מיוחד: שביעין חביבין – שירה חדשה שבחו גאולים

לאורך שנות הגלות, התפזר עם ישראל בין אומות העולם וגאל את הניצוצות הקדושים מבין האומות.

גם בחכמת הנגינה השואפת גבוה מעל גבוהים נאספו אל בני ישראל במהלך השנים ניגוני רוך וכיסופין.

מהפן ההלכתי, הבהיר כבר הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר או"ח סי' ז' את טעמי ההיתר, וז"ל: ) וכן בקדש חזיתיה להרה"ג ר' ישראל משה חזן ז"ל בשו"ת כרך של רומי (סי' א, דף ד' ע"ד), שהעיד בגדלו, שהמנהג פשוט בכל ארץ ישראל, וארצות ערב בכל בתי הכנסת שמנגנים בתפלה ובדברי קדושה שירי ישמעא…. ומעיד אני עלי שמים וארץ שבהיותי בעיר גדולה של חכמים ושל סופרים סמירנא, ראיתי מגדולי החכמים שהיו ג"כ משוררים גדולים ע"פ חכמת המוסיקא, ובראשם הרב המופלא ר' אברהם הכהן אריאש זלה"ה, שהיו הולכים אחרי הפרגוד של כנסיית הנוצרים בימי חגם להתלמד מהם נגינות מיוחדות ע"פ המוסיקא, להתאימם לתפלת ימים נוראים שצריכים הכנעה גדולה. והיו מסדרים מאותם קולות הנגינה קדישים וקדושות הפלא ופלא, ומבואר מזה שאין להקפיד על הניגון אלא על המלות הקדושות,

והסברא מכרעת כן, שאל"כ מהיכן נשאר לנו ניגונים וקולות ערבים והלא נשכחו מאתנו שירי דוד ושירי הלוים על הדוכן, כמ"ש איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר, ובכל מקום שגלו ישראל למדו ניגוני אותם ארצות ששכנו שם, ובא"י ובארצות ערב קול ניגוני התפלות והקדישים והקדושות כולם ע"פ ניגון הערבים, ובטורקיא קולות טורקיות, ובאדום קולות אדומיות, ומי יוכל להכחיש המוחש, האם נאמר שכל ישראל שגו ברואה ח"ו, אלא ודאי לא קפדינן כי אם על הלשון שיהיה בלשון הקודש בשירות ותשבחות להשי"ת,…וכתב הרה"ג ר' אליהו חזן ז"ל רבה של אלכסנדריא של מצרים בשו"ת תעלומות לב ח"ג (דף צו ע"ג), שדבריו נאמנו מאד, להקל בזה, ע"ש. והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם, ומנהגם תורה הוא. עכ"ל

סולו קוקוש

היו מצדיקי הדורות שגאלו ניגונים בכסף מלא כמסופר על ניגונו של הרה"ק רבי יצחק אייזיק מקאליב זצ"ל המושר עד היום בפי יוצאי הונגריה. "סולו קוקוש מאר" (קרא התרנגול).

על פי הסיפור החסידי אודות הניגון, פגש ר' יצחק אייזיק רועה הונגרי ששר את השיר הזה, והתלהב מעצמתו. הוא ביקש מהרועה שימכור לו את השיר, לאחר ששילם לו עבור השיר, ביקש ממנו שוב ושוב שישיר את הלחן עד ששכחו הרועה.

האזינו לשירתו המרגשת של כ"ק האדמו"ר מקאליב שליט"א, בעיבודו התזמורתי של ר' משה מרדכי רוזנבלום

ביצוע קליפ לשיר זה במיטב הכשרון והרגש ע"י ר' בנציון גרובייס

גלות, גלות

גירסה אחרת היא כי השיר הנגאל היה "גלות, גלות" שמילותיו הותאמו ע"י רבי יצחק אייזיק אחרי גאולתו. המילים המקוריות של הרועה היו "וואלד וואלד ווי גרויס ביסטו, רויז רויז ווי ווי שיין ביסטו, וואלט דער וואלד קלענער געווען, וואלט דער רויז שענער געווען"

והרבי מקאליב התאים להם את המילים "גלות גלות ווי גרויס ביסטו, שכינה הקדושה ווי ווייט ביסטו, וואלט דער גלות קלענער געווען, וואלט די שכינה נענטער געווען". ואף אמר כי ניגון זה הושר ב'שיר של יום' בבית המקדש.

האזינו לשיר גלות גלות

מעוז צור

השיר השלישי והמפתיע, הוא "מעוז צור" בלחן העממי המפורסם, לחן זה תועד כבר לפני 500 שנה בגרמניה אצל בני דתות אחרות והוא נגאל ע"י היהודים בארצות אשכנז שהתאימו אותו למילות הפיוט.

האזינו לשיר מעוז צור… "ובידו הגדולה, הוציא את הסגולה" בביצוע מקהלת לחיים

מארש נפוליאון

בחסידות חב"ד הפליאו בגאולת הניגונים ובמיוחד ממדינת צרפת, כשבראשם עומד מארש נפוליאון הידוע. כמסופר בלשונו הציורית של הרבי הריי"צ מחב"ד: "כאשר אדמו"ר הזקן עזב את ליאדי ערב ש"ק מברכים אלול תקע"ב בגלל מלחמת נפוליאון, צוה אדמו"ר הזקן אשר יודיעו לו ניגון המארש איתו עברו החיילים הצרפתים את גבול רוסי', כאשר הביאו וניגנו את הניגון לפני אדמו"ר הזקן, אמר אשר זהו ניגון של נצחון, ונכנס בדביקות גדולה, ואמר אשר סוף כל סוף יהי' דידן נצח!" וכך, ע"י בירור הניגון לסטרא דקדושה, נוצח נפוליאון ורוחניותם של בנ"י לא נפגעה.

האזינו למארש המנוגן בחב"ד בתפילת 'נעילה' ביום כיפור "נהגו בכמה וכמה קהילות בני-ישראל לנגן נפוליון'ס מארש בסיומו וחותמו של היום הקדוש" (הרבי מחב"ד זצ"ל)

המרסייז

סיפור מופלא ביותר אירע עם ההמנון הצרפתי, המרסייז.

את הניגון חיבר שבוי צרפתי בעת הקרב על העיר מרסיי במהלך המהפיכה הצרפתית. לאחר המהפיכה נבחר הניגון להמנונה של צרפת החדשה שבהנהגת נפוליון. ההמנון כולל מילים קשות ותיאורי מלחמה אכזריים.

בשמחת תורה תשל"ד, בהתוועדות קודם הקפות, דיבר הרבי אודות המהפיכה הרוחנית בצרפת, ולפני תחילת ההקפות נעמד על בימת התפילות והחל לנגן את מנגינת ההמנון הצרפתי על המילים "האדרת והאמונה"… מעט יותר משנה אחר כך, בחורף ה'תשל"ה, החל ראש ממשלת צרפת דאז לדבר על שינוי ההמנון להמנון רגוע ואנושי יותר, ואף הציע פרס כספי על הצעת המנון חלופי. בפועל, ההצעה עוררה התנגדות עזה בצרפת, ולבסוף שונו מעט תווי הנגינה ולא המילים.

הרבי הסביר את סיבת השינוי, שלאחרי שהעלו את הניגון לקדושה, הרגיש זאת למעלה השר של צרפת, וזה גרם למטה לשנות את הניגון, מצד ההרגשה שהניגון שייך לתחום הקדושה. בעת עריכת השיחה הנ"ל, ערכו המניחים בירורים בנוגע למאורעות עם הניגון, והתברר להם שבשנת ה'תשמ"א שונה הניגון חזרה למקור. הם כתבו על כך לרבי והרבי ענה: "יהיו עוד חדשות בזה על פי טבע, ואין ענינם נאכלויפן [לרוץ ולהתעדכן] החדשות".

מנגינת ההמנון הצרפתי

ובמילות "האדרת והאמונה"

שאמיל

בשנת תשי"ט לאחר ההתוועדות בליל שמחת תורה, בשעות שלפנות בוקר לימד הרבי מחב"ד את הניגון 'שאמיל' באמרו: ניגון זה שמעתי מחסידים, יחד עם סיפור:

בתחלת התפשטות ממשלת רוסיא ע"י כיבוש שטחים נרחבים, הי' חפצם לכבוש גם את הרי הקווקזים, שבהם דרו אנשים שלא היו בני-תרבות כו', והי' להם קיסר משלהם, ששמו הי' "שׁאַמיל". למרות שאנשי הממשלה היו מרובים יותר מהאנשים הנ"ל שדרו על ההרים, מ"מ, לא היו יכולים לכבשם, מפני הקושי להגיע אליהם, בישבם על ההרים הגבוהים. ועד שרימו אותם – הבטיחו להם שיעשו עמהם שלום, ויתנו להם כמה הנחות וכו', ובסופו של דבר, תפסו את המושל, "שׁאַמיל", והגלוהו לעומק רוסיא, ובין אם הי' במאסר או לא, הי' בגלות. וכאשר הי' נזכר ומתבונן במעמדו ומצבו בהיותו על ההרים הגבוהים, בהיותו חפשי מהממשלה ומכבלי תרבות, ועכשיו הוא משועבד כו' – הי' מתעורר ברגשי געגועים, וניגן ניגון זה, שהתחלתו מבטאת את רגש הגעגועים, ועד לתנועה האחרונה של הניגון שמבטאת את התקוה שסוכ"ס יחזור למקומו.

כאשר יהודים שמעו ניגון זה – ניצלו זאת בעבודת ה' בנוגע להענין דירידת הנשמה למטה, קודם ירידתה בגוף – היתה הנשמה חצובה מתחת כסא הכבוד, ולא הי' עלי' שום מושל ושולט. אלא ש"הערימו" על הנשמה, ונטלוה ממקומה ושלחוה למטה, להתלבש בגוף ונפש הבהמית. ולכן, כשהנשמה מתבוננת אודות מקור חוצבה – מתעוררת היא בצמאון גדול, "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי".

ניגון שאמיל בביצועו של הזמר החב"די יוני שלמה

מיין שעפעלע

להבדיל מרוב השירים דלעיל, ניגון זה לא נגאל ע"י קדושי עולם, אך בחרנו להביאו בהיותו אחד הלחנים המושמעים ביותר מעל כל מיטת תינוק, צלילים ענוגים הבוקעים מהמובייל המנגן [מרצדת, בעברית] שמקורם אינו בין היהודים אך הגראמער ליפא שמעלצער השכיל ליצוק לתוכו תוכן יהודי וכשר.

האזינו ל"מיין שעפעלע" מתוך 'שמע' אלבומו הראשון של ליפא