מעשה בעציץ ובדחליל • טורו השבועי של יוסי אליטוב

על חלוקת העבודה של דרעי בין 'נעריו' לאנשי המקצוע, על המעגל שנסגר ונחתם סופית ועל העציצים בלשכות השרים • וגם: התוחלת הנכזבת שבהצטרפות לאליטה המדומה, ותהילת עולם שחולפת לה כאבק פורח וכעשן כלה

כתבות נוספות בנושא:

רבבות במעמד סיום המחזור השני של 'הדף היומי בהלכה' של 'דרשו' בארנה • שידור חי
האדמו''ר מסקולען ירושלים במעונו של גאב"ד ירושלים
שמחת הנישואין לבן רב קהל חסידים טבריה ובת אב"ד מאקווא נתניה
דוכן העיתונים • כל שערי השבועונים על המסך שלכם

איש עכו, דוד אזולאי, צבר כבר שני עשורים של פרלמנטריות. הוא נתפס כח"כ טוב, מוכר ולבבי, ונחשב מהטובים והפעלתנים יותר בכנסת. השקט התעשייתי שלו מלמד על היותו אדם שבורח מפרסום מיותר ובעיקר ממחלוקות. אזולאי מעולם לא החזיק בשאיפות מיניסטריאליות. השבוע, כשהטלפון הנייד שלו רטט ואריה דרעי בישר לו על התמנותו לשר דתות מלא-מלא, לא סגן ולא משנה, הוא היה בטוח שמדובר במתיחה.

כמו כל אנשי הזירה הפוליטית עקב אזולאי בחודש וחצי האחרונים אחר הפרישמישים השונים שניסו דרעי ויועציו לבצע בתיק הדתות הש"סי. שרים מהסיעה ומחוצה לה עלו וירדו בין-רגע. נולדו ונקברו באותו הינף יד. המשרד אוחד עם הנגב והגליל או פוצל לסירוגין מתחומי שיפוטו של שר הכלכלה. וחוזר חלילה. אין ורסיה שלא נוסתה. תסריטאי מחונן שהיה מתעד את המחזה הטרגי-קומי הזה היה מקבל בונוס מיוחד אם בסוף הפרק היה אזולאי מתגלה כפתרון המבריק לתסריט הסבוך. קקטוס הזהב של הפוליטיקה.

לשבחו של שר הדתות החדש ייאמר כי אינו צריך לישון על זה חודש רק כדי להבין את מהות העסקה: התהילה והכבוד שמורים לו. השלטון והכוח בידי אנשי דרעי. אם דרעי הבין באיחור שלצי רכבי השרד שקיבל מנתניהו יש רק בעיה אחת – אין להם נהגים מתאימים, הרי שכבר ביום הראשון הניף דוד אזולאי דגל לבן מאחורי ההגה כשעשרת בכירי דרעי התיישבו בספסלים שמאחוריו כנהגי משנה.

דורשי רשומות וכותבי קורות הימים שיתבקשו לשרטט את הפשיטה שביצעו אנשי דרעי עם שחר על משרדי הממשלה, ייאלצו לעשות זאת בציוריות רבה. אחת לחמש דקות עלה מסרון לאוויר: יעלה ויבוא פלוני בן פלוני לשמש יועץ בוועדה זו, כיועץ משרד זה או כדובר ח"כ אחר.

בשני האחרון, כשיצאו ההודעות בזו אחר זו על חלוקת השלל בנתחי המשרד, התגלו כל נערי דרעי ששובצו במשרד שבראשו עומד אזולאי: אבי אמסלם, נהגו של דרעי, מונה ליועץ מיוחד לענייני המועצות הדתיות שכינויו הרשמי הוא האחראי על קישור רבני ערים ומינוי ראשי מועצות דתיות. אחריו בתור השתרך ארז מלול, עוזרו של הגר"ד יוסף שיכהן כיועץ לענייני חקיקה – מתוקף היותו משפטן. דוד עמר, האיש הכל יכול בסביבת דרעי, מונה ליועץ לענייני רבנות ראשית ומינוי רבנים. לאחר מכן צעד בסך מיכאל מלכיאלי, אף הוא מאנשי דרעי שמקום משכנו הקודם היה בעיריית ירושלים ודורג במקום האחד-עשר של הרשימה לכנסת שמונה לראש מטה (רמ"ט) שר הדתות.

אזולאי המנוסה הבין מיד: אם ירצה להתרווח על כסאו וליהנות מהשררה, עליו לבלוע את הגלולה המרה של סביבת עבודה מורעלת-דרעי שכזו. דוד קיבל מלוכה ומצא בארמונו עשר אתונות דרעי הרובצות בלשכתו. מנגד, אי אפשר לזלזל בכישרונות הצעירים המוכחים שנבחרו בפינצטה איש על מטהו ואיש על דגלו. מורעלי-דרעי לא יכולים להיות כאלה שאינם סוסי עבודה. ולכן, איש אינו יכול לחלוק על הלהט שלהם להצליח.

ותיק ונרגש

המעגלים הדביקים של בני המשפחה שצעדו עם אביהם לכל טקס חילופי שרים שאליו נדרש המיניסטר בשבוע החולף, היו מפתיעים ברגעים מסוימים. ההתרגשות התאימה אולי לבני משפחת אזולאי, לא לבני משפחת המלוכה החדשה מהר-נוף. אבל מפתיע יותר היה לראות שהוותיק והישיש מבין שרי הממשלה הנוכחית היה בעצמו נרגש כחתן ביום חופתו. אריה דרעי הגיע לטקסים כשהוא מלא התמוגגות מאושרת, כמו נער המלקק כל טיפה הנוטפת מהארטיק ביום קיצי.

אבל אי אפשר לגחך להתרגשות ולסומק שבלחיי משפחת דרעי כשמבינים מה האיש הזה עבר. מאז ימי יצחק רבין המנוח, אז גורש שר הפנים הצעיר מלשכתו על ידי היועץ המשפטי דאז מיכאל בן יאיר ונבעט אל האופל, לא היה שר שהושפל כל כך. גם לא קם עוד מיניסטר ישראלי שהורד לתהום תחתיות כדרעי ושב בחזרה למשרתו, כעבור הפסקה בת שנים כה ארוכות. משפיל גאים ומגביה שפלים.

אבל כאן בנקודה זו פחות או יותר מסתיימת הסמנטיקה ומתחילה המהות: עד היום, בכל החזרה המתגלגלת של דרעי בשנתיים האחרונות, שפכנו אנחנו – הפרשנים וכותבי הטורים – המון צבע ונוסטלגיה על האסיר שיצא מבית האסורים כדי למלוך. על האיש שלחם שנים נגד כל הסיכויים והצליח. אין סופרלטיב ומטפורה שלא כיכבו בדרמה האנושית הזו.

אבל מיום שני האחרון הגיעה הדרמה אל סיומה. הפוליטיקה החלה. הפרומו הסתיים ברגש והמפתחות בפנים. אחרי שהטקסים הסתיימו וכל יועציו ונעריו שובצו בעמדות מפתח, הגיע הזמן לספק את הסחורה בכבוד ובנראות סבירה.

זה דרעי

יש מרכיב חינני באישיות של דרעי. אי אפשר לומר שהוא מתקשה לקרוא מפה. שהוא לא יודע לפצח סיטואציות מורכבות. ממש לא. דרעי אלוף בזיהוי חולשות ואמן בקריאת יתרונות. כולל שלו עצמו. אבל גם כשהוא מודע למגרעותיו ומשלם עליהן מחיר, הוא לא תמיד נמנע מלחזור על דפוס אותן השגיאות. כזה הוא: כישרון מורכב. מצד אחד – מבריק, מוכשר, מהמר, ממנף הזדמנויות, שובב, מוצא את המילה הנכונה לכל מקום, מפלס דרך גם בסביבות עוינות. ומצד שני – מעט פזיז, חסר סבלנות ולא מהסס לשנות את דעתו בחדות ולנקוט עמדה הפוכה בתכלית לאחר חשיבה בת שעה נוספת.

בטקס הכניסה למשרד הכלכלה הוא לא פספס שום קונץ. שום פשלה. הטקס נקבע לשעה ברורה. בנט ישב בלשכתו וחיכה כמו ילד טוב ירושלים לשר הנכנס. אחרי חצי שעה נפתחה הדלת. דרעי נכנס אבל עיניו למצלמה של ערוץ 2 שלוותה ביאיר שרקי, חבוש בכיפת אליהו הנביא על ראשו, המראיין אותו. לבנט ארך רגע קצר כדי לקלוט שהפך למוצג בכתבה שברק סרי, יועץ התקשורת החדש של דרעי, הפיק. הוא בלע את הרוק והבין שאין מה לעשות. זה דרעי.

נפתלי בנט מחל על כבודו גם בהמשך. דרעי נשא נאום קצר ותכליתי. אמר על עצמו שהוא כבר זקן וחסר כח לטקסים, הזכיר את חוני המעגל שישן שבעים שנה כדי לחזור לבית המדרש ולגלות שאינו מכיר איש, ויותר מאשר רמז שהוא מתמודד עם הקשיים שבחזרה לפוליטיקה העדכנית. וכאן, שיגר את המסר הלא-סמוי לבנט: יש לי בעיית קשב, אמר. ואין לי זמן. אז אל תאריכו בדברים – פנה לנואמים שאחריו – כי אין לי גם סבלנות. הקופצנות הדרעית קפצה החוצה, אבל בנט שמע והתחשב ונפרד ממנו לשלום.

למחרת, כשיצאו מטקס הצילום הממשלתי בבית הנשיא, הבחינו יעקב בצלאל ואריה דרעי בנפתלי בנט העומד בצדי הכביש וממתין לרכבו. השניים הציעו לו להצטרף אליהם בחזרה לבניין הכנסת, אבל בנט רק חייך ואמר: אולי תלמדו את העוזרים שלי שלא משאירים את השר להמתין בצד הכביש. כשדרעי שוב הציע לו להצטרף לנסיעה, בנט הודה לו והסתלק. עד כאן הוא מוכן להבליג.

המבחן האחרון

החלוקה האנושית שיצר דרעי במינויים שביצע, מפתיעה. נעריו ויועציו הקרובים נשלחו למשרד הדתות. הם ליוו אותו בפוליטיקה הארצית ובחזרתו להנהגת התנועה והם 'יערבבו' מעתה את שירותי הדת בנאמנות עיוורת. ירַצו רבנים ויתגמלו אחרים, יצעידו את שירותי הדת וינסו להחזיר את ימי הקיסרות שחלפו ושבו. לעומת זאת, במשרדי פיתוח הנגב והגליל ובמשרד הכלכלה, בנה דרעי כוורת של ספקי שירותים מקצועיים ומומחים בתחומם, שיצמיחו לו את הגשר לשקופים שכל כך קיווה לקבל מהם את קולם בבחירות האחרונות וקיבל אותם בצורה שקופה כל כך עד שהוא עצמו אינו מבחין בהם.

היועץ האסטרטגי, ספי שקד, שהשבוע התברר כמה התעריף שגבה היה יקר, לא סיפק את הסחורה. הוא יצר סדר יום שלא סיפק יותר מאשר מסך עשן של עשייה וסביבת עבודה נוחה לאג'נדה שאולי תמומש בקדנציה הקרובה. אולי היועצים ואנשי המקצוע החדשים גם יקצרו את הפירות ויביאו את הקולות בבחירות הבאות.

זו הסיבה שבשלה בחר דרעי להפריד את עולם ה'ערבובים' הפנים-מגזריים מהמשרדים המקצועיים-כלכליים. שם לא תראו הרבה זקנים ומגבעות אלא בעיקר צעירים נמרצים שיביאו תוצאות ומהר. עד שיַראה לציבור בישראל שהיה שווה לחכות לשובו.

ועד אז, דרעי מבלה שעות לא מעטות עם עורכי דינו כדי להתמודד עם העתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון נגד כהונתו כשר. זו שהיועץ המשפטי 'יתקשה להגן עליו' מפניה. יהודה וינשטיין, בסרקזם אופייני, טרח להציג – על מגש של כסף – קבל עם ועולם את כל אבני הנגף האפשריות שיסייעו לשונאי דרעי ומסכלי מינוייו, ושתל אותן בדו"ח שגיבש. העותרים לא יצטרכו להתאמץ. וינשטיין עשה את כל העבודה לפרקליטי התנועה לאיכות השלטון.

מצדו של דרעי זהו המבחן האחרון לפני חזרתו לימי הקיסרות של 1988. אם ידלג על המשוכה ושופטי הבג"ץ יביעו אי נוחות ממינויו ותו לא – אחריו המבול. דרעי יוכל להיערך לנסיעה הבאה לקברי צדיקים במרוקו, לארגן את מסעות התשובה ועצרות התפילה של חודש אלול ולתכנן את 'בין הזמנים' בחיק המשפחה.

אין דרך שלישית

עיתונאי צעיר לימים הייתי בשנת תשנ"ט. רק שנתיים במקצוע. אבל הדמיון בין הסיטואציות הפוליטיות רב להפליא. גם אז ש"ס העניקה את השלטון לאהוד ברק, ונערי אלי ישי פשטו על הלשכות לחגיגת ניצחון מפוארת שנמשכה שנה וחצי לפחות. תחושת שכרון מנצח עמדה באוויר. אנשים כמוך, שדיברת אִתם בכל בוקר, הפכו פתאום למיניסטרים. מנערים נחמדים שחיפשו את חייהם בעולם המעשה לאחר הישיבה הפכו הללו ליועצים חנוטים בחליפות ומצוידים במכשירי הניידים העכשוויים. השימוש בהם היה רב: הם היו מציגים בגאווה כיצד הם משאירים הודעה בלשכת רה"מ ובאיזו מהירות הלשכה חוזרת אליהם. סממנים של אליטה חדשה נולדו.

אלא שנער הייתי גם זקנתי. דברים שהחלו בצהלה גדולה נגמרו פעמים רבות בצורה הפוכה. אין נזילה והפיכה מהפוליטיקה הישראלית. ראיתי השבוע את ציפי לבני עומדת עם המגש במזנון הח"כים כשגווה כפוף מעט. ראית את ההבטחה הגדולה של שרת החוץ בודדה, לבדה מחכה לרבע עוף. איש לא התקרב לדרוש בשלומה. מהצד השני, יושב לו חבר הכנסת מזוז, מקום אחד לפני אורן חזן בליכוד, בעל דוכן תותים לשעבר שעוד לא ערך חפיפה בין תותיו לעבודתו. מזוז מוקף בחבריו לשכונה ונראה שמח וטוב לב. בעברית אומרים: הסתדר בחיים. אבל אין בית שמתעתע ביושביו כמו הבית הזה.

החברה החרדית יצרה שתי אליטות: של לומדי תורה ושל תומכי תורה. האליטה השלישית, שכביכול קיימת בדמיונם של בני נוער שטרם ראו דבר ושניים בחייהם, יש בה את התהילה הכוזבת של הפוליטיקה. אבל אין לה עתיד. אפילו קיום עכשווי אין לה. היא חסרת משנה סדורה או אופק רציני. בעגה החרדית הם נחשבים שמשים – שלוחי ציבור. גם אם הח"כים המוכשרים הרימו בכמה דרגות את מינויים ושדרגו את מעמדם, מבט ימין ושמאל וגלגול המצלמה לאחור מגלים את כל שועטי רכבי השרד ומרימי כוסיות הלחיים דאז, כשהם ברובם נעדרים מהחיים הפוליטיים.

אחדים מהם, שלא הסתנוורו ולקחו נכון ומדויק את התפקיד תוך שידעו את זמניותו – הצליחו. לפעמים גם שרדו יותר מקדנציה וחצי. הם סייעו לביתם ולעדתם וקדשו שם שמים תוך תחושת מיצוי אישית. המשתכרים מריח השררה שהתהילה עלתה להם לראש, ציפו שהעולם יפנה אליהם בגוף שלישי. הללו מסיימים בצרה צרורה וגדולה והדחה מפוארת.

כי אין דרך שלישית. או לומדי תורה, או תומכי תורה. אין אליטה אחרת.

עציצים בלשכה

הדרך לאישור ארבעת סגני השרים בממשלה, לא הייתה סוגה בשושנים. מועטים הם המקרים שהשר הוא הממנה את סגנו ומתכוון להאציל לו סמכויות. במקרים המעטים הללו צומחת אפקטיביות מהמינוי. בחמש עשרה השנים האחרונות הפכו סגני השרים לכיבודים המוצנחים על ראשו של השר המכהן רק כדי לרצות מפלגה אחרת. אין מי שהגדיר טוב מיוסי שריד את תפקיד סגני השרים: עציצים בלשכה. החוק קובע כי סמכויות הסגן ייקבעו או על ידי השר המכהן או בידי הממשלה. בפועל, סגן השר נותר בדרך כלל עציץ.

עד כה, השרים המכהנים רק התעללו בסגניהם. זה עובד בשיטת הדווקא והאדרבה: אם הסגן מבקש סמכויות בתחום מסוים, יטרחו השרים להבהיר לפקידות הנוגעת בדבר כי מעתה הסגן עבורם הופך לרואה ואינו נראה. אוויר. מנגד, השרים מא־פשרים לסגנים ברוב טובם ליצור מצג שווא: כאילו הסגנים מייצגים את בוחריהם ושותפים מלאים לקבלת ההחלטות. כביכול יש כפיפות אמת של סמכויות ופקידים תחתם. הדבר יכול להתאפשר רק אם הסגן הוא חרדי והופעותיו התקשורתיות מסתכמות ביומונים ובאתרים חרדיים. החכמים שבהם מבינים שהם שתדלנים במקרה הטוב – גם אם הם עטופים במעילים של סגני שרים. ספקי צרכים לוביסטיים. תו – לא. אך לפעמים, מגזימים הסגנים וממאיסים עצמם כל כך עד שהם מעניקים מוטיבציה לשרים המכהנים מעליהם להקטינם עוד ועוד. הם נדמים ליתושים היושבים על אפו של השור, מעקצצים ואומרים חרשנו.

השבוע, סרק בכיר בלשכת שר הרווחה את מבואות הכנסת בניסיון לאתר אותי. כשהגיעו אליי כמה דרישות שלום שהאיש שואל על אודותיי, כבר חשבתי שצרה אירעה בביתו והוא זקוק לסיוע. אך כשנועדנו פנים אל פנים, נגלה הלה וכשכולו שוצף וקוצף אמר לי: "שמעתי שמשולם נהרי בדרך אלינו כסגן שר הרווחה. ומה נראה לך, שניתן לו סמכויות? אפילו עציץ לא יהיה אצלנו. תרשום, תרשום: במקרה הטוב הוא יהיה דחליל.

"הוא," המשיך הבכיר בלשכת השר, חיים כץ, לתחום את גבולותיו של נהרי, "חושב שניתן לו להתעסק בתחומים הנוגעים לחרדים. אני מודיע לך, מקסימום ניתן לו את הרשות לשיקום האסיר". עקיצה ברורה כשהיא משוגרת לעברו של ש"סניק. יוצא מן הכלל היה איציק כהן שעשה את הבלתי ייאמן. מראש, כשנכנס בפעם הראשונה למשרד האוצר, הבין שבכוח הזרוע לא ישיג כלום. אז הוא התנחמד לפקידות הבכירה, והשיג מה שלא השיגו אחרים לפניו. צניעות, ככלל, היא תכונה טובה לחיים אך גם אפקטיבית מאוד בפוליטיקה.

אז נכון שבממשלה הזו כל בורג מייצר הרעשה ארטילרית ויכול לאיים להרעיד את המבנה הרעוע על ראש כולם. במבחן התוצאה רק מי שיידע להיות 'יהודון' בלשון החילונית (קרי: מנוע מלאיים, לא שולף שרירים, לא דופק על השולחן אלא משתמש בחיוך גוטרמני כדי למצוא את הסדקים לליבותיהם של מקבלי ההחלטות) יוכל להצליח.

חברים לנשק

כשדגליהם בידיהם ושירי הלל למדינה ולמולדת בפיהם, צעדו רבים ברחובות ירושלים המשוחררת שחגגה מ"ח שנות חירות שנויה במחלוקת. צעדות הדגלים של יום ירושלים מסתיימות בעצרת גדולה בכותל המערבי, כשהבמה מלאה בלובשי מדים המחייכים לקהל והם מחייכים אליו בחזרה. בסופו של יום, החוגגים נראים צוהלים כעוגת קצפת אחת גדולה, דביקה וסמיכה.

אלא שירושלים זזה הפעם הצידה בגלל תמונה אחת של גדעון סער וגלעד ארדן, שני המורדים הגדולים של ביבי שהקפידו אפילו להתחבק עם נפתלי בנט ודאגו שהתצלום המסעיר יופץ בכל כלי תקשורת אפשרי. סער, למי ששכח, עוסק בחודשים האחרונים בחפירות פוליטיות שיאפשרו לו לשוב כאלטרנטיבה לביבי. עתה, סער זכה בחברותא, לא מעט באדיבות ביבי.

ייתכן מאוד שיום יבוא והשניים יחברו לבנט בהקמת ליכוד-ב'. ייתכן גם שלא. בכל מקרה, ארדן מצטייר כיריב קשה ואכזר לנתניהו. הוא לא ייכנס לממשלה, נכון לרגע זה. נתניהו היה מעדיף שיפרוש מהחיים הפוליטיים. כי האיש, פוליטיקאי משופשף, מסוגל למרר לביבי את החיים, עד שהרצוג וליברמן יוכלו לקחת אצלו סטאז'. בפיטורי מנכ"ל משרד התקשורת שמונה בידי ארדן, גזר האחרון דווקא קופון. ארדן צייר זאת כפיטורים שמבצע נתניהו כדי לשלול שורה של הקלות מחיה שעמל עליהן עבור העם יחד עם מנכ"לו לשעבר, שיישללו תמורת הפחתת הגזירות למונופול 'בזק'. הקונקשן היה ברור: ביבי לקח את הצד החזק והעשיר של שאול אלוביץ' וחבריו. ארדן הצטייר כמגן העם.

מהרגע שירושלים חיברה לה יחדיו את ארדן וגדעון, בבלפור משננים את שמו היטב. הבוחשים בקדרה הפסיקו למצוא דרכים שיחברו את ארדן לשולחן הממשלה. טכניקות השפלה ומשרות מחוץ לחיים הפוליטיים – יתקבלו בברכה. זו הסיטואציה המוכרת, שבה היצר גובר על השכל.

המאפיין הזה, אגב, חי וקיים אצל כולנו. היגיון – היגיון; אבל היצר גובר על כולם.

(צילום: יונתן זינדל – פלאש 90)

הכתבות המעניינות ביותר

המתווה שהוצג לגנץ: אביתר תמורת חומש; בימין תוקפים - "הסכמים יש לכבד"
החל מחזור 23 לעידוד כתיבת חידו"ת שע"י ממלכת התורה 'וכתבתם'
מעמד 'כבוד חכמים ינחלו' לאברכי כולל להוראה ויז'ניץ עפולה
הפיצוץ בחתונה: מתקן קונפטי ששולבו בו זיקוקים הביא לפציעתם של הצעירים
המקובל רבי ציון בוארון ערך תפילת שובבי"ם בכולל "זוהר השלום" באשדוד
האדמו"ר מנדבורנה ירושלים במעמד פתיחת הכולל בבית מדרשו בבני ברק
שלג כבד מכסה שוב את החרמון; 20 ס"מ נוספו במפלס התחתון • צפו
הרמב"ם היומי • ספר קרבנות הלכות תמורה פרק ד' • צפו
הפינה היומית: שתי דקות על כיבוד הורים עם הרב אהרן רוט • צפו
עִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן • שמחת התנאים לנכדת האדמו"ר מוואסלוי
המאמץ הדיפלומטי: מקרון נפגש תוך 36 שעות עם פוטין, זלנסקי ושולץ
רוסיה תפתח בתרגיל ענק בבלארוס; ארה"ב שולחת אלפי חיילים • צפו
דינר לטובת ישיבת באבוב בני ציון • גלריה
השיעור היומי: הרב דוד חבושה • צפו
וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי • כותרות העיתונים – ט' באדר א' ה'תשפ"ב
גדולי תורה ורבני עולם התשובה באו לאחל מזל טוב בחתונת בת הרב יגאל כהן • גלריה
פריצת דרך בהפקת אנרגיה: כור גרעיני ניסיוני בבריטניה שבר שיאים
תיעוד: האדמו"ר מסאדיגורה ירושלים בציון הרשב"י במירון
0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
1 תגובה
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

נהניתי מאוד מדבריכם על "אין דרך שלישית". חזק.

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

Hide picture