פיצוץ שדה מוקשים חי, שהורכב מחצי טון חומר נפץ, תורגל לאחרונה בחיל ההנדסה של צה"ל. "דימינו מצב אמת של כניסה לשטח ממוקש, דבר שנידרש אליו בלחימה הבאה", הסביר מפקד פלוגה בגדוד ההכשרה בבית הספר להנדסה צבאית, סרן איתמר דרעי. "אנחנו מתאמנים אל מול האיומים שאנו צופים שניתקל בהם".
לתרגיל חשיבות רבה עבור חיל ההנדסה, היות שהוא הכוח היחיד בצה"ל שמתמקצע בעבודה עם מוקשים. "באימון תרגלנו הנחה והרמה של שדה מוקשים, שזו יכולת בסיסית שצריכה להיות לכל לוחם הנדסה", אמר סרן דרעי. "חשיבות התרגול של אירוע כזה היא משמעותית כי בסופו של דבר זו פעולה שצריכה להתבצע בצורה הכי מהירה שיש. מצד אחד אנחנו יכולים למנוע מהאויב להיכנס למרחב מסוים, ומצד שני צריכים לאפשר לכוחותינו לבצע משימות בקצב של מרחב אחר".
האימון נערך על רקע המשך הפקת הלקחים מאירוע הפעלת המוקש ברמת הגולן בשנת 2013, שהוביל למותו של רב"ט רועי אלפי ז"ל, לוחם הנדסה שהיה אז בשלב האימון המתקדם של הכשרתו. "בעקבות האירוע אסרנו את האימונים ואת העיסוק בשדות מוקשים חיים. בוצע תחקיר מעמיק במישורים שונים, והוסקו מסקנות נוספות שמיושמות מאז ועד היום", סיפר ראש ענף מיקוש בחיל ההנדסה, סא"ל אבי אילוז. "הנושא עדיין נמצא על סדר יומם של המפקדים הבכירים ביותר בחיל, והפקת הלקחים עוד לא הסתיימה".
(צילום: יובל קאסנר – זרוע היבשה בצה"ל)
לדבריו, במטרה לשמור על רמת בטיחות גבוהה, גם כשיגיע השלב בו יחזרו הלוחמים להתאמן בשדות מוקשים חיים ברחבי הארץ אלו לא יהיו יותר חיילים בהכשרה – אלא כאלה שסיימו את הכשרתם ונמצאים בכשירות מבצעית מלאה. "לחייל בהכשרה מותר לעשות טעויות ואנחנו לא ניתן שדבר כזה יסכן אותו", אמר סא"ל אילוז. "בתרגילים שבהם אנחנו עובדים עם מוקשים מדובר בכאלה שבנויים ללא מנגנון ההפעלה שלהם, שהוא בעצם הרכיב המסוכן. מובטח באופן וודאי שהאימון לא מסכן את חיי החיילים – זה בא מהמחויבות לאמן אותם בצורה הבטוחה ביותר", קבע.
את דרכם בשדה המוקשים מפלסים לוחמי החיל באמצעות ציוד מיוחד, שמתחלק לשתי קטגוריות – הגנת החייל וגילוי המוקש. "אמצעי המיגון כוללים סנדלי חבלה, שכפ"ץ וקסדה, ואמצעי גילוי מגוונים", פירט סא"ל אילוז. "המוקש יכול לשבת הרבה מאוד שנים באדמה, כשיש עליו כל מני השפעות של הטבע והסביבה. יש פורמט ביקורות ובדיקות שאנחנו מבצעים, לעתים גם כמה פעמים בשנה, כדי לבדוק את מצב המוקשים בשדות בכל רחבי הארץ".