ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קבעה היום פה אחד כי יימחק הסעיף בתקנות דמי מחלה המחייב רופא לציין את אבחון המחלה בתעודת מחלה אותה מגיש עובד למעסיקו.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, אמר בדיון: "לא ייתכן שרופא משפחה יהיה מחויב למסור מידע רפואי חסוי ורגיש, רק בשל הצורך למנוע ספק ולמצוא צידוק בלבו של המעסיק לחיוניות ההיעדרות. הרופאים אינם שוטרים ואינם צד בעניין יחסי עבודה". עם זאת ציין כי קיימת תופעה של דיווחי מחלה שאינם אמת, וקבע כי הוועדה תקיים בחודשים הקרובים דיון מקיף על תקנות דמי המחלה בכללותן.
סגנית בכירה ליועץ המשפטי במשרד הכלכלה, עו"ד דבי ספיר-אליעזר, ציינה כי במרוצת השנים התקבלו במשרד פניות רבות המעידות על פגיעה בפרטיות העובדים עקב קביעת התקנות מ-1976 המורות על חשיפת אבחון המחלה. "שר הכלכלה סבור כי נכון יהיה לבטל את ציון המחלה", אמרה.
ח"כ עבדאללה אבו-מערוף, רופא במקצועו: "גם כך מתנהל רישום רפואי בתיק והרופא מחויב לתעד את בקשת הלקוח וההחלטה בעניין. אין שום סיבה לחשוף אותה באופן אוטומטי בפני המעסיק".
ח"כ מאיר כהן: "צנעת הפרט היא נר לרגליי. עם זאת, על הרופאים לתת את דעתם לעניין אישורי חופשות המחלה שהם מנפיקים. לא ייתכן שבשל אותה מחלה ייתן רופא אחד חופשה של יומיים ורופא אחר חופשה של עשרה ימים".
עו"ד חן שמילו מההסתדרות הרפואית: "הרופא מחויב להאמין למטופל שלו. אם רוצים להימנע מניצול לרעה, יש לאפשר ימי הצהרה במקרים של מחלות קצרות מועד. לא תמיד יש הצדקה לבדיקת רופא".
נציגות המעסיקים, עו"ד סיגל סודאי מלשכת המסחר ועו"ד מיכל חילי-וקסמן מהתאחדות התעשיינים הביעו התנגדות למחיקת הסעיף. עו"ד סודאי: "למעסיק יש זכות קניין. אבחון המחלה הוא אמצעי הוכחה. בשנת 2013 נגרם למשק הפסד של 6.6 מיליארד שקל כתוצאה מהיעדרות עובדים בשל מחלה. אם מדובר במקרה מוצדק, אין לנו כל התנגדות, אבל היו מקרים של עובדים שנצפו שוחים בבריכה ומטיילים בקניון ולאחר מכן הגישו אישור מחלה על ימים אלה".
אילוסטרציה: הדס פרוש – פלאש 90
