במסגרת התכנית הכלכלית לשנים 2015-2016, אושרה בכנסת העלאה של קצבאות הילדים ובמסגרת זו הוחלט על הקמת תכנית "חיסכון ארוך טווח לכל ילד". את הפשרה אז השיג שר הבריאות יעקב ליצמן.
החלטת הממשלה מבוססת על מסקנות הוועדה למלחמה בעוני. סך התקציב שהוקצה לנושא עומד על 2.65 מיליארד ש"ח בשנה. בהתאם לתכנית, יפקיד המוסד לביטוח לאומי 50 ש"ח לחודש לכל ילד לחשבון חיסכון ייעודי על שמו. עם הגיעו לגיל 18 יפקיד הביטוח הלאומי 500 ₪ נוספים, ואם הילד יבחר לדחות את מועד משיכת הכספים עד לגיל 21, יפקיד המוסד 500 ש"ח נוספים במועד הגיעו לגיל 21. המדינה תישא בכל עלויות הניהול עד הגיעו לגיל 21.
היום חתם שר האוצר על תקנה להקמת מנגנון חיסכון לכל ילד. החל מינואר 2017 יופקדו מדי חודש כספי החיסכון על ידי המוסד לביטוח הלאומי לקופת גמל על שם הילד, אלא אם יבחרו ההורים במוסד פיננסי אחר. הורי הילד יוכלו לבחור בכל עת במסלול ההשקעה בו ינוהלו הכספים ובהפקדת 50 ₪ נוספים לקופה מתוך קצבת הילדים.
בהתאם להערכות האוצר, הפקדת כספים מדי חודש בסך 50 ש"ח לתכנית "חיסכון לכל ילד" תעמיד לרשותו בחלוף 18 שנה סכום של כ-20,000 ₪ לגביו יהיה הילד רשאי לקבל החלטות באופן עצמאי.
שר האוצר, משה כחלון אמר כי "תכנית חיסכון לכל ילד מהווה צעד נוסף לצמצום הפערים החברתיים בישראל, לקידום שוויון הזדמנויות למשפחות ממעמד הביניים והשכבות החלשות וכן הגברת המודעות לחיסכון. התוכנית תאפשר למי שהגיע לגיל 18 להתחיל את חייו הבוגרים עם 20 אלף שקל ביד ולפתוח בפניו הזדמנויות חדשות".
כחלון הוסיף, "מדובר בסכום התחלתי שיאפשר לכל צעיר בישראל לרכוש השכלה גבוהה, להקים עסק או כל מטרה ראוייה אחרת. העובדה כי הכספים יופקדו בקופות הגמל החדשות להשקעה יאפשרו לחוסכים להשיג תשואה נוספת על כספם ובכך להגדיל את החיסכון אפילו יותר".
סגן השר, יצחק כהן: "העמדת סכום התחלתי לזכות כל ילד בפתח חייו הבוגרים, ללא תלות במצב הפיננסי של הוריו, תרחיב את מגוון אפשרויות הבחירה העומדות בפניו, כגון: לימודים, פתיחת עסק או הכשרה מקצועית".
הממונה על אגף התקציבים, אמיר לוי: "תכנית חיסכון לכל ילד משלבת בין עידוד תעסוקה לבין צמיחה וצמצום פערים, באמצעות מנגנון אוניברסלי שיסייע ליצירת שוויון הזדמנויות לצעירים בתחילת דרכם".
