בקיץ תשנ"ג חלה הסלמה במצב הביטחון בגבול הצפון. בי"ט תמוז (8 ביולי) נהרגו שני חיילי גבעתי מירי חוליית מחבלים בדרום לבנון. למחרת נהרגו שלושה צנחנים מירי מחבלים על מוצב סוג'וד, בגבול הצפוני של רצועת הביטחון. בב' באב (20 ביולי) שיגרו המחבלים קטיושות ליישובי הצפון, וכעבור יומיים נהרג סמל גד (גדי) ליפסקי, חובש נ"מ, בפעולה מבצעית בדרום לבנון.
ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין, הגיע לאזור והבטיח לתושבי הצפון שצה"ל לא ישתוק. בז' אב (25 ביולי) החל מבצע "דין וחשבון". במהלך המבצע תקף חיל-האוויר מטרות מחבלים רבות בדרום לבנון, וטנקים ותותחים של צה"ל הפגיזו כפרים, שאנשי החיזבאללה פעלו מתוכם. צה"ל הזהיר את תושבי דרום לבנון מבעוד מועד, ונתן להם שהות לעזוב את בתיהם ולנוע צפונה. שיירות הפליטים, שנעו לעבר ביירות, היו אמורות להפעיל לחץ על ממשלת לבנון לפעול כנגד ארגוני המחבלים.
המחבלים הגיבו במטחי קטיושות לעבר ישובי הצפון. בקרית-שמונה נהרגו שני אנשים ונפצעו 13. כל הילדים מיישובי הצפון פונו אל מרכז הארץ.
במשך שבעה ימים, כמעט 24 שעות ביממה, פעל חיל-האוויר בלבנון. מעל אלף גיחות בוצעו באותו שבוע, וכל טייסות הקרב של חיל-האוויר השתתפו במבצע. היעדים שנגדם פעל חיל-האוויר היו מאוד נקודתיים ונקבעו במידה רבה בשל אופיו של הטרור בגיזרת לבנון, הממוקם בכפרים וחוסה בצילה של אוכלוסייה אזרחית.
גבול לבנון: חיילי צה"ל דרוכים בימים שלפני המבצע (צילום: ערן יופי כהן,
ארכיון צה"ל)ארגון חיזבאללה וארגוני טרור נוספים הם הגופים העיקריים מולם נלחם צה"ל היום, אולם בניגוד לתקופה ההיא, כיום ארגוני הטרור רבים יותר ומורכבים יותר להתמודדות. "ארגון החיזבאללה התחיל כארגון טרור קלאסי שביצע חטיפות ופיצוצים. בשנת 1993 הוא כבר התחיל להילחם בתצורות של לוחמת גרילה", אומר סא"ל (מיל') יורם שוייצר, חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי וראש התכנית לחקר טרור ומלחמה בעצימות נמוכה.
שוייצר מכנה את ארגוני הטרור "צבאות טרורילה". "חמאס, הג׳יהאד האסלאמי וכמובן גם חיזבאללה אינם 'רק' ארגוני טרור, אלא 'צבאות טרורילה', המשלבים מאפיינים של טרור וגרילה, פועלים מתוך אוכלוסיה אזרחית ומגינים על עצמם באמצעותה". הוא מסביר ומצביע על מספר המאפיינים לטרור מסוג זה: מבנה ארגוני של צבא סדיר, אמצעי לחימה וציוד מתקדמים, פעילות בשיטת "פגע וברח" והתנהלות על-פי לוגיקה של טרור – פגיעה בלתי־סלקטיבית בעליל ומכוונת באוכלוסייה אזרחית של היריב.
מה מקומו של חיל-האוויר במלחמה נגד הטרור?
במהלך מבצע "דין וחשבון" פעל חיל-האוויר מסביב לשעון. כל מערכיו השתתפו בלחימה ובאותו השבוע בוצעו מעל 1,000 גיחות. לאורך כל ימי הלחימה פעל החיל כנגד יעדים נקודתיים שנקבעו במידה רבה בשל אופי הטרור בגזרת לבנון הממוקם בכפרים ומשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי, שימוש שלא השתנה עד ימים אלו, אך יתר המדדים דווקא כן – ארגוני הטרור התפתחו במהלך השנים הן באופיים והן בכוחם, כך שעובדה זו מחייבת את צה"ל בכלל וחיל-האוויר בפרט להתפתח גם כן.
"זו תוצאה של התפתחות הטכנולוגיה והתפתחות היריב", מסביר סא"ל (מיל') שוייצר, אשר שירת בקהילת המודיעין, שימש כיועץ לאסטרטגיות לוחמה בטרור למשרד ראש הממשלה וכיהן כראש המחלקה נגד טרור בינלאומי בצה"ל וכחבר ב'כוח משימה' העוסק בנושא השבויים והנעדרים הישראלים.
לאור השינויים הרבים ואל מול האיומים הנוכחיים, ניתן לראות כי מקומו של חיל-האוויר בלחימה אל מול הגופים הללו הולך וגובר. "לחיל-האוויר יש תפקיד מרכזי בתצורה החדשה", מסביר סא"ל (מיל') שוייצר ומתייחס לסיכול ממוקד – כלי אחד מתוך אינספור הכלים למלחמה בטרור, שנכנס לשימוש בתקופה ההיא. "מדובר בכלי חד מאוד. הוא מדויק ומבוסס על מודיעין אבל עלול להיות גם הרסני. אחד החוקים בטרור הוא להיות כמה שיותר מדויק משום שזו תמיד מלחמה א-סימטרית. אסטרטגיית הארגון היא להתגרות בך כדי שתגיב בצורה בלתי פרופורציונאלית וכך הוא יוכל לגייס יותר אנשים לכוחותיו. לכלי הזה יתרון גדול והוא המיקוד. לסיכול הממוקד ולחיל-האוויר כמוביל המשימה, חלק משמעותי בלחימה".
"מדובר בכלי חד מאוד". סיכול ממוקד מול מטה משטרת חמאס בעזה
(אילוסטרציה: וויסאם נאסאר-פלאש 90)באוויר ועל הקרקע: נלחמים יחד בטרור
לצד אפשרויות התקיפה שמבצע חיל-האוויר באמצעות כליו המגוונים, הוא מספק גם הגנה. "עמוד ענן", "צוק איתן" ומבצעים נוספים שקדמו להם מראים כי שיטתו של צה"ל כיום היא קודם כל תקיפה אווירית ורק לאחר-מכן הכנסת כוחות קרקע. במבצע "דין וחשבון" נכנסו כוחות הקרקע לצד הכוח האווירי ואף היו שם כדי לכוונו אל מטרותיו.
בלחימה אל מול ארגוני 'טרורילה' נמצא חיל-האוויר על מערכיו השונים במרכז הלחימה: טייסות כלי-הטיס הבלתי מאוישים וטייסות החוזי מספקות מידע מודיעיני מעודכן בכל עת ומטוסי הקרב תוקפים תחילה מטרות מתוכננות שיכולות להוות סכנה. לאחר מכן, לצד חציית הקו של הלוחמים, מלווים אותם מסוקי-הקרב לסיוע באש ומסוקי-הסער לפינוי זריז ויעיל של פצועים מהשטח לבתי החולים. "כלי-הטיס עוזרים להתגבר על מכשולי הקרקע ומסוגלים להגיע קרוב יותר אל המטרה ולזהות אותה בעיניים, מה שמונע פגיעה בבלתי מעורבים", אומר סא"ל (מיל') שוייצר. "המסוק הוא כלי מצוין לתקיפה ולהסעת כוחות. יש לו תפקיד גובר והולך שמותאם לסוג הלחימה ולאתגר ש'צבאות הטרורילה' מציבים".
"המסוק הוא כלי מצוין". (אילוסטרציה: דו"צ)מבצע 'דין וחשבון'
בבוקר יום ראשון, ז' אב, סמוך לשעה עשר וחצי בבוקר, המריאו ראשוני המטוסים שהשתתפו במבצע. יעד הפתיחה היה בצפון בקעת הלבנון, באזור ג'נתא. גיחה זו וגיחה שבוצעה באותו זמן בבעל-בק, נתנו את האות לתחילת הפעילות האווירית.
כשהגיעו המטוסים לאזור היעד, התפצל המבנה, וכל מטוס משך לגובה כדי שיוכל לרדת ביעף-הפצצה על מטרתו. "המטרות היו מאוד קלות לזהוי", סיפר סרן ב' שהשתתף בגיחה. "מטרה חיה היא הרבה יותר קלה לזיהוי מאשר מטרת אימונים. המחנה הזה נראה מהאוויר כמו כפר שלם, והמטרות היו רחוקות זו מזו בכ-600 מטר. כל אחד מאיתנו תקף מבנה אחר, ואני מעריך שעשינו שם הרס טוטאלי".
המפקדה של ארגונו של אחמד ג'יבריל בנועיימה, זמן קצר לאחר ההפצצהבמבצע ניתן דגש רב על העיקרון כי ביצוע המשימה הוא רק בעדיפות שלישית. קודמים לו שני איסורים: איסור להיפגע ואיסור לפגוע באזרחים. פעמים רבות עמדו טייסי חיל-האוויר בדילמה מוסרית, שכן היעדים היו ממוקמים בליבו של יישוב אזרחי. בדילמה זו עמדו שני מטוסים ביומו השני של המבצע. הם היו אמורים לתקוף באזור אגם קרעון, ובמהלך התקיפה נורתה לעברם אש נ"מ. המטוסים התקרבו לאזור הירי ואז גילו כי הנ"מ משוגר לעברם מתוך בית-ספר באחד הכפרים. התקיפה בוטלה.
"זה היה מצב מאוד מתסכל", סיפר רס"ן ר', שהשתתף בתקיפה. "ירו עלינו נ"מ, ובהחלטה רציונלית החלטנו לא לעשות דבר כדי לשתק את מקור הירי. למרות התחושה המתסכלת, כנראה שזה היה המעשה הנכון באותו רגע". ריבוי האזרחים והיעדים הרגישים בתוך אזור לבנון גרם לכך שכל פקודת מבצע היתה מוגבלת מיסודה. "כל פקודת מבצע היתה כה מפורטת", אמר רמ"ח מבצעים דאז, אל"מ ר', "עד שנכלל בה, מראש, כיוון היעף, שבמצבים רגילים נתון להחלטתו של המוביל. במקרים רבים פסלנו תקיפת יעדים עוד בשלב התכנון בגלל קרבתם ליעדים רגישים. שלוש פעמים במהלך המבצע עצרנו מטוסים על המסלול, בשלב ההמראה, כי הסתבר, בבדיקה נוספת, שהמטרות שלהם סמוכות מדי ליעדים רגישים. באחת הפעמים המטוסים כבר הגיעו מעל המטרה. הורינו להם לחזור הביתה ולהשליך את הפצצות מעל לים".
טכנאים מחמשים מטוס קורנס במהלך מבצע דין וחשבון (ארכיון צה"ל)הקירבה ליעדים רגישים והצפיפות של האוכלוסיה האזרחית, הובילו לשימוש בטיל המייבריק, טיל מונחה טלוויזיה, שהופעל ביום הרביעי למבצע "דין וחשבון". בזכות הפגיעות המדויקות שהשיג המייבריק באותה תקיפה, הוחלט להשתמש בו פעמים נוספות במהלך המבצע. גם מטוסי ה-F-15 הופעלו במבצע לתקיפת מטרות, למרות שמומחיות המטוסים וטייסיהם היא בקרבות אוויר-אוויר. היו אלה תקיפות הקרקע הראשונות של המטוסים מאז 1985.
כל מסוקי ומטוסי הקרב של חיל-האוויר השתתפו במבצע "דין וחשבון", אך מסוקי הקוברה, שגם בימים רגילים נמצאים בכוננות מתמדת, היו ללא ספק מהפעילים בחיל. במהלך שלושת הימים הראשונים של המבצע הוזנקו מסוקי קוברה עשרות פעמים. הם ביצעו ירי על עשרות יעדים, בכפרים שונים מעבר לרצועת הביטחון. סך-הכל ירו המסוקים במהלך שלושת הימים הראשונים עשרות טילים, באחוזי פגיעה גבוהים מאוד.
"מסוקי הקוברה הוזנקו עשרות פעמים" (אילוסטרציה: עופר זידון-פלאש 90)תקיפות הלילה בוצעו בעזרת מערכת ראיית לילה חדישה, שביצעה את תקיפת הבכורה שלה במבצע זה. בנוסף לפעילות שהתבצעה מהמנחת הצפוני, ביצעו מסוקי הקוברה תקיפות של מטרות מתוכננות מראש. לתקיפות הללו, המריאו המסוקים מהטייסת, ביצעו את התקיפה, וחזרו לבסיסם. עיקר הפעילות הוקדש לביצוע תקיפות של יעדים, שזוהו במהלך המבצע.
מבצע "דין וחשבון" הותיר אחריו הרס רב בדרום לבנון, והביא לביקורת חריפה בארץ ובעולם. ראש להק מודיעין דאז, תא"ל א', העריך כי "ארגון החיזבאללה ספג פגיעה מוראלית, לאו דווקא צבאית במהלך מבצע 'דין וחשבון'. פגיעה זו עשויה להשפיע הן על המוטיבציה והן על הארגון של החיזבאללה". בי"ג אב (31 ביולי) הושגה הפסקת אש בתיווך ארה"ב.
ארבע שנים לאחר מכן, באביב תשנ"ו יצאה ישראל שוב למבצע 'ענבי זעם' להשמדת היכולת הרקטית של חיזבאללה, המאבק ברצועת הביטחון לא פסק לרגע כשלוחמי חיזבאללה מנסים כל העת לפגוע באזרחי וחיילי הארץ. כעבור ארבע שנים נוספות, בהוראת אהוד ברק, נסוג צה"ל מדרום לבנון כשהוא מותיר את חיזבאללה להתעצם ב'שמורות הטבע' האימתניות שגבו את קרבנותיה הרבים של מלחמת לבנון השנייה שפרצה בתשס"ו. מאז ועד עתה נשמרת ההרתעה הישראלית מול חיזבאללה בלבנון למעט אי אלו אירועים מקומיים, עם זאת, גורמי המודיעין מתריעים ארוכות כי חיזבאללה ביסס לעצמו מאגר אדיר של 100,000 רקטות ארוכות טווח ומדויקות העלולות להסב נזק כבד לישראל בלחימה אפשרית מול ארגון הטרור.
