ביום יום תלמידי חכמים, בפורים מנהיגים • מי אתם הרבנים של פורים?

הם עולים על הכס בלי מחלוקות ויורדים ממנו בלי דיני תורה • הם מצחיקים בבכי נרגש ובוכים כשכולם צוחקים • הם זוכים ליחס של כבוד ממנהיגי הדור, ומיוחסים להם כוחות עליונים • מסע שמח אל שולחנות הפורים של חצרות האדמו"רים

כתבות נוספות בנושא:

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם

'פורים רב'. צמד המילים שחציין הלצה וחציין הלכה. חציין קודש, ומיעוטן חול. המילים שבקהילות רבות מסמלות את עיצומו של יום הפורים-כיפורים, את סילודי הקודש ורעידות הצחוק, את מבטי המבוכה ודקות הדומייה.

ולא הרי 'פורים-רוּב' חסידי כ'רב של פורים' ליטאי. שהראשון כולו קודש, ומשנהו חציו לכם. הראשון בסילודין מתקדש, מתחטא, מזה אחת למעלה ושבע למטה, ואינו אלא כמצליף, ומשנהו אינו מתכוון כלל. לא למעלה, ולא למטה, ולא לאף אחת מרוחות השמים.

בחלק מחצרות החסידים הפכו אדמו"רי הפורים  למוסד מקודש. הם יושבים בטיש הפורים, הנחשב לאחד משיאי השנה החסידית – לצדו של האדמו"ר שלפעמים אף מפנה להם את מקומו, הם מקבלים את זכות הדיבור, והם זוכים לתשומת ליבו של מנהיג העדה, כמו גם של הקהילה כולה.

רבני הפורים בחצרות מתחלקים למספר קטגוריות. יש שמונו לתפקיד בשל אופיים העליז, חוש ההומור הבריא שלהם והעובדה שעלייתם על השולחן בפורים, עוד בטרם הם פותחים את הפה, כבר גורמת לציבור למלא פיו בצחוק. יש שנחנו במוח שנון וחריף וכוחם יפה לשזור נימה לנימה, להשחיל חוט במחט ולבנות פלפולי הבל על גבי הרים וגבעות, שגם הם הוקמו על יסודות של תבן וקש.

הקטגוריה השלישית, היא אלו שנחשבים ל'צורבא מדרבנן', תלמידי חכמים וכיוצא באלו, שהתמנו לתפקיד ה'פורים רב' דווקא בשל מעמדם התורני החשוב.

בבאבוב מספרים כי ה'פורים רב' של חצר הקודש באבוב, הגה"ח רבי שלום קסלר, התבטא פעם בהומור במהלך דרשת הפורים:

"בקי אני ברוך השם בדברי ה'נודע ביהודה' ו'קצות החושן' ובעוד מגוון ספרי עיון עמוקים….כשבאתי בדברים פעם עם ראש ישיבה ליטאי, שוחחנו בלימוד. הוא התפעל ממני כל כך, עד שהציע לי לשמש במשרה תורנית כראש ישיבה או כרב קהילה. בפעם אחרת, באתי בקודש פנימה לפני אחד האדמו"רים ושוחחנו בענייני חסידות ובדברים העומדים ברומו של עולם. האדמו"ר התרשם ממני במיוחד והציע לי לעלות על כס הנהגת חצר כלשהי ולהתחיל לכהן כ'רבי'… נו. יש כאן סתירה… כל אחד מציע לי משהו אחר. מכיוון שמצווה לשמוע דברי חכמים, החלטתי לנקוט פשרה מעשית שתשלב את שתי ההצעות יחד: נהייתי 'פורים רב'…"

סעודת-רח-אדר-בית-חיים-יהושע-3

בשנים האחרונות שייכים רוב רבני הפורים בחצרות החסידיות לקטגוריה השלישית. הם אנשים מכובדים שמכבדים את קונם ואת סביבתם. הם דמויות הוד ביום יום, שבפורים עוטים מעטה של הסתרה בתוך הסתרה, לובשים בגדי שיראין, ומתיישבים ביראת קודש ורוממות להצחיק את הציבור אבל בעיקר את רבותיהם.

 

חצר בעלזא – 'גמגום יהודי'

ה'פורים רב' בחצר בעלזא הוא הגה"ח רבי יהושע פינק, שהתמנה לאחרונה לדייו ומורה צדק בבית הדין 'מחזיקי הדת' ולרב בית המדרש של חמיו הגרח"י רוטמן זצ"ל. הרב פינק הוא איש חינוך נודע שמשמש גם מנהלה הרוחני של רשת מוסדות 'בית מלכה' לבנות. הוא נודע כדרשן בחסד וחצרות וקהילות רבות, נוהגות להזמינו כאורח הכבוד במעמדים שונים שהן מארגנות.

ה'פורים רב' הקודם של חצר בעלזא היה הרה"ח רבי ישראל קליין ז"ל, (אביו של הרה"ח רבי שמעון וולף שיבלחט"א, גבאי כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא), מהיושבים ראשונה במלכות. מאז פטירתו בשנת תשנ"ו, הטיל האדמו"ר את המלאכה על הרב פינק.

בבעלזא, כמו בחצרות רבות, מיוחסת משמעות רבה לתפקיד זה. האדמו"ר האציל לרב פינק מברכותיו ומכוחו ואמר כי "ל'פורים רב' יש כוח גדול ביום זה ואפשר להיוושע מברכות פיו". בדומה לכך, גם התייחס האדמו"ר ל'פורים רב' הקודם, הרב קליין ז"ל.

בבעלזא מספרים על ישועות רבות שלהן זכו, מי שהתברכו מפי ה'פורים רבנים'. הרב פינק נוהג גם לכתת רגליו ביום זה, לגייס כספים למטרות צדקה ומתנות לאביונים ורבים מנצלים את נוכחותו בביתם כדי לקבל ממנו את האיחול הנכסף. המעמד, ללא ספק, מחייב.

בעוד שבתקופת הרב קליין ז"ל משרת ה'פורים רב' הייתה רק 'תואר' בלבד ולא נשאה כל תוכן מהותי, כיום השתנו הדברים. בעידן הרב קליין, תפקיד ה'רב' הסתכם בחבישת אצטלת אדמו"רים ובישיבה ליד האדמו"ר בשבת פרשת 'זכור' וב'פורים' במהלך השולחנות. הוא הרעיף על האדמו"ר ובני ביתו את ברכותיו, כפי שנהוג, ובכך התחיל ונגמר כל הסיפור.

מאז שהרב פינק לקח לידיו את המושכות, בהתאם לפקודת הקודש, חל שינוי בנושא זה והוא נוהג גם לומר חרוזים ומילתא דבדיחותא בטיש. חשוב לציין כי לפני חג הפורים האדמו"ר מזמן את הרב פינק למעונו ופורש לפניו את הנושאים שבהם הוא מבקש שיעסוק בדרשותיו. הרב פינק מקפיד ומשתדל שלא לעורר קטרוג חלילה על יהודים, ומליצותיו מתאפיינות בנימה חיובית. עם זאת, בין השורות, הוא יכול להזכיר ברמיזה למשל, את צוררי ישראל ששימשו בשלטון, בעיקר אלו שהרעו לציבור החרדי.

פורים-רב-בחתונה-בארהב-ערב-פורים-עג-5

החל משבת 'זכור' , כבר מתייחסים בבעלזא בכבוד ל'פורים רב'. במשך שנתיים בה היה הרב פינק באבל כיהן הרב פנחס פרידמן – החברותא של האדמו"ר –  כ'רב', וגינוני המלכות שהורה הרבי לנהוג בו, היו בולטים במיוחד. מכיוון שהוא מתגורר בירושלים, הורה לו האדמו"ר לגשת בשבת 'זכור' אל התיבה לתפילות שחרית ומוסף. הוא גם התבקש לברך על הכוס בברכת המזון ב'טיש' וזכה לליווי ברחוב. לעומתו, הרב פינק מתגורר בבני ברק והביטוי המרכזי ל'רבנותו' הוא בכך שהוא לובש גרביים לבנים בשבת זו, ולא שחורים כמנהג בעלזא בכל שבתות השנה… עם זאת, ליתר הגינונים הוא זוכה במהלך יום הפורים עצמו.

זולת הדרשות והחרוזים שהוא נושא במהלך ה'טיש', נוהג הרב פינק גם להגיע לבית האדמו"ר במהלך החג ולשאת שם מדברותיו הערבים. השנה בשל העובדה שפורים ד'מוקפים' חל ביום חמישי בערב, והאדמו"ר יערוך את שולחנו בליל שישי. בחצר אומרים כי מפאת קוצר הזמן, לא בטוח שהרב פינק יוכל לשאת דברים, כמו בשנים רגילות.

בכל שנה מעלה הרב פינק על נס ערך אחר והוא נושא סביבו את דבריו.

לפני שנים אחדות, עמד הרב פינק על הצורך לחינוך לחיי 'הסתפקות במועט'. הוא הזכיר את נושא תכניות ה'חתונה פלאן' שיצאו לאור בשנים האחרונות, שמטרתן להביא לצמצום דרסטי של הוצאות לחתונה.

"מקור מפורש לכך מצאתי בתורה", אמר הרב פינק, "'וילך איש מבית לוי', דהיינו שהולך אבי החתן, הנוהג ללוות כסף, 'וייקח את בת לוי', ולוקח כלה לבנו מבית שגם שם נוהגים ללוות ממון… 'ותרא אותו כי טוב, ותצפנהו שלשה ירחים': ראו המחותנים שאינם מסתדרים בענייני כספים ואינם מסלקים את התחייבויותיהם, הסתירו והצפינו עצמם זה מזה שלושה חדשים… 'ולא יכלו עוד הצפינו, ותשם בסוף על שפת היאור'. כאשר ראו שאינם יכולים להסתדר ולהסתתר עוד, נסעו אל מעבר לים לקבץ נדבות, לעשות 'שנארען'… ויש לתבל זאת במה שנאמר בהגדה של פסח. 'אילו לא נתן לנו את הים ונתן לנו את ממונם דיינו'. אילו לא היו צריכים לנסוע מעבר לים והיה הקב"ה נותן לנו את הכסף שיש מעבר לים, דיינו…"

הרב פינק נאמן תמיד  להוראת רבו לסנגר תמיד על יהודים וללמד עליהם זכות, כנאמר 'דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו'. באחת השנים, כשעמד והשמיע 'גראמען' ובמהלכם אמר משפט בנימה של זלזול כלפי סקטור מסוים בתוך הציבור החרדי, מיד הפסיקו האדמו"ר ואמר: "רעד'ס נאר גוט'ס אויף אידען"… "יש לדבר טוב על יהודים".

על אתר, נענה והזכיר אמרת שפר, כדי לעורר זכותם של ישראל.

"הלא מנהגנו לומר במגילה 'להרוג ולאבד', וחוזרים ואומרים 'ולהרוג ולאבד'. וזאת מדוע? מפני שרציחה אצל אומות העולם היא דבר של מה בכך, אבל בני ישראל מתקשים להוציא מהפה את המשפט 'להרוג ולאבד' כדבעי, והדבר יוצא מגומגם: 'להרוג ולהרוג ולאבד…'"

בשעת אמירת הלחיים בטיש הפורים, נוהג הרב פינק לאחל ברכה מיוחדת לאדמו"ר. פעם אחת כאשר היה בעיצומו של האיחול הקבוע, הפסיקו האדמו"ר ואמר לו: "רעד שוין נישט אזוי פיל! ווינטש איך זאל זוכה זיין לתשובה שלמה!" (אל תכביר במילים, עדיף שתברך כי אזכה לתשובה שלמה…).

"רתת וחלחלה אחזתני", סיפר הרב פינק, "אך בסייעתא דשמיא נפל פסוק מתאים ומדהים בפי: "קיימו וקבלו עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם" – – –

 

חצר ויז'ניץ – 'עושים חיים'

בחצר הקודש ויז'ניץ משמש כ'פורים רב' הרה"ג רבי שמעון פויגל.  הרב פויגל הוא יהודי תלמיד חכם עצום העוסק בתורה כל היום, סופר פורה וידען נפלא. הוא חיבר ביאור נפלא על הספר 'חובות הלבבות' ועוד. הוא גם חוקר יוחסין וחיבר מחקרים רבים בנושא.

לפני למעלה מעשרים שנה, לאחר פטירתו של ה'פורים רב' המיתולוגי הקודם הרה"ח רבי מרדכי ברוך גייגר ז"ל, מינה אותו כ"ק מרן האדמו"ר ה'ישועות משה' מוויז'ניץ זצוק"ל ל'פורים רב'. גם בנו מרן האדמו"ר מוויז'ניץ, מכבד אותו החל משבת זכור ועד אחר ימי הפורים בכבוד מופלג.

טיש-פורים-סאדיגורה-תשעד-שוקי-לרר04השנה בליל שבת זכור, כשהציבור עבר להתברך ב'גוט שבת' לאחר התפילה, הורה האדמו"ר לחסידיו לגשת להתברך גם מפי ה'פורים רב'.

את הנושאים לשיחה בפורים הוא בוחר לעצמו. בידענותו המופלגת בכל מקצועות התורה הוא יודע לשלב נושאים רלוונטיים, עם אמרות כנף פורימיות שופעות שמחה של מצווה.

שח הרב פויגל מרא דפורים:

"למה נקרא שמן 'משניות'? על דרך דברי כ"ק רבינו (ה'ישועות משה' זי"ע) שאנשים מחפשים תמיד 'חדשות', עיתונים חדשים וכתבי עת למיניהם, ושאלתם בפיהם תמיד 'וואס איז נייעס?' (מה חדש?)  ונהג רבנו לומר, שביכולתו לספק 'חדשות' לכל אחד בלי סוף, ולא רק על דרך דברי חז"ל 'בכל יום יהיו בעיניך כחדשים', אלא ללא כ' הדמיון, כי אם 'חדשים ממש', ממכמני התורה הקדושה הרחבה מני ים…

"אשר על כן נקרא שמן 'משניות' – 'מיש-נייעס', 'ווי מען מישט, טרעפט מען נייעס' (היכן שמדפדפים מוצאים חדשות).

ועוד אחת, שנאמרה בשולחנו של האדמו"ר הנוכחי, ביום תליית המן, ט"ז בניסן, א' דחוה"מ פסח תשע"ג:

"ידוע ומקובל אצלנו שמי שנוסע לרבי בחוה"מ (כפי שמקפידים בוויז'ניץ ובחצרות נוספות) עונשו שיתגלה ויתפרסם בעולם, וכנודע מהרה"ק הר"ר בער ממעזריטש זי"ע. אך מניין המקור לזה?

"אך הרי במרדכי כתוב 'כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות' ואין לך פרסום גדול מזה. וכל כך למה? מפני שרכב בחולו של מועד על הסוס, כמפורש במגילה"…

הנה קוריוז מפי ה'פורים רב' שמיוחס לקודמו, רבי מרדכי ברוך גייגר ז"ל:

פעם, באחד מימי חוה"מ, כשרבנו זי"ע הלך מביהמ"ד לביתו לאחר תפילת מוסף שאל בצחות את ר' מרדכי ברוך ז"ל: "נו, האם הנך נוסע לטיולים בחול המועד? הרי 'צריך' לנסוע, מאכן א לעבין…" (לעשות חיים…)

תחילה השיב ר' מרדכי ברוך ז"ל שה'טיול' שהוא הולך עתה עם הרבי, מביהמ"ד לביתו – נאווה קודש, שווה עבורו יותר מכל הטיולים הגדולים ביותר בעולם.

אולם לאחר-מכן אמר לרבי: "מצאתי 'ראיה מפורשת' שחג הסוכות הוא הזמן לטיולים, שהרי על הכתוב (דברים טז, יג) 'חג הסוכות תעשה לך' מפרש התרגום 'יומא דמטליא'"…

 

חצר סאטמר – 'ערוצי הקודש'

בסאטמר ישנם מספר 'פורים רבנים' גם בקרית יואל וגם בוויליאמסבורג. בקרית יואל ה'פורים רב' הוא הרב שלמה לייב וויינברגר ואילו בוויליאמסבורג ה'פורים רב' הוא הרב חיים בערנאטה. כל רב משמש רב הפורים בעירו, בעת עריכת השולחנות של כ"ק האדמו"ר מסאטמר (בפורים ד'פרזים' בקרית יואל וב'מוקפים' בוויליאמסבורג).

שניהם למעשה אינם ממלאים שום תפקיד משמעותי במיוחד ואינם אומרים דברי בדחנות ודברי תורה. כל 'כהונתם' מסתכמת בכך שהם יושבים ליד האדמו"ר ומקבלים 'עלייה' בשבת זכור.

פורים טיש סקווירא פורים תשעד JDN (94)

לפני כעשור, מינו בקרית יואל תפקיד חדש לפורים: 'ראב"ד' שבו מכהן הרה"ג רבי נפתלי משה ווייס. הסיבה למינוי הייתה, לאחר שהנהלת הקהילה נוכחה לגלות כי ה'פורים רב' עסוק מאוד לטובת מתנות האביונים. תחילה, הוא התבקש לכהן כ'רב הצעיר' ואחר כך 'קודם' ומונה לראב"ד.

הרב ווייס הוא בעליו של הערוץ הטלפוני של סאטמר, שבו שומעים מדי שבוע את דברות הקודש של האדמו"ר בסעודה שלישית וכך גם הדרשות מכל הזמנים. הוא גם מוציא אותן לאור על גבי תקליטורי שמע. הרב ווייס הוא גם ה'בדחן' בעת קבלת הפנים של החתונות בחצר הקודש, והוא מחזיק גם ברשותו אבנט שהיה שייך לכ"ק ה'ברך משה' מסאטמר זצ"ל. הרב ווייס מביא עמו אבנט זה לכל חתונה בחצר, שעמו רוקד האדמו"ר את ה'מצווה טאנץ'.

בשונה מה'פורים רב', הרי שהרב ווייס עולה ביום הפורים על השולחן בעת ה'טיש' ומגלגל דברי בדחנות וחרוזים. בכל שנה, הוא מוציא גיליונות בשם 'ממעייני הכרם' שבהם מודפסים אמרי השפר שנאמרו מפיו במהלך החג.

הנה שתי פנינים מתוכם:

"מנהג ישראל, לשתות יי"ש אחר אכילת הדגים ויש לעיין בטעם הדבר. ואפשר לומר, על פי מה שנאמר אצל יונה הנביא, שהתפלל אל הקב"ה כשהיה במעי הדגה, ויצו השם אל הדג שיפלוט אותו. ממילא, כל אצל כל אחד שאוכל דגים, מקנן החשש והפחד, שמא יתפלל הדג מתוך מעיו ויצווה השם שיפלוט את הדג… על כן, משקים אותם ביי"ש עד שישתכרו הדגים. והלא כבר נפסקה הלכה, כי 'שיכור אסור להתפלל', ואם כן, הוסר החשש שמא יפלוט הסועד את הדגים הטעימים…"

ועוד אחת:

"נאמר בספרי קדמונים כי שלושת המטבעות ש'נותנים' למחצית השקל, הוא כנגד ארבעת הבנים שצווינו בהגדה של פסח, לרמז שבאותו לילה – ליל פסח – נדדה שנת המלך. ולכאורה, הדבר תמוה. והלא, ישנם רק ג' מטבעות לעומת ד' בנים? ואולי הפשט הוא כך: החכם (הבן הראשון) רק לוקח ואינו 'נותן'"…

 

חצר באבוב – 'מסיבה מראש חודש'

הגה"ח שלום קסלר, ה'פורים רב' של חצר הקודש באבוב הוא בשאר ימות השנה מנהלה הרוחני של ישיבת באבוב, ו'גאון עצום' . לדברי מכריו, ספרי ראשונים ואחרונים שגורים בפיו, בעל פה והוא נוהג לסיים את הש"ס בכל שנה. על זיכרונו הפנומנלי טוענים כי ניתן לערוך לו מבחן 'סיכה' בכל הש"ס. (מצביעים על מקום מסוים מעל גבי הכריכה, ושואלים את ה'בקי' מה נאמר בדף ועמוד פלוני במיקום זה).

בבאבוב מספרים, כי בימי נעוריו, כאשר ניצב פעם ליד שולחנו של כ"ק האדמו"ר מבאבוב זצוק"ל, נדמה היה לאדמו"ר כי לא האזין לדברי התורה שנשא במהלך ה'טיש' והיה עסוק בשיחה. האדמו"ר קרא לו לאחר מכן, ושאל אותו בפנים חתומות ומסבירות כאחת, אם יכול הוא לחזור על משאו. ללא ניד עפעף, החל הבחור לשחזר את המשא מתחילתו ועד סופו ולא החסיר כמלוא הנימה… האדמו"ר התפעל ממנו והורה לו להתחיל להגות בספרי ה'נודע ביהודה'. ואכן, תוך פרק זמן קצר יחסי, כבר היה הגאון הצעיר בקי בספרי השו"ת האמור. במרוצת השנים, הספיק למלא כרסו בש"ס ובפוסקים.

זה כארבעים שנה משמש הרב קסלר 'פורים רב' על פי בקשת האדמו"ר זצ"ל. הוא היה הנחשון שהכניס את המושג 'דברי תורה בחרוזים' לתוך שולחנות האדמו"רים בפורים.

היה זה בשנה הראשונה, כאשר האדמו"ר זצ"ל סיים לשאת את דבריו בטיש הפורים. הרב קסלר התבקש לעלות על השולחן ולהשמיע את תורתו ברוח היום. הוא החל להרצות את כל משא האדמו"ר, מהחל ועד כלה בחרוזים ששזר על אתר… ועוד הוסיף נופך לאמור, אף הם בחרוזים. האדמו"ר והחסידים, לא חדלו להתפעם מהכישרון המזהיר.

"לזכור את כל ה'תורה' שנאמרה אך זה עתה, בלא לרשום אותה על פתק ולחזור עליה בעל פה ועוד בחרוזים, כולל 'מראי המקומות' זוהי תופעה שאין לה אח ורע ", משתאים בבאבוב בריטואל קבוע.

פורים טיש סקווירא פורים תשעד JDN (80)

הרב קסלר מתחיל לשמש 'רב פורים', עטור בבגדי מלכות וקולפיק, החל מהטיש של ר"ח אדר. בשבת פרשת זכור נוהגים להכריז לאחר קבלת שבת כי "ה'פורים' מזמין את העולם ל'זכור'"… זהו מנהג קדום שיסודו בהררי קודש, למרות שבפועל, מדובר בהכרזה ריקה מתוכן, שכן היא מטפורית בלבד וה'רב' לא באמת מזמין את הציבור למסיבה ול'שבת אחים' כלשהן…

מאז ועד ה'טיש' האחרון ביום שושן פורים, לא מחסיר הרב שום 'טיש' שבו אינו עולה על השולחן לשמח ולחרוז כיד השם הטובה עליו.

"בשושן פורים, ה'טיש' בבאבוב חשוב עוד יותר מאשר בפורים עצמו, שכן בירושלים שעליה נאמר 'שער השמים' חוגגים ביום זה, וגם בשמים מציינים ושמחים ביום זה", אמר פעם האדמו"ר המהר"ש (השני) מבאבוב זצ"ל. האדמו"ר הוסיף כי יום הפורים נעלה במיוחד ואף מי שהוא אבל רח"ל, צריך לעלות על השולחן, לשמוח ולשמח.

הרב קסלר קבל פעם באחת מדרשותיו על הבדחנים שחוזרים בכל חתונה ואירוע על אותם חרוזים וממחזרים את עצמם לדעת. "הציבור כבר מכיר את החומר הנדוש ואין לאותו בדחן מה לחדש".

"ומהי העצה לכך?" שואל הרב קסלר ועונה, "שהבדחן יגיע לחתונות, רק אחת לתקופה ארוכה. במקרה כזה, אפשר לסמוך על זיכרונם הקצר של השומעים".

ומהיכן יש לי ראיה לדבריי? הקשה הרב קסלר והשיב:

"הן נאמר בגמרא שהתנא בר קפרא שימח את רבנו הקדוש ע"ה בבדחנות. ואיך אנו אומרים בפיטום הקטורת: 'תניא בר קפרא אומר- אחת לששים או לשבעים שנה… קרי, אחת ל-60-70 שנה, היה בר קפרא אומר את מה שיש לו לומר…"

 

חצר צאנז – 'יום כן יום לא'

בחצר הקודש צאנז, תפקיד ה'פורים רב' לאחרונה כבר איננו קבוע.

כבר אצל מייסד השושלת, הרה"ק בעל ה'דברי חיים' מצאנז זי"ע, נהגו לייחס לתפקיד זה חשיבות רבה.

על הימים ההם מספרים בצאנז כי "כשהיה כ"ק מרן הרה"ק מצאנז זי"ע אבד"ק בעיר רודניק, הייתה נמצאת שם חבורה של בני עלייה מתלמידי מרן הרה"ק מראפשיץ זי"ע, ביניהם הרה"ק מוה"ר אלימלך מרודניק זצ"ל. בתחילת חודש אדר עשו שם 'פורים קהל' כנהוג, ור' אלימלך רודניקער נתמנה ל'פורים רב'. כאשר היו החבריא בבדיחת הדעת, כתבו להגאון מוה"ר אברהם זצ"ל אבד"ק אוליינאב, שה'קהל' קונסים אותו, שעליו לבוא לרודניק ביום הפורים עם כל אשר לו 'מחוט ועד שרוך נעל', וחתמו כולם על האיגרת, ונשכח הדבר מלבם.

"והנה ביום הפורים אחר הצהריים, הגיעו לעיר כמה עגלות כבדות, טעונים ברהיטי בית, ארונות, שלחנות, מאות ספרים וכלי בית שונים, וגם הכלים שמשתמשים בהם בחג הפסח… ואחרי כל המחנה הזה נסעו עוד שתי עגלות, על האחת ישב הגאון אבד"ק אוליינאב זצ"ל, ועל השנייה הרבנית וילדיה… כאשר ראו זאת תמהו ונבהלו, כי נשכח מהם דבר המכתב. נגשו אליו בדברי פיוס וסליחה על הטרחה הגדולה שהטריחוהו, ושכל כוונתם היה רק לבדוחי בעלמא, לשמחו ולבדחו לכבוד חודש אדר…

"ענה להם הגאון רבי אברהם בתמימות: הרי אני חייב לקיים הפסק הכתוב וחתום מטובי ה'קהל', ובפרט שחתם עליו גם האבד"ק (כ"ק הרה"ק מצאנז זי"ע)… והתנצל על מה שלא הביא אתו גם הספרי תורה, כי הבין שבוודאי לא התכוונו מאחר שאסור לטלטל ספר תורה בחינם… אבל אם היו דעתם וכוונתם גם לזה, הוא מוכן לחזור מיד לביתו להביא גם את ספרי התורה…"

גם כ"ק מרן ה'שפע חיים' מצאנז זצוק"ל המשיך במנהג זה, ובעבר הרחוק נהגו למנות בכל שנה 'פורים רב' חדש.

רבנים אלו נהגו להשמיע מתורותיהם במהלך שולחנות הפורים. החגיגה סביבם כבר החלה למעשה בשבת זכור, כאשר הציבור היה מלווה אותם בשירה ובזמרה מביתם לבית המדרש ובחזרה. מנהג זה הפסיק משום מה, בתקופה שבה עלה כ"ק האדמו"ר מצאנז על כס ההנהגה.

לפני שנים אחדות חידש האדמו"ר את המנהג. היה זה בסעודה שלישית של שבת זכור, בסיום דברי התורה מפי האדמו"ר ושירת 'שושנת יעקב', כנהוג, זומן הרה"ג רבי דוד אסקל ממוצ"י הקהילה בקרית צאנז בנתניה וחבר ועד רבני 'מרכז התורה' – רשת היכלי הכוללים, בהוראת האדמו"ר, לשבת בראש השולחן ולשמש 'רב הפורים'. הוא היה מופתע, אבל כחסיד נאמן, כיבד הרב אסקל את המטלה שהונחתה עליו.

האדמו"ר הורה למשב"ק להכתירו, וזה הכריז בקול: "בשם כל הקהל הקדוש אנו ממנים את מורנו הרב דוד בן רבי אברהם מרדכי לשמש 'פורים רב' בקהילתנו".

הציבור פצח בשירת 'ימים על ימי מלך' ובמספר ניגוני שמחה נוספים. לאחר תפילת ערבית, פנה האדמו"ר ל'פורים רב' החדש, שקיבל על עצמו כעת את הכהונה, וציין בפניו כי "אחד התפקידים של 'פורים רב' הוא לומר דברים טובים ולהשפיע ברכות לבני ישראל".

טיש פורים - נדבורנה - פורים תשעד - שוקי לרר6

הרב אסקל התיישב להכין פלפול ודברי תורה לכבוד היום. בבוא החג, הוא לבש אצטלה צבעונית ושטריימל אופייני כנהוג, וכובד לשבת לצד האדמו"ר.

כאשר פתח הרב אסקל בפלפול, נדמה היה ברגעים הראשונים כי מדובר בפלפול אמתי ורציני. רק כעבור דקות ארוכות התברר כי כל המבנה מבוסס על סרק, חיזיון ודמיון, כפי שנהגו רבני הפורים לדורותיהם…הציבור ובראשם האדמו"ר נהנו כמובן מה'מערכה' המוצלחת. הוא זכה לקרבה מופלגת מאת האדמו"ר, שכאמור, הורה לו לברך את הציבור הגדול ביום נשגב זה.

במשך מספר שנים, המשיך הרב אסקל בתפקיד. לאחרונה, משום מה, שוב הופסק המנהג.

 

ומה יש ל'פורים רב' לאחל לבית ישראל? נחתום מעין הפתיחה, מפי הרב פינק. 'הפורים רב' בבעלזא.

"אני מאחל לכולם ברכת 'בני חיי ומזוני', השייכת במיוחד לפורים. 'בני', שיפרו וירבו כדגים ו'מזל אדר הוא הרי דגים', וייוושעו בבנים זכרים כמו שנאמר במגילה: 'והימים האלה נ'זכר'ים ונעשים', ונאמר: 'ו'זכר'ם לא יסוף מזרעם'. 'חיי', רפואות וישועות, כמו שהיה במתן תורה שהרי גם פורים הוא זמן קבלת התורה מאהבה. כמו כן, נוהגים אנו במשלוח מנו"ת שהוא ר"ת: ו'הצלת נ'פשי מ'שאול ת'חתיה, ו'פורים' עם הכולל בגימטרייה 'רפאנו'".

והנה עוד איחול, ברוח הימים והשנה האחרונה, שבהם עולם התורה והציבור החרדי ספג קיצוצים ומכות כואבות בכיסו:

"משלוח מנו"ת הרי ר"ת: ו'כי ת'אמרו מ'ה נ'אכל…לכן, נאחל: 'מזוני רוויחי'. קריאת המגילה משפיעה פרנסה, כמו שנאמר בגמרא (מגילה ד, ב): 'עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה', וכשם שמרדכי קיבל את כל בית המן וטבעת המלך, כך גם כל מוסדות התורה יקבלו את כל התקציבים שנלקחו מהם, 'און נאך און נאך' (עוד ועוד).

"זו הייתה הברכה באריכות, והברכה בקיצור: 'פורים' ר"ת: פ'רו ו'רבו, ר'פואות י'שועות, מ'זוני, כפי שנאמר בשם הרה"ק רבי לייבל'ה אייגר זצוק"ל. יהא לנו ולכל ישראל אמן.

הכתבות המעניינות ביותר

המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture