה לא קטנה אנחנו נכס, אז נכון, אנחנו צריכים לדעת מה אנחנו לא יודעים וצריכים ללמוד, לכן במהלך שלוש השנים האחרונות אני עובד בעסקים שאף לא אחד מהם זה משהו שעשיתי קודם, אני פועל בתחומים חדשים שאפשרו לי למידה חדשה".

"שוב, אני לא בטוח שאעשה את זה", אומר גנץ על סוגיית ההצטרפות לפוליטיקה, "אבל כשאתה שואל אותי אם אני בשל, התשובה היא כן! אם אני יכול מבחינה מקצועית?! ודאי שכן. אז אני אצטרך כמה יועצים פוליטיים שילמדו אותי דבר או שניים בעולם שאני פחות בקיא בו, אבל בסוף אני אלמד".

גנץ מבקש גם להבהיר כי מבחינתו, "הפוליטיקה היא כלי שבאמצעותו מממשים מדיניות, באמצעותו מגיעים למטרות שאותן רוצים להשיג, קודם כל לטובת החברה והכלל רק אחר כך לטובת הפרט", אבל הוא ממהר להסביר כי "אם יש כאלו שחושבים שהשיקול האישי הוא מוביל, אז אני מודיע לך השיקול האישי שלי קיים אבל הוא איננו מוביל, השיקול שלי ושל כמותי הוא השיקול של החברה בכללותה, אני מבין שבשביל להשיג דברים זה בתן וקח פוליטי, אנחנו לא תמימים".

כשמדברים על גנץ כמועמד אפשרי להשתלבות באחת המפלגות הקיימות, השאלה המרכזית היא היכן הוא ממקם את עצמו. מן הצד האחד ב'יש עתיד' מחזרים אחריו ומן הצד השני גם במחנה הציוני מנהלים איתו מגעים, ומנגד גם בליכוד ייתכן שהוא מוצא את עצמו. ימין או שמאל, אך דווקא את הרמטכ"ל לשעבר השאלה הזאת פחות מעסיקה. "אני חושב שאת המושגים האלו של ימין ושמאל צריך לשייף מחדש בחברה הישראלית, אם תערוך רשימה של מה שרוצים להשיג, תגלה שבהרבה מאוד מהמקרים הרשימה בצד ימין ובצד שמאל היא מאוד מאוד דומה, ומה ששונה זה הכותרת. בעיני כל מה שהוא ציוני, משרת את האזרחים כמדינה יהודית בטוחה זה ראוי, היום הכול מעורבב, יגידו לך שאתה ליברל מבחינת ההשקפות, ימני מבחינה ביטחונית ובשמאל מבחינה כלכלית. פעם העולם היה פשוט, היה ימין ושמאל, אני מסכים שיש שמאל מאוד רחוק אנרכיסטי ויש ימין מאוד רחוק משיחיסטי, אבל אם אתה שם את הקצוות בצדדים ואתה מחבר את הימין והשמאל אתה מגלה שהצבעים לא חדים, רק הניואנסים שונים".

גנץ אמנם כבר נמצא שלוש שנים מחוץ למערכת הצבאית, אבל תקופת הצינון שלו הקבועה בחוק טרם נגמרה, אם למשל הבחירות אכן היו מוקדמות כפי שרצה ראש הממשלה בנימין נתניהו, היה גנץ נאלץ לשבת קדנציה נוספת מחוץ למשחק הפוליטי, אבל כשמדברים על כך עם הרמטכ"ל לשעבר, הוא עושה רושם של מי שלא מתרגש. "הייתי בחוץ לארץ, עקבתי אחרי זה מרחוק, אבל לא עסקתי בזה", הוא אומר בחצי פה.

גנץ הוא נכס פוליטי, כך לפחות נראה על פי החיזורים אחריו מימין, משמאל ומהמרכז, אבל בראיון ל'יום ליום' מבהיר גנץ כי הכול עוד פתוח ושיחות הוא מנהל עם כולם. "אני מדבר עם כולם וכל הזמן, זה לא משהו חדש. אפשר לומר שאני עם לפיד, אפשר לומר שאני עם אבי גבאי, אבל אולי בסוף לא אצטרף, אז מה הדיון?! קצת סבלנות, לא?!" גם את ההצטרפות לליכוד גנץ אינו שולל: "כל מה שציוני בעיני זה טוב", הוא שב ומדגיש.

הרמטכ"ל לשעבר: "החברה החרדית היא מרכיב מאוד חשוב בחברה הישראלית"