ידועה הסתייגותו של הרה"ק בעל ה'דברי יואל' מסאטמאר זי"ע מלהגיע אל אתרא קדישא מירון, וסיבתו היתה שאין ליהודי לנסוע כלל לארץ ישראל הנמצאת תחת השלטון הציוני, וממילא אין לנסוע גם למירון, לא בל"ג בעומר ולא בשאר ימות השנה, כיוון שהאתר נמצא תחת שליטתם של הציונים.
קרא עוד:
[postim]
גם ממלא מקומו כ"ק אדמו"ר מסאטמאר שליט"א הזכיר לאחרונה את הוראת דו"ז זצ"ל, והסביר שעבירה חמורה עושים אותם הנוסעים לאתרא קדישא מירון, שהרי ארץ ישראל היא פלטרין של מלך והנוסעים לא"י וכן לציון הקדוש במירון הרי הם נכנסים למקום המנוהל על ידי השלטון הציוני.
סיפור מופת מדהים חשף בימים האחרונים אחד מראשי ישיבת סאטמאר הגאון רבי יוסף לייב קאהן שליט"א אודות אחד מצאצאיו, שהמתין שנים רבות להפקד בזש"ק ואיוותה נפשו לפקוד את ציון הרשב"י במירון, כיוון ששמע רבים שהבטיחו על גבי הציון לקרוא לבנם 'שמעון' ונפקדו, אך הוראת האדמו"רים מסאטמאר עמדה לנגד עיניו, ולמרות רצונו העז התאפק כל השנים ולא עבר על דבריהם.
בשנה שעברה ליל ל"ג בעומר תשע"ב לאחר ההדלקה של האדמו"ר מסאטמאר, הלך האברך אל בית העלמין בקרית יואל, שם שפך תחינה בבכיות עצומות באהל אדמו"רי בית סאטמאר, כשהוא ממלמל חרישית: 'רבינו הקדוש אני כבר מחכה הרבה זמן להפקד בזש"ק, רציתי לנסוע למירון ולהבטיח כנהוג לקרוא לבני 'שמעון', אבל הוראתך שמרה נפשי, לכן אני עומד כאן ומבטיח מכאן לקרוא לבני שיוולד לי בעזרת השם 'שמעון'.
בר"ח ניסן תשע"ג, לפני כחודש וחצי זכה האברך ונפקד בבן ויקרא שמו בישראל 'שמעון', כפי שהבטיח בציונו של ה'דברי יואל' זי"ע, והיא שעמדה לו להיוושע שלא עבר על הוראתו – גדולים צדיקים במיתתם.
איזה סאטמער?
אנחנו כבר מבולבלים מרוב סטמראים…
תתחילו לתת סימנים שנדע במי המדובר.
כנאמר: ר"י היה נותן בהם סימנים, דהיינו כשמגיע למכות, צריך סימנים לדעת באיזה מכה מדובר…
לא נכון האדמור סבר שלא יבלו שם בבילויים גשמיים אבל לא לנסוע למירון ולהתפלל שם
נכון
חיים שאל ממך נתת לו אושר בזכות רשב"י
לא היתה שום הוראה מצדו שלא לנסוע למירון וגם הוא עצמו הי' במירון גם אחרי שנשתלטו הציונים רק דעתו היתה שאין לנסוע לא"י בכללות.
מי זה הדברי יואל הזה?
ס'שמעקט אהרוניש
התמונה המפורסמת כאן היא מהמנין ששלח האדמו"ר מבעלזא לפני כשנה וחצי לפקוד את ציונו של ה"דברי יואל" זצ"ל..
כבוד חסידי סאטמאר, גם אני חסיד סאטמאר ורבינו גם דיבר נגד פאה נוכרית האם זה אתם גם שומעים בקולו?
בענין הרבי מסאטמר שאסר פאה, אין זה כ"כ פשוט, וכמו שכתב הגאון הגדול הרב גבריאל ציננער שליט"א מארה"ב, בקובץ אור ישראל ל"ו:
"בעיקר דין לבישת הפאות, שכבר התירום גדולי הפוסקים ונתפשטה הוראה זו בקרב כל קהל ישראל, ואף אותם הגדולים שלפני המלחמה היו זהירים יותר בזה, עכ"ז אחרי המלחמה ראו שצורך הדור להקל, כגון הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע שהיקל בזה, הגם שבבית אבותיו החמירו מאוד בזה, ומסופר שכאשר בחורים היו שואלים אותו שמציעים שידוכים עם פאה, והשיב "בימים שלנו אם בת מוכנה בכלל לקחת בחור חסידי זה כשלעצמו שידוך טוב".
וכן כ"ק אדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל פעל הרבה שילבשו פאה נכרית [בספר "לפיד האש" המספר על תולדות חייו של האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל, מובא "הרבי קיים את הבטחתו והעניק לכל חתן וכלה מן היראים כדי סיפוק צרכיהם, בתנאי שתכסה ראשה בפאה נכרית… וכה הקימו בתים כשרים בישראל". ועוד מובא שם, "העניק שי כספי מיוחד, חמישים דולר במזומנים, לכל כלה שתיאות לכסות ראשה בפאה נכרית". המעתיק].
וכן כמה נכדי הגה"ק בעל דברי חיים מצאנז זי"ע, הגם שנקטו ככל החומרות של הדברי חיים בעניני מקוואות ומצות ועוד, בזה לא הקפידו כל כך להחמיר על הציבור. וכן כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל לא אסר בהחלט על הציבור לילך בפאה, רק גילה דעתו שרצונו לילך שלא בפאה נכרית [ראה מש"כ במחזור "ויואל משה" ליו"כ, הנהגת שבת שובה, שהאדמו"ר מסאטמר אסר פאה נכרית רק לאנשי שלומו והתיר לקהילת האשכנזים. המעתיק].
ושמעתי ממגידי אמת הטעם שלא החמירו לשיטת הדברי חיים, כי לצאת שיטת הדברי חיים צריכה ללכת רק במטפחת ואפי' חתיכת משי בפדחתה אסור, וזה דבר שאין הציבור יכול לעמוד בו, וכיון שאי אפשר לקיים שיטת הד"ח, לכן על כרחך סמכו להקל כשאר הפוסקים".