הודעתו הדרמטית אתמול של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן על הישארות מפלגתו באופוזיציה, התקבלה בציבור החרדי בתחושת 'ברוך שפטרנו' מחד גיסא ובחשש מסוים מאידך.
שר החוץ, המהווה כבר במשך יותר מעשור וחצי חלק בלתי נפרד מהמערכת הפוליטית בישראל, מיצב את עצמו בשנים האחרונות כאחד מאויבי הדת הגדולים ביותר בממשלה, בשורה אחת עם לפיד ולבני.
ליברמן קידם בפראות חוקי נישואין שלא על פי ההלכה וגיור לכל דורש, הטיל וטו פעמיים (בוועדת פלסנר ובוועדת שקד) על העברת חוקי גיוס מרוככים, התנגד לאחרונה לצירוף החרדים לממשלה ובכלל בשנתיים האחרונות היה צלע מרכזית בציר יחד עם לפיד ולבני, אשר ניהלו קמפיין לריסוק זהותה היהודית של המדינה.
קרא עוד:
[postim]
מצד שני, בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, ישיבתה של ישראל ביתנו בממשלה הייתה הכרחית ליציבות הקואליציה. במצב שנוצר, תוקם – בוודאות במעט מלאה – ממשלה הנשענת על 61 ח"כים, בה כל ממורמר מהספסלים האחוריים או כל קיצוני שמדיניות הממשלה לא נראית לו, יכול להפיל אותה בהנפת אצבע.
הממשלה הבאה, ככל שההישגים החרדיים בה – הן של ש"ס והן של יהדות התורה – גדולים מאוד, תתקשה מאוד לאשר חוקים, לתכנן רפורמות ולהעביר תקציבים, הן בגלל הרוב הדחוק שלה בכנסת והן מצד המתקפות הארסיות הצפויות מספסלי האופוזיציה ומחלקים נרחבים בציבור הישראלי.
"האנטי דיפלומט מספר אחת"
6 שנים לאחר שהתמנה לראשונה לתפקיד היוקרתי של שר החוץ, עוזב אביגדור ליברמן את המשרד לטובת ח"כפשות בירכתי האופוזיציה. 6 שנים הן זמן ארוך דיו כדי לבחון את תפקודו הדיפלומטי של הדיפלומט מס' 1 של המדינה, ולנסות להבין האם האיש גרם נזק רק לדת ולציבור החרדי או גם בתחומים נוספים.
העיתונאית הפוליטית טל שניידר, מגישה סקירה מקיפה על מערכות היחסים של אביגדור ליברמן ברחבי העולם, במיוחד בדמוקרטיות המערביות, ומכתירה אותם כ׳אנטי-דיפלומטיה׳.
כמי ששפת האם שלו רוסית ובעברית בנאומיו ניתן לזהות מבטא רוסי כבד, ליברמן לא הופיע כמעט כלל בשפה האנגלית, בטח לא בארה״ב, כותבת שניידר, אשר הקטעים הבאים מצוטטים באדיבותה וברשותה.
יותר מכך, הילרי קלינטון כמזכירת המדינה האמריקנית כמעט ולא נפגשה אתו. לא הזמינה אותו לוושינגטון וליברמן ביקר שם מעט מאוד. הוא לא הופיע בתקשורת האמריקאית, עד כדי כך שבסיום הקדנציה שלה, יצאו עדכונים מוושינגטון ש״קלינטון החרימה וקרי ייפגש״. כלומר, אצל שר החוץ ליברמן, עצם העובדה שהצליח לקיים מפגשים דיפלומטיים – הפכה לידיעה. לחדשה עיתונאית…
"קלינטון החרימה וקרי ייפגש״ (צילום: מתי שטרן - שגרירות ארה"ב, פלאש 90)
המילה חרם, שזורה לאורך כל הקדנציה של ליברמן. ב-2010 דווח כי הוא החרים את נשיא ברזיל לולה דה-סילבה. במקומות אחרים בתקשורת התפרסם שדווקא סילבה הוא זה שמחרים אותו. היחסים עם מחליפתו של סילבה, דילמה רוסף, היו עוד יותר טעונים. מדובר במעצמה הכלכלית החזקה ביותר בדרום אמריקה והשמינית בעולם (GDP), אבל ישראל הקטנה מחרימה.
הקרב על התודעה: מי יחרים קודם?
ליברמן גם הסתכסך עם מעצמות אזוריות. לא הכל באשמתו כמובן, אבל הדיפלומט מספר אחת של ישראל נראה תמיד כמי שנהנה לשפוך שמן על המדורה: טורקיה, מצרים, שוב מצרים. עיתונאים שמשוחחים על בסיס קבוע עם דיפלומטים ערבים המשרתים בישראל יודעים שליברמן הוא נון-סטרטר. כל עוד הוא שר החוץ של ישראל, אין כמעט שיח בינו לבין העולם הדיפלומטי הערבי.
הלאה: ליברמן החרים את שר החינוך הדרום-אפריקאי (כי הם החרימו קודם).
משרד החוץ הישראלי ניסה ומנסה להיאבק בתופעת ה BDS הגלובלית נגד ישראל וליברמן, כדי להדגים מה זה BDS מקומי, שמט את כל הבסיס לטיעון הישראלי כשהוא מוביל חרם נגד עסקים של ערבים (בלי שבאמת אפשר לדעת מי מאותם העסקים אמר או עשה משהו שלא מוצא חן בעיניו).
תופעה גלובלית מתרחבת. מפגין קורא לחרם על ישראל
הוא גם החרים את היוזמה הסעודית (״מתכון להשמדת ישראל״), וזאת כמה שנים לפני הקמפיין האחרון שבמהלכו קרא "להוביל יוזמות אזוריות", תוך הפרחת הבטחה לשיח עם מדינות באזור. אבל מי מהן מוכנה בכלל לשוחח אתו?
החרמת הציבור הערבי לא הועילה ליחסי החוץ של ישראל
וכמובן כמובן, ליברמן רוצה להחרים את הרשימה המשותפת בראשות ח״כ איימן עודה על כל 13 הח״כים שלה. החרמת פוליטיקאים ערבים, קשורה קשר עבות ליחסי החוץ של ישראל. אם שר החוץ של ישראל מחרים מפלגה שמייצגת ציבור ישראלי ערבי, איך הוא מצפה שיתייחסו אליו כנציג המדינה?
רשימת מעללי החוץ של ליברמן עוד ארוכה. אפשר לפרוש מגילות. על הקשרים במזרח אירופה, במיוחד ברוסיה, אשר לאו דווקא הביאו תועלת לישראל. אבל דווקא את המאמץ המשמעותי של פיתוח הקשרים והיחסים עם בציר הודו-סין-יפן, כולל הקשרים הכלכליים, ביצע ראש הממשלה נתניהו בעצמו. הוא זה שיזם ודחף, נסע ועשה.
אז איך ניתן לסכם את הקדנציה של ליברמן כשר חוץ?
צמצום יחסים, פגיעה בקשרי החוץ של ישראל, ריבוי חרמות, פיחות במעמדנו בעולם. זו המורשת של שר החוץ ליברמן.
(צילום התמונה הראשית: יונתן זינדל – פלאש 90)
