ועדת הכספים אישרה היום (ג') את הגדלת יעד הגירעון ל- 2015 מ- 2.5% ל- 3.4%. עוד אישרה הוועדה את מתווה הפחתת יעד הגירעון בין השנים 2016 – 2019 באופן הבא: 2016: 2.75%, 2017: 2.25%, 2018: 1.75%, 2019: 1.25% וב- 2020: 1% בלבד.
חברי הכנסת מחו על אי הגעת שר האוצר וראשי משרדו לדיון על-מנת להציג את תחזית הכנסות המדינה ואת הסיבות להחלטה להגדיל את יעד הגירעון. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי מהבית היהודי הודיע, כי "לא יפתח את הדיונים בתקציב בוועדה, כל עוד שר האוצר לא יופיע בפני הוועדה להציג את עיקרי התקציב ותכניתו הכלכלית ל- 2015".
בהתייחסו להגדלת הגירעון אמר סלומינסקי כי "ועדת הכספים עשתה את הדבר הנכון, קבעה את יעד הגירעון החדש ולאחר מכן תחל בדיוני התקציב, שמתבסס על תחזית הגירעון. הממשלה החליטה על הגדלת הגירעון לאחר שהודעתי שאני מתנגד בשום אופן להעלאת מיסים. אמנם אני ביקשתי שהגדלת הגירעון תיעשה באופן מדוד עד 3% והאוצר החליט על 3.4% אך בכל-מקרה המתווה עד 2020 יחזור להיות של מתווה גירעון מדוד". סלומינסקי עדכן, כי הודיע לראש הממשלה ולשר האוצר, "שוועדת הכספים תדון בתקציב ככל שיידרש גם בחודש ינואר".
קרא עוד:
[postim]
הממונה על המדיניות המאקרו-כלכלית באוצר, יעל מבורך, הסבירה את הרקע להגדלת יעד הגירעון: "מ- 1992 יש את כלל ההוצאה ויעד הגירעון, זהו כלל תכנוני. הכלל הוא אפקטיבי בהקטנת החוב של ישראל, חרף השינויים שנעשו בו. ההצעה להעלות את הגירעון ל- 3.4%. בנוסף, מכיוון שזו עלייה חד-פעמית של הוצאות הביטחון, המתווה הרב-שנתי מתוקן בהתאם. החוק לא מחייב עמידה ביעד במהלך השנה. תחזית הצמיחה ל- 2014 היתה 3% אך כעת עומדת כל 2.4%, בין השאר, בשל השלכות צוק איתן והאטה בצמיחה. התחזית שלנו לצמיחה ב- 2015: 3.2%. שינוי יעד הגירעון נדרש בשל הגדלת הוצאות הביטחון. תוואי הגירעון הרב-שנתי יוביל להורדת יחס החוב-תוצר עד לרמה של 67% ל- 62% בלבד עד 2020". מבורך ציינה את מבצע צוק איתן בקיץ כסיבה לעיכובים בהגשת התקציב לכנסת.
ליצמן: "כבר שנים שהמציאות לא תואמת את התחזיות"
ח"כ יעקב ליצמן העיר בחריפות כי "כרגע הממשלה היא עבריינית, כיוון שלא הביאה את התקציב בזמן המתחייב בחוק יסוד משק המדינה. הממשלה חייבת שהתקציב יאושר עד ה- 1 בינואר ועכשיו יפעילו לחצים לקיים ישיבות אל תוך הלילה. כחבר כנסת אני דורש לעמוד בחוק ולאפשר קיום דיון ראוי בתקציב במשך חודשיים לפחות, כפי שהיה נהוג עד היום".
"ממשלה עבריינית". ח"כ ליצמן במליאת הכנסת (אילוסטרציה: יואב דודקביץ')
ליצמן קבל על הבאת שינוי יעד הגירעון ואמר: "אם רואים ששנה אחרי שנה לא עומדים בתחזיות, זה אומר דרשני ושהנתונים המוצגים בפנינו אינם אמיתיים". עוד אמר, כי "תכנית מע"מ אפס על דירות של האוצר מעמיקה את הגירעון עקב הפסד הכנסות". מבורך השיבה: "האומדן שלנו למע"מ אפס היא: 2 מיליארד ₪ בהתאם לנתונים חדשים שקיבלנו ממשרד השיכון. כלומר היינו יורדים בגירעון ב- 0.2%".
ח"כ מיקי רוזנטל ממפלגת העבודה אמר כי "נדרש שלפחות נבין את עמדת שר האוצר, שרק לפני שנה אמר בנחרצות שאסור בשום אופן להגדיל את הגירעון ושזה עלול לפגוע בדירוג של המדינה, מה השתנה ומדוע הוא לא מופיע בפני הוועדה ומספק הסברים?".
חכ"י הועדה זעמו: "איפה צמרת משרד האוצר?"
הערת היו"ר על התקציב שהוצג ע"י פקידים זוטרים ללא נוכחות סמכותית מטעם משרד האוצר, פתחה את הפתח לח"כ ים נוספים כמו ח"כ הגב' בירן (העבודה) שאמרה כי "זה ביזוי של ועדת הכספים, שאפילו ראש אגף התקציבים, אמיר לוי, לא מגיע לדיון על הגדלת הגירעון. איבדתי לחלוטין אמון באוצר, שלפני שנה אמר שאסור בשום אופן להגדיל את הגירעון. זה פשוט זיג-זג לא הגיוני שאף אחד אפילו לא טורח לספק לכך הסברים".
גם ח"כ איציק כהן מש"ס אשר שימש כסגן שר האוצר, אמר כי שינוי קרדינלי כמו זה המובצע בהגלת הגירעון- מחייב ששר האוצר וכל צמרת המשרד תופיע בפני הוועדה. אי הגעתם לדיון היא לא זלזול רק בוועדת כספים אלא זלזול במדינה ובציבור".
ח"כ אראל מרגלית התריע: "הגירעון הולך להיות הרבה יותר גדול מ- 3.4%, כיוון שההכנסות עומדות לקטון בצורה דרסטית. על האוצר להציג בפנינו את תחזית ההכנסות וגם את המחלוקות בינו לבין בנק ישראל לגבי תחזית ההכנסות. ההאטה בצמיחה נראית הרבה יותר גדולה ממה שהאוצר אומר. הכלכלה הישראלית נמצאת בנסיגה. השכירים לא גומרים את החודש והעצמאים מאבדים את היכולת להתפרנס. אנשים נפלטים משוק העבודה. יש לשנות את המספרים שמקדשים את היחס חוב-תוצר ב- 2020 ל- 62% ומגישים תחזיות לא ריאליות, על-מנת שנדון במספרים ריאליים שניתן יהיה לעמוד בהם. הייתי מוסיף חצי אחוז לכל שנה החל מ- 2015 ואח"כ מתווה הרבה יותר ריאלי, מבלי לייבש את השירותים החברתיים".
השר לא טרח לבוא לדיון. משרד האוצר בירושלים
נוכח התייחסות הח"כים לעניין התקציב, עדכן מנהל ועדת הכספים, טמיר כהן, לגבי סדרי העבודה בדיוני תקציב: "יש תכנית הצגת התקציב ע"י השרים, אז המשרדים הגדולים יציגו ע"י השרים וראשי משרדיהם. הדבר יתחיל החל מהשבוע הבא שר הרווחה ושר הבינוי והשיכון".
"הממשלה לא עמדה בחוק, אך לא קיימת סנקציה נגדה"
היועצת המשפטית לוועדת הכספים, הגב' אפיק נימקה את מהות העבירה: "עפ"י חוק יסוד משק המדינה מ- 1975 התקציב צריך להיות מונח על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה לא יאוחר מ- 60 יום מ- 1.1 בכל שנה. מאז 1975 זה לא הופר, אך לא קיימת סנקציה כנגד הממשלה בעניין. יחד עם זאת, הכנסת רשאית להאריך את משך הדיונים אך לא לקצרם. ההנחה בחוק היסוד, שהאוצר לא ירצה לעבור על החוק. עוד עפ"י החוק, אם התקציב לא מאושר עד ה- 31 במרץ, הכנסת מתפזרת.
אפיק ציינה עוד בעניין חובת הופעת שר האוצר בפני הוועדה: "עפ"י החוק על השר להופיע אחת לשנה על-מנת להציג את תכניתו הכלכלית ואחת לרבעון על-מנת להציג את אופן ביצוע התקציב והעמידה ביעד הגירעון".
