ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים קבועים, עלתה בשנת 2014 ב-3.7% לעומת שנת 2013. ההוצאה לנפש, במחירים קבועים, עלתה ב-1.75%. ההוצאה הלאומית לבריאות, במחירים שוטפים, הסתכמה בשנת 2014 ב-83.6 מיליארד ש"ח, שהם 7.6% מהתמ"ג.
ההוצאה לבריאות כוללת את ההוצאות על כל שירותי הבריאות הניתנים במרפאות, בבתי החולים, שירותי רופאים פרטיים ורופאי שיניים; הוצאות על תרופות ומכשירים רפואיים, מחקר ומינהל ממשלתי בתחום הבריאות, והשקעה במבנים ובציוד במוסדות הבריאות.
השוואה לארצות הOECD- לשנת 2013 מראה, כי אחוז ההוצאה הלאומית לבריאות מהתוצר המקומי הגולמי בישראל (7.5%) היה נמוך מאשר חציון ההוצאה לבריאות במדינות ה- OECD שעמד על 9.4%, ונמוך במיוחד מארה"ב (17.1%). לעומת זאת, אחוז ההוצאה לבריאות בישראל היה גבוה מאשר ב-7 מדינות אחרות ב-OECD. השיעור הנמוך ביותר היה באסטוניה, במקסיקו ובטורקייה (6%-5%). נתוני ה-OECD עודכנו עקב התאמה למדריך החדש
קרא עוד:
[postim]
בשנים 2013-1995 חציון ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג במדינות ה-OECD עלה בהדרגה מ-7.3% ל-9.4%. לעומת זאת, בישראל אחוז ההוצאה הלאומית מהתמ"ג נשאר כמעט ללא שינוי בשנים אלה (לוח א, תרשים 1).
מההשוואה הבין-לאומית עולה עוד, כי בשנת 2013 ההוצאה לבריאות לנפש במונחי שווי כוח הקנייה בישראל – 2,452$ – הייתה דומה להוצאה ביוון ובקוראה הדרומית, ונמוכה מזו שבמרבית מדינות ה-OECD. בארה"ב הייתה ההוצאה לנפש הגבוהה ביותר – 9,086 $. יצוין כי החישוב במונחי שווי כוח הקנייה מביא בחשבון את ההבדלים במחירי התוצר במדינות השונות. עם זאת, בהשוואה הבין-לאומית לא מובאים בחשבון הבדלים בגורמים שעשויים להשפיע על ההוצאה כמו הרכב הגילים, מבנה מערכת הבריאות, מבנה התעסוקה וכד'. כשמחשבים הוצאה לבריאות משוקללת לפי גיל, מתקבלת הוצאה לאומית לנפש גבוהה יותר בישראל.
בשנת 2014 תשלומים ישירים של משקי הבית לתרופות ולשירותים רפואיים (כגון, רופאים, מרפאות, ורופאי שיניים) מימנו 23% מההוצאה הלאומית לבריאות. 15% נוספים היו הוצאות על ביטוחים פרטיים של משקי בית, הוצאות של מלכ"רים פרטיים, של בתי חולים כלליים ששייכים להם ותרומות מגורמים פרטיים שונים. סך כל המימון הפרטי – משקי בית ואחרים היה 38% ב-2014, בדומה לשנת 2013.
המימון הציבורי (ממשלה, רשויות מקומיות ומלכ"ר ציבורי) כולל מימון מתקציב המדינה ומסים מיועדים. 24% מההוצאה הלאומית לבריאות ב-2014 מומנו מגביית מס בריאות, בדומה לשנת 2013. 37% מומנו מתקציב המדינה לעומת 36% בשנת 2013, ועוד 1% מומנו מתרומות מחו"ל (תרשים 3). מימון מתקציב המדינה כולל העברות לקופות החולים ולמוסדות אחרים ללא כוונת רווח, אספקת שירותי בריאות באמצעות מוסדות בריאות ממשלתיים, ומימון השקעות בבנייה ורכישת ציוד בבתי חולים ממשלתיים. לאחרונה שונה החישוב של מימון ההוצאה לבריאות: בהצגה החדשה כולל המימון תחשיב הוצאות בלאי.
בשנת 2012 מימון בתי החולים ע"י ממשלה היווה 65.4% מסך המימון הממשלתי. המימון הפרטי מכיל בתוכו תשלומים ישירים של משקי בית לתרופות ולשירותים רפואיים, ביטוחים פרטיים, מלכ"רים פרטיים ובתי החולים שבבעלותם. 34.6% מסך המימון הפרטי ו-45.2% מסך המימון של קופות החולים הגיע למרפאות הציבוריות ולרופאים הפרטיים. 19.7% מהמימון הפרטי הנו מימון של אספקת תרופות, חומרים ומכשירים רפואיים.
קופות החולים סיפקו בשנת 2014 32% משירותי הבריאות, לעומת 33% בשנים 2013-2008. "יצרני שוק" – בתי חולים כלליים, רופאי שיניים ורופאים פרטיים אחרים, מרפאות פרטיות וכן יצרני תרופות ומכשירים רפואיים, סיפקו 57% מכלל ההוצאה הלאומית לבריאות בשנת 2014. בהתאם להנחיות בין-לאומיות, במונח "יצרני שוק" נכללים החל מ-2003, בתי חולים כלליים שמאורגנים כתאגידים. זאת, משום שגופים אלה מספקים את מרבית השירותים במחיר משמעותי מבחינה כלכלית. החלק שסופק על ידי הממשלה והרשויות המקומיות (כגון, בתי חולים לחולי נפש ולמחלות ממושכות, מרפאות ולשכות הבריאות) היה 6% מההוצאה הלאומית לבריאות, בדומה לשנים 2013-2005. חלקם של השירותים שסופקו על ידי מוסדות בריאות אחרים ללא כוונת רווח (כגון מגן דוד אדום) נשאר ברמה של 5% בדומה לשנים 2013-2005.
התפלגות ההוצאה השוטפת לבריאות (ללא השקעות בבנייה ובציוד) לפי סוג השירות מראה, שבשנת 2012 ההוצאה לשירותי בתי החולים ומחקר היוותה 35% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לשירותי מרפאות ציבוריות ורפואה מונעת היוותה 43% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאה לרפואת שיניים ולרופאים פרטיים היוותה 13% מההוצאה השוטפת לבריאות. ההוצאות לתרופות וציוד רפואי שנקנו על ידי משקי הבית נשארו באותה רמה כמו בשנים 2011-2007, והמשיכו לעמוד על 4% בשנת 2012. הוצאות מינהל כוללות מינהל ממשלתי ותשלום דמי ניהול של ביטוחים פרטיים.
בתגובה לפרסום ציין סגן שר הבריאות, ח"כ הרב יעקב ליצמן: "התוכנית לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית שאושרה במסגרת דיוני התקציב לשנת 2016 והוסיפה למעלה ממיליארד ש"ח למערכת הבריאות תביא לשיפור מערכת הבריאות לטובת ציבור המטופלים. אני מאמין שבעקבות התקציב הגדול שהוקצה לנושא והתוכניות המקיפות, נוכל לראות גם בהמשך גידול בהיקף ההשקעה הציבורית במערכת הבריאות."
בתגובה לפרסום ציין מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "מהנתונים שפורסמו עולה כי שיעור ההוצאה הציבורית בישראל הוא מבין הנמוכים במדינות ה-OECD ועלינו לפעול להמשך העלאתו כדי להבטיח את איכות הרפואה הציבורית לתושבים."
