מסתבר שיש לנו הרבה מה ללמוד מצמחים מקומיים ששורדים את השמש הארצישראלית הקופחת כבר אלפי שנים ושומרים על תאי העלים ירוקים ובריאים.
ד"ר שושנה אדר, חוקרת בכירה במכון מחקר יהודה שבתמיכת משרד המדע, מחפשת השראה מולקולרית אצל מי שהוכיחו את איתנותם וחסינותם במקום הקשה ביותר להישרדות – המדבר.
מטרת מחקרה של אדר היא מציאת מסנני קרינה טבעיים להגנה מהקרינה הנפלטת מהשמש המבוססים על צמחיית מדבר יהודה והנגב. כך, משום שלדבריה מסנני הקרינה הפופולאריים כיום הינם חומרים סינתטיים שעלולים להיות מסוכנים לבריאות בטווח הרחוק. בגלל שחומרים אלו חדשים יחסית לאנושות, טרם נאספו מספיק ממצאים בכדי לשלול את קיומן של תופעות לוואי מזיקות. כך למשל חומר בשם בנזופנון-3, שם השכיח במסנני קרינה, נמצא למשל כגורם לאלרגיה בעור ואף ייתכן כי מעלה את הסיכוי לחלות בסרטן עור קטלני מסוג מלנומה.
"אם מסנן הקרינה שלנו יתבסס על נענע, שיבא או זעתר, תבלינים הנצרכים על-ידי בני-אדם כבר אלפי שנים, נוכל להרגיש הרבה יותר בטוחים – גם מפני קרני השמש וגם מפני תופעות לוואי עקיפות שעלול לגרום מסנן הקרינה", מסבירה ד"ר שושנה אדר.
חוקרים במעבדתה של ד"ר אדר בדקו מגוון רחב של צמחים, ונמצא שיעילותם כמסנני קרינה בתחומי ה-UVA וה-UVB, הקרינה המזיקה לבריאות העור, לא פחותה ואף גבוהה מזו של המסננים הקיימים כיום בשוק. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהשמש מזיקה לצמחים בדומה לאופן שבו היא מזיקה לנו, ולכן צמחים הגדלים בסביבה חמה פיתחו מנגנוני הגנה מפני השמש. ייצור של חומרים מסנני קרינה הוא אחד מהם. צוות החוקרים מצא כי צמחים ירוקי-עד, שאינם בשרניים, ובעלי שטח מגע גדול עם הסביבה (עלים יחסים רחבים וגדולים) הינם בעלי יכולות גבוהות של ייצור מסנני קרינה.
לאחרונה מספר חברות קוסמטיקה מקומיות יצרו קשר עם ד"ר אדר והביעו התעניינות בפיתוח משותף של המוצר ואולי בקרוב נוכל להחליף את מסנני הקרינה המלאכותיים במסנני הגנה טבעיים ובטוחים יותר.
עד אז – אם נתקעתם בטיול בשטח מדברי ללא מסנן קרינה, תוכלו לרקוח באמצעות הצמחייה המקומית קרם הגנה משלכם. תכתשו את העלים, תערבבו אותם במים במשך כמה דקות, ואת הנוזל מירחו על העור. חשוב לציין כי לא מדובר בפתרון שמספק את ההגנה הגבוהה של מסנן קרינה משום שמדובר בתערובת ולא בחומר הפעיל בלבד.
אילוסטרציה: אביר סולטן – פלאש 90
