שקשוקה. גם סמל. גם ארוחה טובה.

השקשוקה הקלאסית. (שלי, ברור…)

מגרדים 4 עגבניות גדולות ורכות (המגרדת בתוך המחבת. פחות כלי ללכלך)

מוסיפים שמן

ומטגנים את העגבניות עד להסמכה קלה.

מתבלים – פפריקה מתוקה ו/או חריפה, מלח פלפל.

אחרי שהרוטב מוכן, פותחים ביצה לכוס, "מפנים לה מקום" בעזרת כף ושופכים לבור הפעור.

וכך 4 ביצים אחת ליד השניה.

מבשלים עוד 2-3 דקות. מפזרים פלפל שחור.

מגישים עם לחם שחור טרי (לא פרוס!)

או, בליל שישי, עם חלת ויז'ניץ ריחנית. (סוד של בני ברקים…)

השקשוקה של בעלי

חותכים 4 עגבניות לקוביות, כמו לסלט.

שופכים למחבת ומוסיפים שמן ומלח. (המלח מרכך את העגבניות)

מטגנים תוך כדי מעיכה במזלג עד שהעגבניות רכות.

מקערית קטנה טורפים 5 ביצים ושופכים בבת-אחת אל המחבת.

מערבבים כל הזמן עד שהביצים מבושלות.

מגישים עם פיתות שרופות חצויות לרוחב. (מפרידים בין העיגולים שיוצרים את הפיתה ומקבלים 2 לאפות קטנות).

ואוכלים כמו בלינצ'ס. ממלאים, מגלגלים ולבריאות.

ואיך אני תמיד אומרת? זו לא שקשוקה, זה "מקושקשת עם עגבניות".