לקראת פתיחת זמן אלול הבעל"ט נשא מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א מדברות קדשו לשלוש מהישיבות הקדושות החוסות תחת כנפיו.
הראשונים לזכות היו בני ישיבת "רנה של תורה" כרמיאל, אשר חלק הארי מבני הישיה"ק נכנסו ובאו עם רבותיהם הגאונים שליט"א בדרכם צפונה לישיבה, למשכנו של הגראי"ל.
ראש הישיבה אמר כי "ברוך השם שאפשר להתחיל את הזמן… לדאבוננו המצב בארץ ישראל, כל אחד יודע לא כל כך חלק… יש אויבי ישראל שעושים צרות, וצריך מאוד רחמים, אבל אין לנו שום דבר אחר רק להתחזק בלימוד התורה!
"מה יכולים לעשות יותר, מה שעושים בָּאמבֶּע תחת בָּאמבֶּע.. זה עדיין שום דבר! בודאי צריך לעשות דברים… אבל העיקר הוא להתחזק בתורה! ומה שיותר יתחזקו בתורה יש יותר סיכויים שיהיה הצלחה, הקב"ה יעזור שנתפטר מכל הצרות האלה, אבל בינתיים כל זמן שיש… צריך רחמים גדולים.
"הקב"ה יעזור שכל בחור יצליח מאד, יעלה בתורה, יעלה ביראת שמים, ויזכה להיות אח"כ תלמיד חכם גדול. הקב"ה יעזור שתלמדו טוב, ויהיה לכם יראת שמים, ותהיה הצלחה גדולה. כל בחור יכול להיות תלמיד חכם, כל אחד! בפרט כשזה בא ע"י קושי, מה שיותר קשיים יש יותר סיכויים שיצליח לעלות. והקב"ה יעזור לכל אחד ואחד כפי מה שירצה להתחזק בתורה ויראת שמים, הבא ליטהר מסייעין אותו, ותזכו כולכם לכל טוב סלה.
לאחר מכן בא ראש הישיבה לישיבתו הק' "ארחות תורה" ונשא משאו.
"ברוך השם שכבר מתחיל הזמן. בין הזמנים מה שקורים, זה לא כל כך טוב, יש הרבה.. לא חלילה אתם, אבל יש כאלה שמבזבזים, לא רק שעות ע"ג שעות, ולא רק ימים, אלא לפעמים אפילו יותר מזה. וברוך השם כעת רוצים כבר לא לבזבז את הזמן.
עוד אנחנו מדברים תמיד, שכל אחד צריך להשתדל ולדאוג לבחורים החדשים, לעזור להם קצת, כי כשאדם בא למקום חדש, הוא לא יודע איפה הברז.. איפה זה ואיפה זה. העיקר הוא כך, כל בן אדם, את עצמו הוא לא שוכח, ומה שהוא צריך, הוא לא שוכח, רק מה שאחרים צריכים, זה כבר לא.. הוא לא חושב על אחרים. וזה לא מה שצריך להיות, אלא בן אדם צריך לדעת לחשוב לא רק על עצמו. על עצמו בודאי בן אדם לא שוכח את עצמו, וכמ"ש רש"י בב"ק דף ס"ח עמוד ב' שאין אדם מייאש על עצמו. אבל העיקר הוא היסוד הזה שבן אדם צריך לחשוב שלא רק הוא, יש עוד מישהו! ואם כל אחד היה חושב ככה, היו חוסכים הרבה דברים.
"כתוב שבזמן שהקב"ה ברא את אדם הראשון, מלאכים צולים לו בשר וכו', התורה מתחילה עם חסד. וכמו שאחז"ל תורה תחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים. ולכן אפילו שהרי העיקר זה תורה, אבל תורה צריך להיות עם חסד, ואם זה תורה בלי חסד, זה לא כל כך…
וב"ה כל שנה אתם באמת מתנהגים כמו שצריך, ומקוים שהשנה הזאת ג"כ בודאי כל אחד ישתדל לעשות חסד, ובעיקר בימים הראשונים שבחורים חדשים באים, צריך לראות לעזור אחד לשני. הקב"ה יעזור בזכות זה שעושים חסד, הקב"ה יעשה איתנו חסד. כי כל מה שהקב"ה עושה איתנו זה "רק" חסד, ואדם לא חושב כך, הוא חושב שמגיע לו.. אבל למה מגיע לו, הוא לא עושה חשבון, העיקר הוא צריך, מגיע לו.. אך צריך לדעת לא! לא מגיע לך! אלא זה "רק חסד", ואתה צריך לעשות ג"כ חסד. ואם בן אדם יחשוב ככה שהכל רק חסד וחסד, לא בחינם, ממילא הקב"ה יעזור שכול לעלות מאוד מאוד. בן אדם יכול לעלות להיות במדרגה גדולה בחסד, ויכול להיות להיפך חס ושלום, וב"ה כל הזמן היה הכל בסדר, מקוים שגם עכשיו אתם תראו לעשות חסד, תורה וחסד, כי תורה בלי חסד זה קשה, אלא צריך תורה עם חסד.
והקב"ה יעזור שכולכם תעלו בתורה ויראת שמים ובחסד, אללע גוטע זאכין – כל הדברים הטובים, ובזכות זה תזכו גם שהקב"ה יתנהג איתכם בחסד, וכל אחד מכם יכול לזכות. לא צריך להאריך אתם יודעים יותר ממני… הקב"ה יעזור לכולכם שכל אחד מכם יעלה בתורה ויראת שמים, וירגיש שהוא לא בא רק בשביל עצמו, בודאי גם בשביל עצמו, אבל צריך גם חסד, תורה ביחד עם חסד. המשנה הראשונה בבבא בתרא מתחילה השותפין שרצו לעשות מחיצה וכו', ולכאו' מאי קמ"ל, אם אחד רוצה שלא יכול לעשות? אלא צריך לחשוב תמיד, אמנם אני רוצה אבל אולי זה מפריע לשני, זה בן אדם שוכח. את עצמו הוא לא שוכח, אבל צריך לחשוב מה עם השני, אולי זה מפריע לשני, יש דברים שבן אדם צריך לחשוב אולי זה מפריע לשני. ואדם בדרך כלל לא חושב על השני רק חושב על עצמו, בשבילו זה טוב, בסדר, אך צריך לחשוב שיש עוד מישהו, וזה צריך להשמיענו אתה רוצה לעשות, השותפין שרצו לעשות וכו', מה חשבת שעשו בלי שרצו, אלא כל רצו יכול להיות שזה סתירה למישהו אחר.
בסיום דבריו בירכם ראש הישיבה: "הקב"ה יעזור שכולכם תעלו בתורה ויראת שמים, שזה רצונכם – רצון הקב"ה, וזה רצון ההורים שלכם והרבנים, כולם רוצים אותו הדבר, ותהיו מאושרים. מי שעושה ככה אז הוא מאושר, ה' יעזור לכולכם שתעלו ותעלו.
למחרת בליל בדר"ח אלול בא רבינו לחנוך את משכנה החדש של ישיבתו הק' "תורה בתפארתה" בעיר אלעד יצ"ו, ונשא את הדברים דלהלן "מורי ורבותי, אנחנו עומדים כבר בחודש אלול, ידוע שחודש אלול זה זמן שצריך כבר לחשוב על ימים נוראים, בדורות הקודמים היו עושים חיזוק גדול בחודש אלול, ובדורות האחרונים נחלש, אבל בכל זאת משהו הרי צריך לעשות להתחזק. והעיקר מה שאדם צריך להתחזק, "אין לך דבר יותר גדול מלימוד התורה", לימוד התורה אין דבר יותר גדול מזה.
בדורות האחרונים, מצד אחד יש ישיבות, יש מקומות התורה, אבל בכל זאת צריך חיזוק. ואנחנו מקוים שהאלול הזה יתן לנו כח לעמוד, להתחזק בתורה, ולהוסיף תורה. וברוך השם הוסיפו מקום תורה, הקב"ה יעזור בזכות זה נזכה באמת שיהיה שנה טובה, אם יהיה הגאולה השלימה עוד יותר טוב, אבל עכ"פ נראה להתחזק הרבה בלימוד התורה, ביראת שמים, בתפילה, ונקוה שכאן גם כן המקום הזה ישמש תועלת גדולה לעליה גדולה ברוחניות, כל הבחורים יעלו מאוד ויתעלו, וילמדו בחשק, בודאי לא לעשות יותר מהכוחות אבל כמה ששייך ללמוד. וזה ישפיע על כל העולם, כתוב בגמרא כשאדם עושה מצוה מכריע את כל העולם לכף זכות, ממילא כאן זה מקום חדש מצד אחד.. ונקוה שיתרבה כבוד שמים ולימוד התורה כאן, ועי"ז נזכה לעלות את כל כלל ישראל בכל מקום שהוא, נזכה ליראת שמים, ונזכה עי"ז לשנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.
