זהירות! תולעים ולא במזון

תשע בערב. הנשימה התרחבה, החבורה כבר רדומה ואילה מתפנה לעיסוקי האימהות הרבים. שעה עוברת בנעימים ולפתע – בכי. לא בכי, צרחות. רותי! מה קרה לה? אין חום. נקיה. קצת על הידיים ו… חזרה למיטה. חצי שעה של שקט ושוב בכי. משהו מטריד את הקטנה בת השנתיים, אבל מה?

אחרי כמה לילות של צרחות מצאה אילה תולעים קטנות ולבנות. הלב נצבט. רחמנות. איך עוזרים לילדה? אינסוף שאלות מתרוצצות, טלפונים מורמים לאמא, לאחות, לגיסה ולחברות, לכל מי שער וגם למי שלא. עשרות תרופות סבתא, עצות להרגעה וגם מרשם רופא על הבוקר.

אז, אמהות הגיע הזמן לעשות סדר בנושא.

ובכן, בוא נקרא לילד, סליחה לתולעת, בשמה: אוקסיאוריס. לא מוכר, נכון? בוא נכיר ושלא נצטרך. ואם הצטרכנו, נדע מה לעשות.

קיימים אלפי מיני תולעים בעולם, אולם רק בודדים מהם גורמים לתחלואה באדם. התולעת הנפוצה ביותר היא תולעת התוקפת בעיקר ילדים ומכונה אוקסיאוריס. כבר אמרנו.

אבל איך היא מגיעה אלינו?

כמו מרבית ההדבקות בזיהומי ילדים, שכיחה ההדבקה בתולעי המעיים בעיקר במשפחתונים, מעונות, גני ילדים ומקומות בהם ילדים ישנים ומשחקים יחד. ילד אחד נדבק, מהר מאד חבריו יצטרפו לחבורה. בימי הקיץ, כאשר הילדים משחקים זמן רב בארגזי החול ועל המתקנים הדביקים והמזוהמים בגני השעשועים, תופעת ההדבקה בתולעי המעיים מתרחבת. לכך נוספת גם העובדה שילדים מרבים להכניס את ידיהם לפה ולכן זיהום חוזר שכיח במיוחד אצל ילדים המוצצים אצבע.

ההדבקה בתולעת מתרחשת דרך בליעה של ביצים שהועברו דרך ציפורניים מלוכלכות, ביגוד, מצעי מיטה וגם מזון מזוהם. לאחר בליעת הביצים בוקעות תולעים הגדלות בתוך הגוף כחודש. הביצים עוברות דרך מערכת העיכול.

"היא בוכה בעיקר בלילה!" נאנחת אילה ברחמים.

אמהות רבות שמו לב שהבכי המוטרד מופיע בעיקר בלילה וזה לא דמיון. הדבקה בתולעת אוקסיאוריס גורמת לגרד עז ואי שקט בלילה. הסיבה לכך היא התגובה האלרגית לה גורמת התולעת. התולעת נודדת בלילה לאזור המגרד, שם היא מטילה למעלה מ-10 אלף ביצים. ביצי התולעת בוקעות בתוך 6 שעות ונותרות בחיים למשך 20 יום.

הילדה סובלת, הבכי עצוב. אך לא מצאתי שום דבר. אולי יש לילדה תולעים שאיני רואה? ובכן, בהחלט יתכן. אחת הדרכים לאבחון ההדבקה בתולעי מעיים, חוץ מלראות אותן ממש בעיניים, היא בדיקת דגימת צואה הנשלחת למעבדה. מה שכן, יש לזכור שרק כמחצית מהבדיקות אכן מאתרות תולעים.

כמו כן ניתן להסתכל באמצעות פנס בחדר חשוך. אפשר גם לבדוק באזור אם יש חומר לבן, דומה לפתיתי שומשום, סביר להניח שמדובר בצבירים של ביצי תולעים.

זהו, מצאתי. יש אורחות לא רצויות. מה עושים עכשיו?

ובכן תלוי את מי שואלים. רופאי קופות החולים יתנו לכם טיפול פשוט וקצר הכולל מרשם לתרופה הנקראת ורמוקס. תרופה זו מופיעה בכדורים או בתרחיף אותו יתנו בד"כ לילדים קטנים המתקשים בבליעת כדורים. תרופה זו מומלצת למשך שלושה ימים עוקבים לאחריהם שבועיים הפסקה ושוב שלושה ימים נוספים.

הרפואה האלטרנטיבית מציעה פתרונות לרוב. החל מאכילת שן שום שהושרתה לילה בחומץ לנטרול מעט מהחריפות. השום, בשל חריפותו, משמיד את הטפילים ו"מטפל" בקרקע עליהם הם חיים. רצוי לתת לילד לאכול את השן לאחר ארוחה קלה. מומלץ לאכול שן שום אחת ליום עד להיעלמות התופעה. כמו"כ ישנן טיפות שום טבעיות ואף קפסולות שום להחדרה כמו נר.

עבור להנחת ירק ירוק בטיטול (חתיכת חסה/מלפפון/פטרוזיליה או מה שיש). לא מונע אך מרגיע.

המשך בחליטה של קליפת רימון – יש מי שטוען שהיא יעילה מאוד. ממתיקים איך שרוצים או מוהלים במשקאות אחרים. אפשר גם לייבש קליפות רימון ולהשתמש בהם במשך השנה.

ולא כלה בגרעיני דלעת שנטחנו רגע לפני האכילה. ממליצים לערבב אותם עם טחינה או עם סילאן לשיפור הטעם. אומרים גם שגזר טוב נגד תולעים, אבל כנראה רק למניעה…

ואולי יש עוד מן הצומח שיכול לעזור, אך עד לפה בינתיים.

ואיך אפשר בלי עצות סבתא ישנות וטובות כגון:

"אל תאכלו בצק לא אפוי!" "הממתקים של היום זה משהו נורא!" – החמצוצים, סוכריות, ופלים מאיצים את ריבוי התולעים וגורמים לכך שהתולעים יטיילו בחוץ וכך תחושת הגירוד עזה יותר. "תמרחי וזלין! התולעים מפסיקות לזוז והילד נרגע!"

מטפלות/ים בתחום הרגשי יגידו בבטחה שזה תורשתי וגם יכול לבוא מסיפורי עבר שקרו לאמא בילדות  ושכמובן בטיפול רגשי אפשר בהחלט לטפל בתולעים!

הרציונל שעומד מאחורי זה טוען שלכל בעיה פיזית או נפשית יש נקודת התחלה שבה המוח קיבל פקודה מסוימת מהסביבה לשנות מהלך. למשל: בעיות שונות בבית ובחברה יכולות להביל לפקודה תת הכרתית אצל הילד/תינוק: "החיים האלו מרים!" ילד כזה יכול לפתח בעיות אכילה קשות, הרעבה עצמית, או בולמוסי אכילה, ריבוי תולעים במעיים שהן אוכלות אותו מבפנים ואת האוכל שלו…  הדגשה מודגשת למדי:  אין אפשרות לאבחן ככה מלמעלה כלום. כל דבר יכול להגיע מאלף סיבות. אפילו מהרגשה של הילד שנגעלים מהתולעים שבמעיים שלו יוצר כר רחב וחדש להתפתחות שניה.  ולא צריך ללכת רחוק. לא רק בית בעייתי יכול לעשות דברים כאלו. גם היומיום ודברים פשוטים שלעין שלנו נראים טפלים, יכולים לעורר בעיה שנמשכת זמן רב וכדאי לפנות איתה לטיפול.

ישנן שיטות טיפול שונות המתעסקות בריפוי תולעים כגון שלושת המימדים, מח אחד ועוד.

ושאלת השאלות – מה אעשה כדי שתולעי ההטרדה ואי הנעימות הללו לא יכנסו למעי בני ביתי?

כפי שהזכרנו תולעים מגיעים מהדבקה, ורק מהדבקה וקל מאוד מאוד להידבק. ילד נגוע שנוגע במקום ולא שוטף ידיים היטב עם סבון – ידיו מלאות באלפי ביצים מקרוסקופיות, שמי שנוגע בהן ואחר כך מכניס ידיו לפה – יש סיכוי גדול שידבק. ולכן דרכי מניעה היחידות הן – הגיינה, הגיינה ושוב הגיינה. לגזוז צפורניים, לשטוף ידיים עם סבון עם ברכת "אשר יצר" ולפני האוכל והחלפת בגדים יומיומית.

במקביל יש צורך להחליף את המצעים, המגבות והביגוד עמו היה הילד במגע ולכבס את המצעים בהרתחה כדי למנוע זיהום מחדש.

ותמיד מעל, לפני ואחרי הכל יש לנו את התפילה לאבא הגדול והכל-יכול של ילדינו, שבלעדיה כלום לא זז. שומר על הילדים שלנו, ושלא נצטרך אפילו להיזכר בזה.

הידעת?

• רוב מקרי ההדבקה תוקפים ילדים עד גיל 14 שנים.
• ההדבקה בתולעים כה שכיחה עד כי כ-30 אחוז מהילדים ברחבי העולם סבלו לפחות פעם אחת מזיהום בתולעים.
• מערכת העיכול אצל ילדים אינה מפותחת דיה וכמוה גם המערכת החיסונית של הגוף, כך שגופם חשוף יותר לטפילים ומזיקים שונים.
• התולעת המדוברת שוכנת לרוב בתריסריון ובמעיים, הדקים והגסים.
• לפעמים תתבטא נוכחות התולעים בכאבי בטן, שלשולים, עצירות ותחושה כללית של אי נוחות.
• התולעים ניזונים מהמזון של האדם ולכן הם עלולים לגרום לאנמיה. לעתים נדירות עלולה התולעת לגרום לדלקת באזורים נוספים במערכת העיכול ובהן דלקת התוספתן.

קיץ בריא ומלא שמחה ורוגע!
 

כל שימוש בעצות המופיעות בכתבה על אחריות המשתמש בלבד.