שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון צפויים להודיע על מהלך שבמסגרתו יגדל סל התרופות וזאת בתמורה להתחייבות שמנהלי מחלקות בבתי החולים הממשלתיים יעבדו רק במערכת הציבורית.
בשנים האחרונות עמד תקציב הסל על סכום של כשלוש מאות מיליוני שקלים. על פי דיווח בכלכליסט, השנה צפוי הסל לצמוח. מדובר על תוספת של בין 550 ל-600 מיליון שקלים לסל הבריאות לתקופה של בין שלוש לחמש השנים הקרובים.
עם זאת, התוספת לסל לא מייתרת את יוזמתו של ליצמן להכניס תרופות מצילות ומאריכות חיים לשב"ן מעבר לתרופות הללו שייכללו בסל ושלהם, מציינים במשרד, צפויה להינתן עדיפות.
משרד האוצר החל לקדם באחרונה הכנסת תיקון לחוק ההסדרים שבמסגרתו ייאסר על מנהלי בתי חולים ומנהלי מחלקות במערכת הבריאות הממשלתית לעבוד בפרקטיקה פרטית. מטרת התיקון היא לגרום לרופאים בכירים המקבלים מטופלים באופן פרטי בנוסף לעבודתם בבתי החולים – להתמקד בעבודתם הראשית.
יחד עם זאת, לפי הנוסח שנידון לפני ההודעה הצפויה היום, יתאפשר לרופאים הבכירים להמשיך לעסוק בשירותי ייעוץ שהם מספקים במסגרת הסדרי השב"ן שמציעות הקופות.
בתוך כך, שר הבריאות ליצמן פעל בחודשים האחרונים להכניס תרופות מצילות ומאריכות חיים לתוך הביטוחים המשלימים של קופות החולים. ליצמן הסביר כי מכיוון שאין אפשרות להגדיל את תקציב ועדת הסל באופן כה דרמטי כדי להכניס את כל התרופות הללו על כל ההתוויות השונות שלהן, החולים נאלצים לממן מכיסם תרופות בעלות שמגיעה לפעמים לעשרות אלפי שקלים בחודש.
כיום ביטוח לתרופות שנמצאות מחוץ לסל נמכר רק על ידי חברות הביטוח. אחת הטענות נגד ההכנסה של התרופות מחוץ לסל לביטוחים המשלימים היא כי בסופו של דבר זה עלול להוביל לכך שלא יהיה לחץ ציבורי על משרד האוצר להגדיל את התקציב של ועדת הסל ומכאן שתהיה שחיקה בעדכון הסל הציבורי שניתן בחינם. מנגד טוען ליצמן שגם כך לכ-80% מהציבור יש ביטוח משלים או ביטוח של חברת הביטוח ולכן מדובר בפועל במס בריאות ואפשר לדאוג לקבלת תרופות בחינם לעניים שאינם יכולים להרשות לעצמם את הביטוחים הללו, כמו במקרה של מקבלי הבטחת הכנסה.
