הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור קיימה היום דיון בנושא היעדר המידע הקיים על היקף ההעסקה של עובדי קבלן במגזר הציבורי. לדיון הגיעו נציגי נציבות שירות המדינה, משרדי ממשלה שונים, מרכז השלטון המקומי ויו"ר ההסתדרות, מר אבי ניסנקורן.
ד"ר שירלי אברהמי, מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה בדיון שני מחקרים שנערכו על היקף ההעסקה הלא ישירה בשירות המדינה וברשויות המקומיות. ד"ר אברהמי הסבירה כי קיים קושי רב להשגת נתונים, גם אם הן קיימים, שכן משרדים ורשויות שונות מגדירים באופן לא אחיד את העובדים אשר מועסקים בהעסקה שאינה ישירה.
חה"כ רועי פולקמן, הציע כי הוועדה תחייב את נציבות שירות המדינה ואת מרכז השלטון המקומי באיסוף נתונים שיטתי ואחיד, כדי לקיים דיון מקצועי יותר בהמשך, וכן סיפר כי בתקופת בה היה בעיריית ירושלים בוצעה בדיקה בה נמצא כי יעילות של עובד בהעסקה ישירה הייתה נמוכה משמעותית (יחס של 1:4) מזו של עובדי הקבלן. "מוסרית, לדעתי, כל העובדים חייבים להיות בהעסקה ישירה, אבל זה חייב להיות יחד עם גמישות העסקתית", אמר פולקמן.
יו"ר הוועדה, חה"כ סתיו שפיר, בירכה את יו"ר ההסתדרות על ההישג בהסכם שהושג השבוע עם משרד האוצר, וביקשה את התייחסותו לשאלה של כיצד ניתן להשיג נתונים בכדי לוודא כי ההסכם יתממש. יו"ר ההסתדרות, מר אבי ניסנקורן, ציין כי הוא אינו מכיר תכניות עובדה לנושא העסקת עובדים בצורה לא ישירה, וכי זהו נושא בו "הכל פרוץ. ברשויות המקומיות, למשל, משרד הפנים מאשר את שיא התקינה, אבל בחברה העירונית או הכלכלית באותה רשות, ההעסקה היא בסמכות הרשות. כאן גם נכנס הפרמטר השוויוני, כי גוף או רשות שיש להם יותר יכולת, לוקח יותר עובדים". בדיון חשף גם יו"ר ההסתדרות כי הוא עומד בקשר עם מנכ"ל משרד הבטחון, לאחר שנודע לו כי המשרד מתכנן להקים חברה ממשלתית שתהיה חברת כח אדם שלו, כי אינם מצליחים לקבל תקנים ממשרד האוצר.
קרא עוד:
[postim]
"הכיוון השולט של אגף תקציבים ושל כולם הוא 'האדם שמן והאדם הרזה'", אמר ניסנקורן, ולכך הצטרפה בהמשך חה"כ תמר זנדברג: "אין נתונים כי רצינו להתפרק מאחריות ולעבור לקניית שירותים, בלי לדעת מי האדם שמספק את השירותים. בכל מקום חוזרת האידיאולוגיה של האיש השמן והאיש הרזה, שאסור שיהיו עובדים במגזר הציבורי. היעדר השקיפות זה סימפטום לאידיאולוגיה שעומדת מאחורי זה".
נציג נציבות שירות המדינה ונציגי משרדי החינוך, הבריאות והרווחה אשר נכחו בדיון הסבירו כי במשרד האוצר ובמשרדי הממשלה נתוני כח האדם ונתוני חוזי ההתקשרות עם חברות השירותים מטופלים באגפים נפרדים, להם מערכות שונות, ולכן אין נתונים אחודים.
יו"ר הוועדה, חה"כ שפיר: "לפעמים כשאין תכנון ואין נתונים לפני קבלת החלטות, גם זה בכוונה. לפעמים זה 'בלאגן מאורגן'. אתם אומרים שאתם רוצים להעביר עובדים להעסקה שאינה ישירה, מטעמי יעילות, אבל מצד שני אומרים שלא ידוע כמה עובדים יש, כי משלמים על שירות. האם זה עובד קבלן אחד או 200, המבצעים את העבודה? זה אומר שלא יודעים למדוד יעילות. במערכת החינוך, למשל, מעבר לנזק שנגרם לחינוך הילדים, אנחנו מדברים פה על מערכת שלא יכולה לתכנן קדימה ללא נתונים, וזו המערכת שאמורה לחנך את הילדים איך לקבל החלטות!".
אילוסטרציה: עבד רחים ח'טיב – פלאש 90
