ביום ב' פר' קרח כ"ח סיון העעל"ט בעת מסע הקודש של כ"ק מרן האדמו"ר מצאנז שליט"א לארה"ב, נועד האדמו"ר לשיחה ארוכה ונדירה עם כ"ק מרן האדמו"ר מויז'ניץ שליט"א ממונסי. בשיחה המרתקת ומחייבת לימוד, נכחו גם בניו, הגה"צ רבי אהרן שליט"א רב קהל ויז'ניץ במונטריאול והגה"צ רבי דוד שליט"א רב קהל ויז'ניץ בלונדון.
באדיבות מערכת גליון 'בצילא דמהמנותא' של חסידי צאנז, שם הודפסה השיחה בתוספת נופך והשלמות חשובות, אנו מביאים את עיקרי שיח שרפי קודש בין הני תרי צנתרי דדהבא.
האדמו"ר מצאנז: כשבאים בזמן של שמחה (באמצע ימי השבע ברכות לנינו) והרבי שליט"א חבוש בשטריימל, זהו חשיבות מיוחדת…
על קלויזנבורג וגרוסווארדיין
האדמו"ר מוויז'ניץ:הייתי פעם בקלויזנבורג והלכתי אל כ"ק האדמו"ר מצאנז זי"ע לנר ראשון של חנוכה, ולא ידעתי שמנהגו להדליק בשעה מאוחרת, חשבתי שהוא מדליק כמו אצלנו מיד לאחר התפילה, אבל כשהגעתי לבית המדרש ראיתי שהוא ריק, ואחר כך נודע לי שהוא מדליק בשעה מאוחרת . עד אז לא ידעתי שיש הנוהגים כן.
הג"ר אהרן: לשם מה הייתם אז בקלויזנבורג?
האדמו"ר מוויז'ניץ: לצורך רפואה. בקלויזנבורג היו רופאים גדולים ופרופסורים. בסביבה שלנו היה קלויזנבורג המקום שלשם נסעו לרפואה, רק לצורך נחוץ מאד נסעו לוויען לרפואה.
הג"ר אהרן: קלויזנבורג אינו רחוק מגרוסווארדיין?
האדמו"ר מוויז'ניץ: נסעו עם הרכבת כמה שעות.
הג"ר אהרן: בגרוסווארדיין היה רחוב שנקרא 'קלוינבורגער גאס'…
האדמו"ר מוויז'ניץ: רבי יהודה'לע זצ"ל (-הרה"ק רבי יהודה מדזי'קוב) היה דיין בקלויזנבורג (בקהילה האורטודוקסית) ועכ"ז היה בא הרבה פעמים ללמוד עם אביכם כ"ק האדמו"ר מצאנז זי"ע (שהיה רב הקהילה הספרדית של החסידים)… הוא לא חשש… אבל לא עד כדי כך שילך להתפלל בבית מדרשו… אני התפללתי בכל יום אצל ה'ספרדישע שוהל'.
האדמו"ר מצאנז: מתחילה לא היה קשר קרוב בין שני הקהילות והרבנים וכו', אבל בשנים האחרונות היה יותר קירבה.
הג"ר אהרן: גם כאשר זקני האהבת ישראל הגיע לגרוסווארדיין היה לו מתחילה התנגדות. הוא אמר אז: אני אהבתי אותם כל כך עד שגם הם אהבו אותי בחזרה…
האדמו"ר מצאנז: מתי הגיע האהבת ישראל לגור בגרוסווארדיין?
האדמו"ר מוויז'ניץ: כשברח מוויזניץ, כשהרוסים נכנסו לשם עבר לגרוסווארדיין.
האדמו"ר מצאנז: בתקופת המלחמה העולמית הראשונה… שפרצה בתרע"ד…
האדמו"ר מוויז'ניץ: והוא ברח שנה אח"כ, בשנת תרע"ה.
כאשר נמלט אז מוויזניץ ואמור היה לנסוע לפעסט, הגיעו בדרך לבראשוב, זה היה בליל חמישי, ויצא שבמידה ויסעו הלאה יצטרכו להמשיך בנסיעה בשבת. אז הכריז זקני האהבת ישראל: איך פאר נישט שבת! ועל אף שאמרו כי יש בדבר משום סכנת נפשות אם ישאר, מאחר ואלו ימי מלחמה ועלולים לירות אם אין נשמעים להוראות, ענה הוא: מה כבר יכול להיות אם לא אסע? יירו בי, ואני אעבור בכך עבירה כיון שפיקוח נפש דוחה שבת ואין למסור את הנפש
בעבור השבת, נו, אהיה מוכרח לילך לגיהנום, אבל לחלל את השבת איני יכול! …
בוודאי אין בזה הוראה לרבים, אבל כך הוא אמר…
האדמו"ר מצאנז: 'מוחזק בחסידות' מותר לו למסור נפשו על כל המצוות …
האדמו"ר מוויז'ניץ: הרי הוא היה מוכן לילך לגיהנם…
כשראו אז שהוא אינו רוצה לנסוע בכל תוקף, סדרו הענין שלא יצטרך לנסוע והיה כל השבת תחת משמר של אנשי השלטון.
על צאנז ורוז'ין: "מעולם לא שמענו מאאמו"ר לדבר מזה"
האדמו"ר מצאנז: זקנכם האהבת ישראל היה בצאנז? הוא ראה את מרן הדברי חיים?
האדמו"ר מוויז'ניץ: הוא לא היה אצלו וגם בציון שלו לא היה אף פעם.
האהבת ישראל לא היה מעולם בעיר צאנז, וכשהיה צריך לעבור דרך שם היה נוסע סחור סחור בדרך עוקפת, ושמעתי מר' חיים דאכנער ז"ל שזקני האהבת ישראל נסע פעם על הדרך והגיע לפרשת דרכים והי' לו הברירה או לעבור דרך צאנז או לילך בדרך אחרת, ואמר: לעבור דרך עיר צאנז ולא לפקוד את הציון של הרב מצאנז, אי אפשר לי, ואילו לעלות על ציונו הרי אני מצאצאי רוזין…
הרי צאנז וסאדיגורא לא היו בשוה…
האדמו"ר מצאנז: הצמח צדיק לא התערב אז… [והגם שהיה גיסם של האחים הרה"ק האדמו"רים בני הרה"ק מרוזין זי"ע].
האדמו"ר מוויז'ניץ: לא…
האדמו"ר מצאנז: זה היה פלא …
מרן אאדמו"ר זי"ע מעולם לא דיבר מפרשה זו. אפשר לומר שמעולם לא שמענו ממנו לדבר מזה.
האדמו"ר מוויז'ניץ: מרן הדברי חיים עוד בהיותו אברך נסע להרה"ק מרוזין , הוא נסע אליו במסירות נפש .
האדמו"ר מצאנז: לרוזין נסעו כל הצדיקים.
מרן הדברי חיים נסע אליו כמה פעמים.
שמעתי ממרן אאדמו"ר זי"ע, שפעם היה גזירה קשה מרחפת על בני ישראל, גזירת הגיוס לצבא הצאר, ומרן הדברי חיים היה אז על שבת אצל הרה"ק מרוזין, ובאמצע עריכת השולחן בליל שבת התלהב הרה"ק מרוזין בדביקות גדולה ובאמצע אמר למרן הדברי חיים: צאנזער רב, הרי הנכם מבית דין של מעלה, הבעש"ט הקדוש וזקני רבי בעריש [המגיד ממעזריטש] יושבים בגן עדן התחתון ושואבים נועם מעדן העליון בלי שישימו לבם לנעשה עם בני ישראל בזה העולם, הסכימו נא עמדי שיגרשו את שניהם מגן עדן כדי שיצאו ויראו את מצב בני ישראל.
ונפל אז פחד גדול על כל הנוכחים, והיו אז שם עוד הרבה צדיקים, ומרן הדברי חיים שתק ולא ענה דבר… מי יכול לומר כן שיגרשו את הבעש"ט ואת הרבי ר' בער מגן עדן… ואז חזר הרה"ק מרוזין על דבריו כנ"ל, וגם הפעם לא השיב מרן הדברי חיים מאומה, והרה"ק מרוזין חזר ושילש את דבריו, ואז נעמד מרן הד"ח על רגליו ואמר: הנני מסכים, אולם הרבי אמר ואני רק מסכים… וכמובן לא עברו ימים מועטים ונתבטלה הגזירה.
מדברי ימי ה'צמח צדיק' וה'דברי חיים' זי"ע
האדמו"ר מוויז'ניץ: זקני האהבת ישראל התאונן פעם בפני הרבנית על שאינו יכול להיות ער בחג השבועות גם בליל ב' כמו שנהג מרן הדברי חיים. שאלה אותו הרבנית, איזה שייכות יש לו ולצאנז, ונענה האהבת ישראל: צאנז איז תורה און מיט תורה האט יעדער א שייכות…
האדמו"ר מצאנז: זקנכם הרה"ק הצמח צדיק מוויזניץ זי"ע כן היה אצל מרן הדברי חיים… ידוע שפעם ישב הגאון בעל הכתב סופר זצ"ל אצל מרן הדברי חיים, ובאמצע באו לומר שהצמח צדיק מגיע, ומרן הדברי חיים עזב את הכתב סופר והלך לקבל את פניו של הצ"צ …
האדמו"ר מוויז'ניץ: ולהכתב סופר היה חלישות הדעת מזה, וסיפר הדברים לאחיו הגאון רבי שמעון סופר זצ"ל אב"ד קראקא, ובאיזה הזדמנות אח"כ שאל הגר"ש סופר את מרן הדברי חיים, היתכן שעזב את אחיו שהוא שר התורה באונגארין לילך לקבל פני הצמח צדיק. השיב לו מרן הדברי חיים: מצינו שבהר המוריה היה העקידה ועל הר סיני נתן הקב"ה התורה, אולם כשנצרכו לבנות את בית המקדש בחר השי"ת לבנותו על הר המוריה ולא על הר סיני אף שעליו ניתנה התורה, מאחר שעל הר המוריה מסר יצחק אבינו ע"ה את נפשו להקב"ה ע"כ היה יותר חשוב הר זה שיבנה עליו את ביהמ"ק. וסיים מרן הדברי חיים ואמר להגר"ש, שהן אמנם אחיו הוא הר סיני, אבל את הרבי מויזניץ הוא מכיר שהוא מוכן למסור את נפשו בכל עת ורגע להשי"ת …
הג"ר אהרן: בשו"ת דברי חיים (ח"ב חו"מ סי' סח) יש תשובה אל הצמח צדיק, ולפלא דאף שהיה צעיר בהרבה ממרן הדברי חיים, הוא מתארהו בתארים גדולים, מופת הדור וכו' .
האדמו"ר מצאנז: להאהבת ישראל היה גם מנהגים שלקח מדזיקוב? [בהיותו חתן הרה"ק בעל אמרי נועם זי"ע].
האדמו"ר מוויז'ניץ: הוא לקח כמה דברים משם, כגון לומר ב"פ הושענא, שבוויזניץ אמרו רק פעם אחת. וגם היה אומר בסעודה שלישית ה' מלך, קל מסתתר וידיד נפש, שבוויזניץ לא אמרו זאת, והאהבת ישראל אמר זאת בלחישה לעצמו.
ידידות ה'אהבת ישראל עם רבי שלום אליעזר מראצפערט, זי"ע
האדמו"ר מצאנז: היה שייכות בין האהבת ישראל זי"ע להרה"ק רבי שלום אליעזר מראצפערט זי"ע?
האדמו"ר מוויז'ניץ: הם היו בידידות … כך אמר לי פעם רבי שלום אליעזר בעצמו: מיט דיין זיידע בין איך געווען א ידיד!
לא שאלתי אותו מהיכן הכירו ואיך נעשו בידידות…
הוא אמר לי זאת כאשר הלכתי אליו לנחמו בימי השבעה על הסתלקות בנו הגה"צ רבי חיים'ל זצ"ל דומו"צ בסאטמאר. זה היה בסאטמאר.
אני הייתי אז בסאטמאר, ובבוקר עוד שוחחתי עם הגה"צ רבי חיים'ל זצ"ל בבית המדרש, דברתי עמו על איזה ענין מכמה צדדים לכאן ולכאן, ואח"כ כשבאתי להתפלל מנחה שמעתי לפתע שהמצב אינו טוב, ובלילה נסתלק .
הייתי אצלו כיון שהיינו קצת גם קרובי משפחה, כי הוא היה נכד לבית טשארנאביל…
האדמו"ר מצאנז: רבי שלום אליעזר היה חתנו של הרה"ק רבי מאטעלע מהורנוסטייפל זי"ע.
האדמו"ר מוויז'ניץ: אבל לא רק מחמת סיבה זו…
אני עוד זוכר שרבי שלום אליעזר הספיד את בנו רבי חיים'ל בהלוויה.
מגדלותו של ה'אהבת ישראל' זי"ע
האדמו"ר מצאנז: הרי את הגדלות והמדרגות של האהבת ישראל אי אפשר כלל להשיג, ישנם סיפורים נפלאים מהענוה והלב-נשבר שלו…
האדמו"ר מוויז'ניץ: כאשר היה מדובר מאיזה אדם, מי שרק יהיה, היה האהבת ישראל אומר שלא ידברו עליו והתבטא: "בעסער פון מיר איז ער דאך"… כך אמר על כל אדם שרק יהיה… פעם גם שמעתי ממנו בעצמי, שדברו נגד איזה אדם שלא היה ל"ו צדיק… ואמר זקני: מען זאל נישט רעדן אויף איהם, בעסער פון מיר איז ער דאך!
האדמו"ר מצאנז: פעם התבטא האהבת ישראל על אחד: ער איז דאך א 'מבין' אויף מיר…
האדמו"ר מוויז'ניץ: זה היה עם הרב מנאסויד…
הג"ר אהרן: כאשר הרב מנאסויד לא רצה לתת לו שלום…
האדמו"ר מצאנז: הרב מנאסויד היה 'שארפער מענטשט'…
הג"ר דוד: לעומת זה, האהבת ישראל גם היה יכול לדבר גדולות על עצמו, שיש לו דעה בשמים…
האדמו"ר מוויז'ניץ: פעם אכן אמר כך… הוא אמר זאת לר' משה מיכל (ווייסבלום): וואס מיינסטו, 'דער יונגאטש' האט נישט קיין דעה אין הימל?!… הוא אמר לו זאת כאשר צוה לר' משה מיכל לאכול לפני התפילה [מחמת חולשה], ור' משה מיכל אמר: מה יאמרו בשמים, יהודי בגיל כזה אוכל לפני התפילה? ועל זה אמר לו זקני: וואס מיינסטו, 'דער יונגאטש' האט נישט קיין דעה אין הימל?!…
האדמו"ר מצאנז: זה לא היה סתירה אצל צדיקים… גם אצל מרן הדברי חיים היה כך, שכאשר היו מרעישים בשולחנו צעק, שא שא, מלאכים ושרפים חיות ואופני הקודש ציטערן פאר מיר. וכששמעו הקהל דברים אלו נפל עליהם פחד וחרדה. אמנם לא עבר זמן מועט ושמעו שאומר, אוי לי, בכל העולם אין עוד נשמה ערטילאית כמוני בלי ניצוץ של תורה ויראת שמים… אצל הצדיקים הק' לא היה בזה סתירה.
האדמו"ר מוויז'ניץ: הייתי עוד ילד צעיר אצל זקני האהבת ישראל, אבל אם היה מותר הייתי יכול להישבע שהוא ראה דברים שאחרים לא היו יכולים לידע.
ובאמת אין זה רבותא, הוא היה מופשט מעניני עולם הזה, הוא היה איש אלקים.
ה'שטארקער צאנזער חסיד' שעבר לויז'ניץ: "גם הרבי מוויזניץ הוא למעלה מהשגתי…"
הג"ר דוד: הדיין מקאסוב, הגאון בעל פתחא זוטא זצ"ל, היה אצל מרן הדברי חיים ואח"כ הלך אל האהבת ישראל…
האדמו"ר מוויז'ניץ: הוא היה 'שטארקער צאנזער חסיד', ואחר פטירת מרן הדברי חיים התקשר אל האהבת ישראל, ושאלו אותו, איך יתכן מי שהיה קשור להרב מצאנז זי"ע יהיה מקושר עכשיו אל הוויזניצער רבי, וענה: הרב מצאנז היה למעלה מהשגתי, וגם הרבי מוויזניץ הוא למעלה מהשגתי… הוא היה חסיד נלהב .
האדמו"ר מצאנז: כשהיו כוונות אמיתיות של התקשרות וכו' לא היו שום חשבונות אחרים שאין בהם ממש.
האדמו"ר מוויז'ניץ: גם זאת אמר הפתחא זוטא: אזא תורה ווי דער רבי זאגט, קען איך נאך אויך זאגן, עס איז נישט געפערליך, אבער די הכנה צו די תורה, דאס קען איך שוין נישט! …
האדמו"ר מצאנז: הוא היה גם חסיד גארליץ…
האדמו"ר מוויז'ניץ: הרי במקורו היה מגארליץ, מצאנז…
האדמו"ר מצאנז: מזקה"ק מגארליץ לא נשארו הרבה דברי תורה בכתובים, וחלק ממה שיש הוא ממה שכתב הפתחא זוטא בספריו.
מסופר שפעם שמע הפתחא זוטא שזקה"ק מרודניק יהיה בחג השבועות בקליינווארדיין, והבין שיהיה שם בלי ציבור וכו', ורצה לחזק את בן רבו הרה"ק מגארליץ, ונסע אליו אף שהיה אמור להיות בחצר אחרת, וזקה"ק מרודניק הכיר לו טובה על כך…
הג"ר אהרן: הוא סיפר לו איזה סיפור …
חותמי ברכות
האדמו"ר מצאנז: אני זקוק לברכה לסייעתא דשמיא, שהרבי שליט"א יברך אותי…
האדמו"ר מוויז'ניץ: השי"ת יעזור להצלחה בכל מעשי ידיכם על צד היותר טוב.
האדמו"ר מצאנז: אמן.
האדמו"ר מוויז'ניץ: תברכו גם אותי…
האדמו"ר מצאנז: דער רבי זאל זיין געזונט און שטארק, בבריות גופא ונהורא מעליא, למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב הארץ, מען זאל אקעגן גיין משיח.
האדמו"ר מוויז'ניץ: הייתי צריך לבוא בחזרה, אבל אין זה ביכולתי…
האדמו"ר מצאנז: חס ושלום… באנו לקבל כאן את הברכה…
האדמו"ר מוויז'ניץ: איני בכח לחזור…
האדמו"ר מצאנז: הקב"ה יתן כח לקבל פני משיח צדקנו…
האדמו"ר מוויז'ניץ: אמן.
הרי עשינו חתונה אצלכם בקרית צאנז (לנכדו שהתקיימה בהיכל רוזנברג בקרית צאנז בחודש אדר תשס"א), מסרתם אז את הכל…
האדמו"ר מצאנז: זה היה זכייה עבורנו…
האדמו"ר מוויז'ניץ: הייתי צריך ללוות החוצה אבל אין זה ביכולתי, איני יכול…
האדמו"ר מצאנז: חס ושלום…
ונפרדו לשלום.
