מיד לאחר שהסתיימה תפילת שחרית ניגש דוד אל ידידו ושכנו בבית הכנסת – יחיאל ובפיו בקשה יוצאת דופן. "דוד ידידי", פנה יחיאל, "לאחרונה נקלעתי למשבר בעסקיי. סחורות שהזמנתי מסין מתעכבות, ספקים שהבטחתי לספק להם סחורה כועסים, הבנק מסרב להעניק לי אשראי נוסף וככל ולא אשיג 100,000 $ עוד היום הריני כפסע לפני פשיטת רגל".
דוד אשר נחמץ ליבו למשמע הדברים ביקש בכל מאודו לעזור ליחיאל, וחיש מהר פנו השניים אל עו"ד וביקשו לערוך הסכם הלוואה מסודר לפיו מלווה דוד ליחיאל סך של 100,000$ אותם התחייב יחיאל להחזיר בתוך 6 חודשים. בנוסף, והואיל וגם דוד וגם יחיאל שומרי תורה ומצוות המקפידים על קלה כבחמורה, ביקשו להתנות בהסכם ההלוואה סעיף מיוחד לפיו ככל ותתגלע מחלוקת בין הצדדים ח"ו בנוגע להלוואה, תידון המחלוקת בפני המרא דאתרא של בית הכנסת, ולא בפני ערכאות.
מיד לאחר החתימה על הסכם ההלוואה פנה דוד אל סניף הבנק בו מנהל את חשבונו וביקש מפקיד הבנק להעביר לחשבון הבנק של יחיאל את כספי ההלוואה.
כעבור 6 חודשים ממועד החתימה על הסכם ההלוואה, ובהתאם להוראות ההסכם, פנה דוד אל ידידו יחיאל וביקש לקבל בחזרה את ההלוואה.
אל דאגה! מסר לו יחיאל. בתוך ימים ספורים אמור אני לקבל כספים רבים, ומיד כשאקבלם אעביר אליך מלוא ההלוואה.
כעבור מספר ימים, ומשההלוואה טרם הוחזרה פנה דוד בשנית אל יחיאל וביקש שוב לקבל את הכספים.
אל דאגה! מסר לו יחיאל בשנית. אנא המתן עוד כמה ימים ספורים ממש וההלוואה תושב לך במלואה.
וכך, במשך מספר חודשים דרש דוד לקבל לידיו את כספי ההלוואה אולם נענה על ידי יחיאל ב"לך-ושוב".
משהבין דוד כי לא יזכה לראות בחזרה את כספו, פנה לעו"ד וביקש כי יגיש תביעה משפטית נגד יחיאל להשבת כספי ההלוואה בתוספת מלוא הוצאותיו.
כשקיבל יחיאל את כתב התביעה לידיו פנה גם הוא לעו"ד, אשר הגיש מיד מטעמו בקשה לבית המשפט לעיכוב ההליכים נגדו ולהעברת התובענה לבוררות. את בקשתו נימק בכך שבהסכם ההלוואה נקבע מפורש כי כל מחלוקת שתתגלע בין הצדדים תועבר לבורר – המרא דאתרא, ובשל העובדה כי דוד פנה בתביעה לבית המשפט ולא לבורר יש לעכב את הדיון בתביעה.
זקוקים לייעוץ משפטי? לחצו כאן
בית המשפט אליו הוגשה התביעה בחן את כתב התביעה ואף עיין בהסכם ההלוואה שצורף לו, ולאחר שנוכח כי אכן התנו הצדדים כי מחלוקות בניהם ידונו בפני בורר ולא בפני בית המשפט קבע שיש להעביר את התביעה לבורר, ועיכב ההליכים בתביעה.
מיד לאחר מתן החלטת בית המשפט פנה דוד אל המרא דאתרא וביקש כי ידון בתביעתו נגד יחיאל. הבורר קבע דיון אליו התייצבו דוד ויחיאל, ולאחר שמיעת טענות הצדדים קבע כי יחיאל הפר את הסכם ההלוואה משלא שילם לדוד את סכומה, וחייב את יחיאל להחזיר לאלתר מלוא ההלוואה.
מצינו אם כן כי במידה וברצון בעל דין להתדיין בפני בורר שידון על פי ההלכה ולא בפני ערכאות יש להתנות זאת במפורש.
יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם בית המשפט יסרב להעביר את התביעה לבורר, מקרים בהם בעל דין מבקש להעביר את הדיון לבוררות במטרות פסולות כגון "מריחת זמן" ודחיית הקץ. ממילא, יש להראות נכונות אמיתית להתדיין בבוררות גם אז וגם כיום.
לו היה פונה דוד לבורר בטרם הגיש תביעתו לבית המשפט ומבקש להתדיין בבוררות עם יחיאל ויחיאל היה מסרב לכך, לא תואיל בקשתו של יחיאל לעכב הדיון בתביעה למרות היותה של תניית הבוררות בהסכם ההלוואה שכן יחיאל סירב לכך תחילה, ובהגשת בקשתו לעיכוב הליכים במצב שכזה יש משום חוסר תום לב וחשש כי כל מטרתה של הבקשה היא דחיית הקץ.
כותב המאמר עורך הדין אלעד סוקולובר, שותף במשרד עורכי הדין אלעד סוקולובר ושות' מרחוב שמגר 21 (בנין "פנינת חמד") קומה 15 בירושלים, העוסק בליטיגציה אזרחית ודיני הקניין, עבודה ומקרקעין. אין באמור לעיל כדי להוות חוות דעת משפטית, אין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ע"י עו"ד הבקיא בנושא, ואין בכך כדי להוות המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה.
אני מוחה נמרצות על הכתבה שמשתמע ממנה כביכול יש היתר ללכת לערכאות
חובה לתבוע בב"ד, מה עבר עליכם?