מדינת ישראל אינה נוהגת בכבוד כלפי קשישים. בכוונת משרד האוצר לשלול מקשישים את האפשרות לקבל את הגמלה המגיעה להם בצורה של שעות סיעוד, ולהחליפה בקצבה כספית מופחתת שתפגע בזכויותיהם ותיאלץ אותם להתמודד בעצמם עם הקשיים הבירוקרטיים הרבים הכרוכים בהעסקת עובדי סיעוד.
קרא עוד:
[postim]
משרד האוצר החליט כי החל מה-1 בינואר 2014 תישלל מהקשישים האפשרות לקבל את הגמלה בצורה של שעות סיעוד, ובמקומה יקבלו קצבה שערכה קטן, על פי ההערכות, ב-20 אחוזים משווי הגמלה הנוכחית, כל זאת לאחר פיילוט שהתקיים ובו 91% מהקשישים שהשתתפו, התקשו להתמודד לבדם עם התהליכים הכרוכים בהעסקת המטפלים, חשו שזכויותיהם נפגעות, וביקשו לקבל את השירות באמצעות משרד הרווחה. רק תשעה אחוזים ביקשו לקבל את הקיצבה בהתאם לשיטה החדשה, בה הם יקבלו קיצבה ויתמודדו עם צרכיהם לבדם.
מי ידאג לכך שקרובי משפחה של קשישים שמונה להם אפוטרופוס לא ינצלו את הכסף לצרכיהם, כפי שקרה לא פעם בעבר? ומי יסייע לקשישים הזקוקים להעסקת עובד זר? ובכלל, מה בעניין ביקורי עובדי הרווחה בבתי קשישים אותם מתכוון האוצר להפחית בצורה משמעותית?
באוצר טוענים כי במצב הנוכחי חברות כוח אדם "גוזרות קופון" על הקשישים, וגם גורמי רווחה מסכימים כי יש צורך בשינוי – אולם לא כך. לא במחטף שנועד לחסוך כסף לקופת המדינה על חשבון כספיהם וזכויותיהם של הקשישים, שכאמור מתנגדים למהלך באופן גורף.
באיגוד העובדים הסוציאליים ובמרכז השלטון המקומי טוענים מזה תקופה ארוכה כי כפייה על הקשישים לקבל גמלה כספית ולמצוא עצמם ללא טיפול חברות הסיעוד, תפגע בהם קשות. שורה ארוכה של שירותים הניתנים על ידי חברות סיעוד ועמותות פשוט יחדלו מלהתקיים. כך, למשל, לא יהיה ליווי והדרכה של המטפל בביקורו הראשון בבית הקשיש ולא יתקיים מעקב שוטף אחר הטיפול המוענק.
מעריב פרסם את תגובת יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, צפרא דוויק: "אסור לתת לחוק הזה לעבור. אנחנו תומכים בהמשך הפיילוט, אבל בשום פנים ואופן לא בשלילת הזכות מהקשישים לבחור בין האפשרויות. איך נדע שהקשיש הוא זה שבחר בגמלה בכסף ולא בני משפחתו? מי אמור להכווין את העובד במצבים שונים מול הקשיש?"
וממשרד האוצר נמסר בתגובה: "חוק ביטוח סיעודי נועד לחסוך כסף לקשיש ולהביא להקלת הנטל הבירוקרטי. ההצעה תאפשר לקשיש המעוניין בכך לבקש מהמוסד לביטוח לאומי לבצע את ההפרשות הסוציאליות בהן הוא מחויב כמעסיק עובד זר, באופן ישיר מגמלתו".
