השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול המטבעות המובילים בעולם, כאשר היום (ב') הוא מוסיף 0.6% מול היורו ו-0.5% מול הדולר, ונסחר תמורת 3.9 שקלים ליורו, ו-3.68 שקלים לדולר.
מה הבעיה בהתחזקות? שרגא ברוש, נשיא איגוד התעשיינים, סבור שבעקבות התחזקותו של השקל היצוא הישראלי יינזק בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. לדבריו, היצואנים יאבדו עסקאות בשל היעדר יכולת להציע מחירים אטרקטיביים בשווקים הבינלאומיים.
ברוש מציין שהדבר כבר בא לידי ביטוי בנתוני היצוא התעשייתי בפועל, לפיהם בשנתיים האחרונות נסוג היצוא התעשייתי בשיעור ריאלי מצטבר של כ-6%. אינדיקציה נוספת לקשיי היצוא התעשייתי עולה מסקר ציפיות בתעשייה של התאחדות התעשיינים, לפיו מהרבעון השלישי של 2011 ישנה מגמת נסיגה במשלוחי היצוא של חברות התעשייה בכלל ושל היצואנים הקטנים והבינוניים בפרט.
מה ניתן לעשות? אלכס ז'בזינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, סבור שחיפוש הפתרונות אצל בנק ישראל לא יועילו: "לבנק ישראל אין כלים זמינים להחליש את השקל. במצב הכלכלי הנוכחי, הסיכוי שבנק ישראל ילך להרפתקה כמו הורדת הריבית מ-0.1% לרמה שלילית, או לבצע רכישות אג"ח הוא די זניח".
זבז'ינסקי מעריך שהשקל עשוי להיחלש מול הדולר במידה והריבית של הבנק מרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב) תעלה, וככל שהתוכניות הכלכליות של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ירקמו עור וגידים. השקל עשוי להתחזק מול היורו במידה והסיכונים הפוליטיים לא יפגעו בכלכלה ובשווקים.
מה בנק ישראל כבר עשה? בעיתון כלכליסט מזכירים כי בכדי למנוע את התחזקתו של השקל ולסייע ליצואנים, בנק ישראל התערב בשנים האחרונות פעמים רבות בשוק המט"ח, באמצעות רכישת כמויות גדולות של דולרים. הכלכלן של מיטב דש מאמין שהפתרונות לתמיכה במגזר היצואני נמצאים בכלים פחות מיידים הקשורים לשיפור בסביבה העסקית בישראל:
"ישראל נמצאת במקום ה-52 והלא מחמיא בסקר "Doing Business" של הבנק העולמי, ובמקום ה-24 במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי. בנטרול הפרמטרים הקשורים למגזר הטכנולוגיה, המיקום של ישראל היה גרוע בהרבה. שיפור מצבה של ישראל ב-'קלות עשיית העסקים' על ידי הפחתת הרגלוציה יכול לסייע ליצואנים הישראליים בהתמודדות מול התחזקותו של השקל".