ערב חג השבועות תשע"ח עולם הישיבות והכוללים מגיע לשיא פריחתו. מהנתונים שפורסמו ביום ליום עולה כי נכון לערב חג השבועות ישנם 40,798 בחורים בישיבות הגדולות - 36,432 בחורי ישיבות קטנות ו-84,705 אברכי כוללים

ערב חג מתן תורה תשע"ח, אלפי בני הישיבות ואברכי הכוללים שוקדים על תלמודם. ההכנות למתן תורה נעשות בשיא המרץ. עוד שעת לימוד ועוד חברותא, עוד דף גמרא ועוד משנה או תוספתא. כולם מתכוננים בחרדה ובסילודין לקראת היום שבו עמדו רגלינו על הר סיני, יום שבו הכרזנו נעשה ונשמע.

רגע לפני התקדש החג יצאנו לבדוק היכן עומד כיום עולם הישיבות, מה הם מימדיו ולאן פניו מועדות.

כשמסתכלים על עולם הישיבות נכון לשנת תשע"ח אפשר לומר שחלה התפתחות משמעותית בשנים האחרונות בעולם הישיבות והכוללים עוד ועוד בחורי חמד מסתופפים בהיכלי מקדש מעט ושוקדים על תלמודם. בין היתר חל מפנה מבורך בקרב עולם הישיבות הספרדיות.

בעבר היתה זו ישיבת פורת יוסף שהיוותה את ספינת הדגל של עולם התורה הספרדי, אולם לאחר השבר הגדול שפקד את העיר ירושלים ונפילתה בידי זדים החל לצמוח אט אט דור חדש אשר כמעט לא ידע את עולם הישיבות הספרדי, בניהם של גדולי ישראל וחכמי עדות המזרח החלו לנטוש בהדרגה ומחוסר ברירה והם עברו ללמוד בישיבות הליטאיות שפרחו באותה התקופה. ישיבת פוניבז' וישיבת חברון הן רק דוגמא לכך.

לאחר כיבוש ירושלים החלו בניה שבים אט אט בחזרה, אולם לא כולם עשו כן, רבים מקרב בני עדות המזרח השתלבו כבר בעולם הישיבות הליטאי הפורח, וכך החלו אט אט להשתלב בעולם זה.

במהלך השנים קמו עוד ועוד ישיבות בנוסח ליטאי אך מיועדות לבני עדות המזרח, החל משארית יוסף של אותם הימים שבראשה עמד הגאון רבי ניסים טולדנו זצ"ל ועד ישיבת אהלי יוסף שנפתחה לפני זמן קצר ובראשה עומד הגאון רבי עובדיה יוסף, בנו של הראשון לציון הגר"י יוסף. סדר הלימוד הינו בסגנון ליטאי, ההנהגות אף הן על פי המקובל בעולם הישיבות, אך הן מהוות דוגמא להתפתחות המשמעותית של עולם הישיבות הספרדיות אשר צוברת תאוצה.

גם עולם הישיבות בכללותו פורח וזוכה לעדנה מחודשת, עוד ועוד ישיבות נפתחות, הכוללים מתרבים אף הם, כשלאחרונה הפכו הם לנחלת הכלל אף בחסידויות השונות, זאת בניגוד למצב שהיה נהוג קודם לכן.

רגע לפני חג השבועות, חג מתן תורה לשנת תשע"ח, רושם עולם התורה שיא של כל הזמנים ומתפאר בעשרות אלפים של בני ישיבות קטנות וגדולות לצד אברכי כוללים. מהנתונים שהגיעו לידי 'יום ליום' עולה כי מספרן של הישיבות הקטנות בארץ עומד על שלוש מאות חמישים ושתיים (352) ישיבות המונות כשלושים ושישה אלף ארבע מאות שלושים ושניים (36,432) בני ישיבות.

מספרן של הישיבות הגדולות גדול במעט והוא עומד על סך של שלוש מאות שמונים ושתיים (382) ישיבות והן מונות סך של כארבעים אלף שבע מאות תשעים ושמונה (40,798) בחורים, כשהישיבה הגדולה ביותר כיום היא ישיבת מיר, שבה לומדים כשבעת אלפים מאה ועשרים (7120) תלמידים.

מספרם של האברכים הלומדים בכוללים עומד למעלה מפי שניים ממספר בני הישיבות הקטנות והגדולות והוא עומד על כשמונים וארבעה אלף שבע מאות וחמישה (84,705) אברכים.

ממספרים אלה מובן שלא ניתן לדעת מה הוא היקף עולם הישיבות האשכנזיות ומה הוא היקף עולם התורה הספרדי שהתפתח בשנים האחרונות לאין ערוך. בעבר היה מי שהתבטא כי כיום רוב.

עם זאת גורם נוסף מעריך כי כך הם אכן פני הדברים: "הציבור הספרדי הוא לפחות ארבעים אחוז מעולם הישיבות בכללותו, תוסיף לכך את האחוזים של הבחורים הספרדים שבישיבות האשכנזיות והרי לך רוב".

רוב או לא, זה לא משנה, מה שבטוח הוא שבעת כזו שבתי המדרשות מלאים עד אפס מקום ויושבים ישראל ועוסקים בשמחת התורה, "קודשא בריך הוא אומר לפמליא דיליה חזו בני חביבי דמשכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי".

הכתבה פורסמה בעיתון יום ליום